סרט מעולה: מרגש, כנה ומעביר את הדרמה של המעוז במלחמת יום הכיפורים, כאשר גם הפרטים הקטנים מדוייקים. הייתי שם בסרט בסיפור הדרמה כל דקה. לא מאריך מדי בשום סצינה. המשחק מעולה. ובעיקר הסיפור של שלמה ארדינסט וד״ר ורבין הוא מדוויק ואמיתי. חשוב לראות ולחיות את מה שקרה .
לכו לראות. על הטרור הנאצי גם כלפי אזרחי גרמניה, הפצצת דרזדן, הדילמות האנושיות, והמשטר הטוטליטרי הקומוניסטי. חיי האומן במזרח גרמניה, והבנת החופש האמנותי האמיתי. הוא באורך יותר משלוש שעות, ולא חשים את האורך. צילומים ומוזיקה נפלאים, תסריט חזק, שחקנים נפלאים. בגרמנית. חווים את ההסטוריה האכזרית של המאה העשרים המתבטאת באופן הריאלי ובפרצופה האמיתי.
סרט חזק ומרגש. אמין, אם כי דחוס בכל האירועים שבחיים איננו חווים באופן אינטנסיבי כזה. ששון גבאי ומיה דגן נהדרים, וגם היתר. נכנסים לעלילה וחווים, ומסיימים בדמעה. שווה לראות. וצר לכולנו על הטרגדיה האישית של האיש היצירתי הזה, אבי נשר
סרט רע: בגישתו לנפש אדם , בשנאה למערכת, בהשמצת חיילי צהל. כיוון שאין המדובר בחייל באשר הוא חייל, אלא בצבא מסויים בתקופת זמן מאד מסויימת. אם היו מציגים החיילים כבריטים, אמריקאים או שבדים, היה הדבר מעורר מחאה פורמלית. אבל אופן פעולת חיילים בצהל על אטימותם, אכזריותם וסיבלם משאיר משקע שכנרה יש יסודות כאלה. וזה מעוות כמו כל סרטי התעמולה שאנו מתנגדים להם. אם לא ראיתם ורוצים לשמור על תחושת לב אמינה, תוותרו. לא צריך.
הרומנטיקה במיטבה , כאילו נכתב על ידי סטפן צווייג, בסיגנונו, נפשו ודימיונו. ברוח התקופה של אחרי מלחמת העולם הראשונה. הרבה רגעים של רגישות לנפש, תקשורת אנשים ואמונה פוליטית. דמות אנה פתוחה לשינויים, ועם זאת התמימה והאהובה. עלילה לעיתים חזויה מראש , כולל הבלתי צפוי. אז כאילו צווייג, וגם כאילו מסתיים כ׳קזבלנקה׳, ובמקום ׳זוהי התחלה של ידידות נפלאה׳, לפני תמונתו של מונה, ׳המתאבד׳, על כך ש ׳החיים צריכים להמשך׳. לאוהבי הנוסטלגיה, וההיסטוריה של התקופה.
סרט מרגש. הילדה המחוננת והמפגש עם המתמטיקה ברמה האישית והמקצועית: שילוב העולם של ילדה מחוננת, עם מסתורי המתמטיקה שעדיין לא נפתרה, אפוף בסיפור משפחתי טעון. שחקנים טובים היוצרים הזדהות עם המצבים , כשהעלילה מתפתחת לכיוונים לא צפויים. אבל אל דאגה, סרט אמריקאי והסוף כמובן מתוק לשמחת כל הצדדים. שווה לחובבי המשפחה וחובבי המתמטיקה.
מאכזב, במיוחד לאור הביקורות המקצועיות. לא מספר סיפורים מתפתחים, לא נותן את התמונה . החמצה גדולה. חבל. שפילברג היה עושה זאת כנראה טוב יותר (ראה ׳ להציל את טוראי ריאן׳).
יוצא מהכלל. סמינר מרתק על התקופה שלקראת המשבר ב-2008. אמיתי , כנה , ועם זאת על רקע ההווי האמריקאי. בעצם סרט דקומנטרי המתעד כמה טיפוסים שהבינו את מה שהולך לקרות, וההבדל בין אנשי ממסד השומרים על האינטרסים שלהם ולא על לקוחותיהם ובין מנהלי קרנות גידור שהם אאוטסיידרים. אפשר להקיש על מה שקורה כאן ועל חברות הדירוג שלא הזהירו מפני הסיכון שבחברות הטייקונים כיוון שאלא מספקות את פרנסתן
ארבע עלילות שברובן לא מתחברות, אלא בנושא הכללי של מעמד הזרים בישראל. איטי ולא מרגש. לא התחברתי
כדאי ללכת לסרט הזה לבד או עם בן זוג קרוב. הריגוש מלווה אותך מתחילת הסרט. הכנות יחד עם ההומור של קבלת החיים כפי שהם. ההבנה כי ניתן וצריך להפיק מהם (מהחיים) את המיטב כל עוד ניתן. התסריט מעולה, וכדו-שיח חודר לעצמות. וזה שהשחקנים שלנו הם הטובים מכולם כבר אמרנו? לפחות בסרט הזה. אל תחששו ללכת ולראות את הסרט, ולזמזם אחר כך משך זמן רב את שיר הנושא של נעמי שמר ״בארץ להד״ם״.
מרגש, אנושי ומקסים. אם כי לעיתים צפוי מדי.
אמריקה האמיתית ללא כחל ושרק. סרט המתפתח לאט ומרגש יותר לקראת סופו. לא רק השחקנים הראשיים אלא גם המשניים מייצגים נאמנה את הדמות בסרט. מומלץ.
סרט קשה וארוך מדי, עם שתי עלילות מסובכות במקביל בתקופות שונות שאינן מאפשרות הבנת הניואנסים הבסיסיים. את הרעיון המרכזי הבנו בשתי העלילות ברבע הזמן ואז ציפינו כשעתיים לראות ״מה קורה בסוף״. אפשר לוותר