ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

זה לא סרט פעולה וגם לא עוד רומן היסטורי, אלא הרבה פחות מזה. מדובר ביצירה שחוקה ונדושה בכל קנה מידה. היצירה המוגמרת של סרט "עטור פרסים" זה, היא אחד הדברים המשעממים שראיתי אי פעם על מסך גדול.

לא סרט מופת ולא משהו שייחלנו לו. סרט "חקלאי" עם המון מיץ עגבניות.יש מצב שהנוסטלגיה והשיווק האגרסיבי בהחלט ייתן למי מסגמנטי הסרט פסלון. אבל זה לא אומר כלום. זה שעמומון א ר ו ך, עצוב שמראה לכולנו איך במאי יכול להזדקן יחד עם השחקנים שלו בצורה רעה מאוד.

סרט חביב. העלילה לא מאוד מענינת וכמו כן גם המוזיקה שהושמעה, אבל זהו סרט שעשוי בצורה טובה, אם כי מעט מונוטוני, מהבחינה של הבדיחות, סגנון ההומור חוזר על עצמו וחוזר על עצמו. בידור ותסריט צפויים וזהו.

מלבד היות הסרט,בעצם עוד סרט שואה, מדובר בסרט ספורט מוצלח על יחסי אנגליה-גרמניה בזמן התאוששות מזוועות מלחמת העולם השנייה. לפחות הוא מהווה זרז להיכרות עם סיפור חיים מטורף באמת של ספורטאי גדול, וגם אזהרה לכך כי המונחים ספורטאי גדול ואדם גדול אינם בהכרח חופפים בשום צורה.

זה סרט זה? ש י ע מ ו ם אחד גדול.

סרט המתפתח לאיטו לדרמה מאד מעניית בה ישנן היעלמויות וןישנה נעלמת. עשוי היטב.

קומדיה צרפתית מטופשת, משעממת ואידוטית על חברות, אהבה והיכולת להתגבר על הכל. היינו 6 צופים באולם....מקריות?

הגיבור מנגן את הקונצ''רטו לפסנתר מס'' 2 של רחמנינוב, שהוא אחד הקטעים הכי קשים לנגינה, אבל יש בו אנרגיה מדהימה והוא נותן רצון לחיות. הוא רומנטי, הוא מלנכולי, הוא אינטנסיבי מאוד ויש בו שמחה ועצב. יש בו הכל, זה נורא מרגש. סרט למוזיקאים ואני מוזיקאי.

סרט מרגש, נוגע ללב ומעורר השראה. הסרט קלישאתי, נוסחתי, צפוי, מיינסטרימי, אבל הוא עושה את העבודה היטב. הצופה מתאהב בדמויות, מזדהה איתן ושותף להתמודדות שלהם. ואסור לשכוח שכל המוגבלים משחקים כאן את עצמם. אלה מוגבלים אמיתיים, שזהו להם סרט ראשון כשחקנים. התוצאה היא הישג עצום עבורם, וגם עבור הצופה.

סרט לא מרגש ומבוים גרוע, תוך משחק משעמם וחסר כנות.

מתחיל כשעמומון. רכיב המותחן מתפתח. בסרט יוצרים מהלכים שדברים הם לעולם לא כמו שהם נראים.

אינו סרט שמתאהבים בו או שיוצאים ממנו בצעדי ריקוד - ולא יותר מזה.

באמריקה ששוב קרועה בין דרום לצפון ובין שחורים ולבנים, הסרט הזה מצליח להיות יעיל במאבק בדעות קדומות.

סרט חיוור ונלעג. טיפשי , צפוי ומשעמם.

כסרט, כדרמה, מדובר ביצירה סתמית ודי משעממת, אבל כחוויה מוזיקלית שנותנת גם לא מעט טריוויה מעניינת על הלהקה, הסרט מהנה מאוד.

לא ממש ברור מה בעצם בראדלי קופר ושאר הכותבים רצו להגיד. הרעיונות לא מסתכמים לתובנה אמיתית, רק רסיסים של אמיתות שמופיעים מדי פעם. מרוח ואורך מדי.

סרט קולח ואף מהנה לצפייה. בשיאו הוא מספק התפרצות רגשית, וזו מבוצעת בקורקטיות יעילה.

בזמנו קראו לסרטים כאלה "חקלאיים". תולדותיו של פושע. שווה צפייה.

שעמום אחד מתמשך.

הסרט הזה כולו פלונטר אחד גדול . יש פה שרשרת אירועים שקשורים אחד בשני ומסבכים את העלילה. ברגע שזה מתגלה יש כאן סחרחרה רבת קשרים ולא רק בחיפוש האב הביולוגי. אלא שהבמאי החליט להעביר את הנושא בהומור שנון וכך הדרמה הופעת לקומדיה.

סרט שצולל בעצלתיים לעולם של מי שנראה שלא חסר לו כלום: כסף, הצלחה, משפחה ואהבה. רק כאשר מביטים מתחת לקו המים ניתן להתחיל ולהבין מה גורם לכל העסק לפעול ולעבוד.

סרט ריקני, אידיוטי ומטופש.

הוא מתחיל כסרט מצוין ובאמצע צונח. הקטסטרופה היא בזה שאחרי שהוא צונח וכבר נחבט בקרקע, הוא גם גורר את עצמו כמה קילומטרים כדי לסחוט כל שביב סיפור לא נחוץ שאפשר. סרט אמריקעקי טיפוסי.

מרבית חלקיו של הסרט צפויים למדי, אבל העידון והאלגנטיות מגיעים בצורה הטקסטים והביצוע הנהדר מצידם של אוטיי וג''ורדנה, שפשוט מפילים מצחוק ומשייטים על אוטומט, דרך כימיה מופלאה ביניהם.

הסרט מטופש למדי. בחלקים מסוימים שלו הוא משעשע למדי אבל חסרו בו תבלינים נוספים שיהפכו אותו לקומדיה מצחיקה ומרגשת ממש.

סרט מרוח, ללא שום הבאת רעיון , מיושן איטי להחריד ולגמרי מיותר.

סרט דבילי אמריקקי מטופש.

סרט המצליח לרגש (בעיקר בזכות כישרונה של הוקינס), ערכים של תקווה, אהבה ועוז רוח מגולמים במעשה האומנות של הגיבורה הסרט.

פרק לא מוכר בתנועת ההתנגדות היהודית למשטר הנאצי. התסריט מבוסס על ראיונות שערך הבמאי עם ניצולים שחיו תחת זהות שאולה. סרט חזק מאד.

סרט מטופש ולעוס החופר בהצגת מנהיגי ברה”מ כאנשים בינוניים ומגוחכים מהווה תמרור אזהרה – רודנים אינם יורדים אלינו מהאולימפוס אלא צומחים מלמט.