ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

לדעתי סרט בלתי נסבל.

סרט אמריקני מתיימר. אשה לא צעירה מהחברה הגבוהה התומכת במופעי תרבות מתאהבת ברקדן מקסיקני צעיר המסתנן לארה"ב בעקבותיה. סיפור האהבה שלהם נועד לכישלון בשל הפרש הגילים ומסיבות אחרות.הצעיר נחמד וחתיך ומפליא לרקוד, אך האשה ריקנית ומלבד להחליף בגדים כל הזמן אינה משכנעת כלל. הסרט לא משאיר משקעים או חומר למחשבה. סתם סרט.

סרט יפני נחמד למדי על ילד CODA= שומע שנולד להורים חרשים. עוקב אחר התפתחותו כילד,תלמיד, עד שעוזב את בית הוריו, עובר לטוקיו והופך לכתב. ברקע נראית המשפחה היפנית כולל הסב והסבתא, הילד שבתחילה מתבייש בהוריו, לומד לקבלם כמו שהם. העלילה קצת צולעת בקטעים מסוימים כאילו נגמר לבמאי מה להגיד בנושא אבל באופן כללי סרט מענין שחושף גם מעט מהתרבות היפנית

סרט אמריקני (בעיקר עם כל הרע המשתמע מכך) סתמי ביותר. עלילה דלה, מעט התרחשויות. לא מעלה ולא מוריד כי מציג דרמות שחוקות ואינו מחדש דבר. לדעתי, אפשר לוותר.

סרט ''קטן''. בהשוואה לסרט הדרום קוריאני ''משפחה נורמלית'' מציג פנים אחרות של חיים בעיר שאינה עיר הבירה. מציג מערכת יחסים עדינה בין גיבורת הסרט לתייר צרפתי מזדמן בעל אישיות דומיננטית וחזקה. הנערה בת לאזרח צרפתי שעזב בטרם נולדה, שומרת על חזות מהוגנת ומכובדת. העלילה עצמה פשוטה כך שעיקר הסרט הוא מערכת היחסים העדינה בין הנערה לאימה, לחברה המקומי, לתייר המזדמן למעסיקה ובעיקר לעצמה.

הסרט מציג בפנינו בעיקר תרבות לא מוכרת בעלת ערכים שונים. קשיחות, ניכור, אכזריות, אטימות.סדר עדיפויות שונה.רגשות של אהבה,חמלה,רחמים כמעט לא קיימים בו. הכל נראה מונע ממניעים אינטרסנטיים וגם לקשר משפחתי אין משמעות רבה.סרט מצוין, מענין מאד,קולח, אך במחשבה שנייה גם מדכא ומעורר שאלות.

חייו של המלחין הצרפתי מוריס רוואל לא היו מענינים במיוחד. הוא מעולם לא נישא יצירתו המפורסמת והפופולרית ביותר היא הבולרו. לכן, הסרט שנעשה עליו ונקרא בולרו, הוא סרט יפה. הבולרו מושמע מספר פעמים, השחקן הראשי יפה תואר אך אין זה סרט טוב או מענין.

''כשקיץ הופך לסתיו'' במקור בצרפתית Quand vient l''automne (כשמגיע הסתיו) מתאר חייה של אשה מבוגרת אך נמרצת, הגרה עתה באזור כפרי ליד ידידת נפשה. לה יש בת ונכד בפריז ולחברתה בן, היושב בתחילת הסרט בבית הסוהר.שתיהן מסתירות סוד אפל בעברן.יחסיהן עם צאצאיהם בעייתים. בסרט התפתחויות דרמטיות המשפיעות על מהלכו. במידה מסוימת גודש של אירועים.

הסרט ''בין שכנים'' עוסק בשואה בדרך יחודית, שוטפת ומקורית. מדובר בכפר קטן ולא ידוע בפולין שכמחצית מתושביו היו יהודים. הסרט עוקב בצורה מרתקת אחרי קורותיהם של מספר מצומצם של תושביו היהודים כולל ראיונות עם פולנים מקומיים המעידים שהיו עדים לרצח יהודים גם לאחר תום מלחה"ע ה-2.

