הזוכה הגדול בפסטיבל דוקאביב 2015. כשהרופאים מזהירים אותו כי אימו לא תאריך ימים, הבמאי סילבן ביגלאייזן מחליט לצלם את המפגשים האחרונים שלהם. היא בת 94 אך בתוך ראשה היא עדיין בת עשרים. היא מרותקת למיטה והוא מבלה לצדה שעות של קרבה, הנעות בין צלילות מוחלטת ודעתנית לבין רגעים של אובדן זיכרון.
"סרט עדין, נוגע ללב, על הניסיון של הבן לשמר רגעי חסד,..."סרט עדין, נוגע ללב, על הניסיון של הבן לשמר רגעי חסד, הנאה, ומודעות שנותרו להם יחד.
צילום מדהים, מוזיקה נעימה,
הצופה מטלטל בין צחוק לעצב, הדמעות זולגות בשני המקרים.
נפלא.מומלץ לגילאים 18 +