חסר מנוחה

"חסר מנוחה" הוא סרט גרוע ביותר. אכזבה ענקית וכתם שחור לשחקן משה איבגי. רן דנקר-זה היה צפוי. לא ציפיתי מילד עשיר מרמת השרון שהוא גם "שחקן", גם זמר וגם דוגמן לגלם את תפקיד חייו. הדיאלוגים שבסרט פשוט מעורררים בחילה. לפחות השחקנים שיננו היטב את הסקריפט. בנוסף, קשה לראות ילד מפונק שלא סיים שירות צבאי מלא מגלם לוחם בסיירת מובחרת. פשוט ביזיון

מלבד הביקורת הנוקבת והלא פיירית של עמוס קולק על ישראל ( ישראלים מוצגים כעם שוחר מלחמה חסר רגש וחסר אנושיות ) מלבד הצד הפוליטי הסרט הוא סרט טוב ומרגש על ילד אבוד שמחפש בית, ואב חסר אחריות שמגלה מחדש את בנו ואת האושר האמיתי בחיים - משפחה - הסרט הוא איטי ויפה, משחק מצויין של דנקר, הסרט גרם לי להזיל דמעה. אני מקווה שקולק ילמד לכבד את המקום ממנו הוא בא ולהבין את העובדה שאף ישראלי לא מחפש מלחמה, מלחמה היא הדרך היחידה שלנו לחיות כאן לצערי. חבל שקולק לא מבין את זה

אחד הסרטים הגרועים ביותר שראיתי בזמן האחרון. העלילה תקועה ולא מתפתחת לשום דבר מעניין. רוב הסרט מורכב ממונולוגיים פוליטיים יללניים של של הדמות שמשחק משה איבגי(כאילו שחסר לנו כאלה בחיים שצריך ללכת לקולנוע בשביל זה). הסרט לא מצחיק ,לא מותח, לא עמוק, לא מרגש, בקיצור לא כלום. חבל על בזבוז של שעה וכמה מהחיים לראות את הנפילה הזאת.

איזה פספוס של סרט. כבר הרבה זמן לא הייתי בסרט שיצאו אנשים באמצע ובסרט הזה יצאו. כבר באמצע הסרט נהייתי חסר-מנוחה ובעמדת זינוק לכיוון היציאה. נשארתי כי קיוויתי ויחלתי למפגש בין איבגי לדנקר...קיוויתי לראות טיפול מעמיק רציני יותר בין אב נוטש לבן נטוש...אני הייתי נבוך מהתוצאה. לא טואוב!

סרט מצויין.מדבר על הדברים החשובים בחיים , מאוד ממליצה.

זר לא יבין את קולק. זר לא יבין את "חסר מנוחה". צריך לעקוב אחרי קולק שנים כדי להתחקות אחרי הרמזים שלו. הרי קולק לא צועק את האמת. הוא צועק את השקר ואז מגלה בו בקיעים והאמת המרה צפה בכאב רב. קולק הוא יוצר סורר, כואב, דו משמעי להכעיס וציני. הגיבור (איבגי הכי טוב שתראו) מופיע במועדון ישראלי ומקריא שירה מן התחת, זנותית, שלפרקים יוצאת נגד ישראל שהרי פה נורא לחיות. אלא שקולק הופך את הלאומי לאישי: בשעה שהגיבור מבכה כל העת את הארץ, הרי שהגהינום בתוכו. קולק מראה את הסחי בתוכו חיים היורדים שמקללים את הארץ ומנסים למצוא את הטוב בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות כשבתוך תוכם הם רקובים ומלאי געגועים. ומנגד הופך קולק את האישי ללאומי: אישתו לשעבר של משה מתוארת כתמימה, בוהמיינית ששקעה לתוך דיכאון וכאב וחיה את העבר. זוהי מטאפורה למדינה שעשויה לסיים את חייה באופן טרגי. המבקרים שלא אהבו את הסרט לא הבינו שום דבר כיוון שגם הם חסרי מנוחה מכדי להעמיק אל מעבר לפשט. מתי מעט יאהבו את הסרט הזה ודי בכך. כשקולק היה צעיר כאב לו שלא אהבו את סרטיו, שכל הזמן נחשב ל"בן של". את "חסר מנוחה" יצר קולק הבוגר, שלא מחפש שיאהבו אותו אלא מעדיף להישאר נאמן לאמירה שלו. והפעם הוא לא בורח לאמריקה אלא מחבר בין שם לכאן באופן מדוייק, אכזרי ומרגש. אני עוקבת אחרי קולק כבר 10 שנים וצפיתי במרבית סרטיו. "חסר מנוחה" הוא כמעט הפיסה האחרונה בפסיפס שלו. קולק איבד משהו והוא מנסה למצוא אותו ובסוף הסרט ישנה תחושה של כמעט. קולק כמעט חזר הביתה. לדעתי זה סרטו הטוב ביותר.

סרט גרוע משעממ ואיטי,משחק גרוע. חצי מהקהל, המעט שהיה, עזב בהפסקה, אני עברתי לאולם אחר לראות סיפורי נרניה.

למרות שהדעות המיובאות בסרט לא זהות לשלי, מאד אהבתי את הסרט, משחק מעולה של משה איבגי, רן דנקר ובכלל של כל הצוות,סרט, שטוב שיצרו אותו טיפה איטי

סרט נחמד, לא יותר. משחק מצוין של איבגי ודנקר אבל העלילה משעממת יחסית והסוף בכלל לא מובן, כשנגמר הסרט כולם באולם אמרו "מה?" , "לא הבנתי" וכאלה..

סרט סביר. משחק נפלא של משה איבגי. בכורה לא מוצלחת לרן דנקנר, נקווה לשיפור בסרטים הבאים.

סרט חבל"ז עלילה די יפה הסצנות מאוד פרובוקטיביות כמעט במהלך כל הסרט,הסיומת רק לא מובנת וחסרת כל טעם. לדעתי היו צריכים לעשות HAPPY END בסוף זה היה הופך את הסרט להרבה יותר כייפי ומרגש.