הסרט סנטוש- סרט הודי מצוין למתענינים בקורה בהודו.

הסרט מענין בעיקר מבחינה אנתרופולוגית. מציג תרבות ומנהגים של טוניסיה. ממליץ בהחלט.

מצטער אך הסרט לא מצא חן בעיני כלל. נראה לא אמין ולא משכנע כלל. מתאר מציאות הזויה ובעיקר משעמם.

סיפור עצוב מהחיים שגיבוריו יוצאי חבר העמים ומנסים להשתלב בחברה בעיקר באמצעות יצירת מוזיקת ראפ. יחסים יפים בן אח בוגר לאחותו ואביהם המאושפז. מציג מציאות עצובה של אנשים החיים בשולי החברה.

מצטער מאד. בניגוד לכל המתלהבים הסרט לא מצא חן בעיני כלל.אפשר להגיד שסבלתי. הסיפור היה ברור לי לאחר 10 דקות ויתרת הסרט מיותרת. בקושי רב צפיתי בו עד לסיומו.

סרט צרפתי שגרתי וצפוי. בסיכומו של דבר מעט משעמם.

יצירת מופת נדירה ומקורית ביותר. חובה לכל חובב קולנוע אמיתי. לא תצפו בסרט נוסף ברמה הזו זמן רב.

סרט סתמי עם עלילה שגרתית וצפויה ביותר שמתעסק בעיקר באוכל יפני שלצערי לא הלהיב אותי במיוחד. רצון טוב ומשחק סביר בעיקר של השחקן הראשי אך אינו משאיר כל ערך מוסף או טעם מיוחד.

הסרט מתמקד בתקופת לימודי המשפטים של השופטת המפורסמת, ראשית דרכה כעורכת דין ובמשפט הראשון בו היתה מעורבת. מי שצפה בסרט הדוקומנטרי המצוין RGB שנעשה עליה נוכח שהייתה מעורבת בהמשך דרכה במשפטים מענינים ורבי השפעה בהרבה. מכאן,לדעתי,הסרט משטיח וממעט את דמותה ואינו מעורר ענין רב.

לצערי לא פגשתי פרא ולא אציל. צפיתי בעליבות מהולה באלימות לא משכנעת. מצטער. הסרט לא דיבר אלי. משחק טוב אך לא אמין בשל העלילה המוגזמת. אלי, הילד השמן, נראה "מודבק" על אמו ואביו וכל המתרחש בסרט כאילו בא לזעזע במעבר מאירוע אלים אחד למשנהו החריג ממנו. יותר מדי סיגריות אלכוהול וסמים לקינוח. לא מצאתי סיבות לרוע ולהקצנה ולא הבנתי את המסר גם אם מדובר בהצגת מציאות.

שילוב בין רקע היסטורי של גרמניה מלפני מלחמת העולם השניה ועליית הנאציזם עד לאחריה כשהמדינה חצויה וסיפור חיים של צייר שראשיתו במזרח גרמניה וסופו במערבה. הסרט ארוך ורב אירועים אך זורם ומרתק. מומלץ ביותר.

רקע הסרט הוא הגזענות כנגד הכושים במדינות דרום ארה"ב בראשית שנות השישים של המאה הקודמת.על רקע זה נרקמת ידידות מיוחדת במינה בין הנהג לבן העור למוזיקאי כהה העור אותו הוא מסיע. הקירבה בינהם מוציאה מכל אחד הבנה עמוקה ובלתי צפויה זה לזה ובכך גדולתו של הסרט.

סרט איטי עם סיפור קטן אך משכנע. קלינט איסטווד כבר בן 88.לא ניתן לדרוש ממנו שיתנהג וישחק כמו בראשית דרכו. סך הכל הסרט זורם בצורה משכנעת בהתאם לנסיבות. מציג בעיות כלכליות ומשפחתיות של אנשים זקנים ודרך התמודדותם עם המציאות. ראוי לצפיה ולמחשבה.

