זוועת עולם. יצאנו אחרי עשרים דקות. הרס לנו חגיגת יום הולדת.
אזהרת צפיה! טריגר אלימות ביתית. אני לא ארחיב. חרא של סרט. הדקה היחידה השמחה והמרגשת הייתה בסוף.
כל כך נהנתי. ברמה של ספיידרמן הראשון ושל דדפול (הראשון :) ). הדבר היחיד שפגם בהנאתי זה שראיתי את זה לבד. זה סרט לראות עם מישהו שבראש. אל תפספסו.
10 לנשים בנות ששים שהולכות עם החברות שלהן.
אוהב לראות סרטים ערביים בגלל שזה נותן לנו מושג על האנשים בצד השני. ולא רק דרך הכוונות של הסכין שלהם. מדליק אותי כל פעם מחדש לראות כמה הערבית דומה לעברית. איך לפעמים יש, למרות מה שחשבנו, ערביות יפות. אבל אני מרגיש שזו רמאות. אני מרגיש שהצד השני לא רוצה לראות אותי ככה. היו שני רגעים בסרט שזה צרם לי. הרגע הראשון היה כשהדמות הראשית מסננת בבוז לחייל "no hebrew". הרגע השני היה כשהסרט עשה מניפולציה על הצופים. הגיבורה רבה עם החבר שלה "בדיוק" במחסום. בדיוק היא הולכת מול החיילים. בדיוק החייל אומר לה להרים את החולצה שלה. בדיוק לוקחים אותה לחוקרת שב"ק שנראית הרבה פחות טוב ממנה. בדיוק יש לה הזדמנות להריץ קטע טנגו סוער. בחייכם. חבל. ביאסתם את הסרט.
הקהל צחק ובכה. לא קל, אבל שווה.
אני נהנתי. אשתי וזוג חברים - מאוד לא. ברמה של סבלו.