כדאי לראות את הסרט. הוא אמיתי,משכנע ומשוחק היטב. נושאו הוא טיפולי ה"המרה" של הומוסקסואלים ל"מוטב" שנבדקו, נחקרו ונמצאו כלא יעילים. לצערנו רעיון נואל זה עדיין רווח בסביבות מסוימות. בארץ בעיקר בקרב חרדים. גיבור הסרט בן יחיד להורים בפטיסטיים דתיים. אביו הוא מטיף וכך מועצמת הדרמה. מסקנת הסרט נכונה ובכך גדולתו.

הסרט מתבסס על עובדות היסטוריות ומתאר מציאות במזרח גרמניה של 1956 על רקע המרד בהונגריה. משקף שלטון דכאני ופולשני בו נגזלת החירות ואפילו האפשרות למחשבה עצמאית שסוטה מהמוכתב מעל. מעורר שאלות לנוכח המציאות בימינו. מומלץ לצפיה.

תמונה משפחתית אמריקנית של המעמד הבינוני בערבות מונטנה שנת 1960 על רקע שריפות יער לפני בוא השלג. אם שאינה יודעת בדיוק מה היא רוצה אך אינה מרוצה מהמציאות, אב החרד לכבודו אך משתדל ובנם בן ה-14 הנראה בוגר משניהם ומנסה לגשר ביניהם. הסיפור מינורי אך שופע אמינות ואמת פנימית. נופים מרהיבים וסיפור משכנע. מומלץ.

סרט משונה, איטי וחסר התרחשויות דרמטיות. למרקיז הצעיר קוראים טנקרדי ולא ככתוב אך מה שקורה לו בהמשך הסרט הזוי ביותר. הגיבור הראשי לזרו חביב אך ממש לא שמח. מוגבל במקצת בהתנהגותו ותגובותיו. הסרט מציג תמונת חיים בשריד שנותר באיטליה מהחברה הפיאודלית הכפרית. לא מעלה ולא מוריד. אפשר להימנע.

אהבה מריקוד ראשון. קומדיה בריטית טיפוסית. משחק טוב מאד של השחקנים הראשיים. בעקבות פגישתה המחודשת עם אחותה, אשת המעמד העליון מגלה עד כמה היו חייה ריקניים ומשעממים. למרות העלילה הצפויה,הסרט קולח ומהנה.

קראתי ביקורות נלהבות לפני שצפיתי בסרט אך הגעתי ללא מטענים מוקדמים או ציפיות מיוחדות. הסרט בשחור לבן ארוך ואיטי. העלילה אינה מסעירה אך הוא מציג תמונת מצב אמינה של החיים במשפחה אמידה ברובע של מקסיקו סיטי המשקפים כנראה את ילדותו של הבמאי. במרכז הסרט עומדת אתת משתי עוזרות הבית. הגברים בסרט מוצגים בצורה שלילית. משחק טוב והסיפור קולח למרות שאינו מלהיב. מומלץ למתענינים בנושא.

הסרט בשחור לבן נקרא באנגלית COLD WAR שם המבטא טוב יותר את מהותו. סיפור אהבה עצוב ומתמשך על רקע להקת ריקוד ושירה המתגבשת בפולין לאחר מלחמת העולם השניה למטרות הצגת התרבות העממית ברחבי פולין ובחו"ל. הסרט קודר ומציג את המציאות שששרה באותה תקופה ברחבי מרבית מדינות אירופה המזרחית. השחקנים הראשיים משחקים היטב.מענין ומומלץ.

הסרט מציג ללא כחל וסרק יחסים מורכבים בין זוג הורים מבוגרים,בת ,בן ונכדה כאשר אם המשפחה לוקה בשיטיון. ההתלבטות העיקרית היא אם להשאירה בבית בחסות בעלה המסור בן ה-75 או להעבירה למוסד. אין בו מאפיינים של סרט אמריקאי. הוא אינו מייפה ואינו מחפה על דבר ובכך גדולתו. משחק טוב מאד. המציאות עגומה במקצת אך ההתייחסות הישירה וההתמודדות עם המצבים הקשים מפיחות רוח של תקוה. מומלץ.