6.5/10
בעיקרון, משעמם. אך יחד עם זאת חביב. הרעיון המקרטע, חוסר התחכום, העלילה המקרטעת חדגונית, כל אלה הצטרפו יחד לטרגדיה נוראית, הנקראת "מבצע חמניה". אני מודה שבקושי הצלחתי להשאיר את העיניים פקוחות במהלך כל הסרט. אבל משהו בלתי מוסבר, גרם לו לעניין אותי. מזל שצפיתי בבית ולא בזבזתי על כך אף לא שקל אחד.
אחד הסרטים המשעממים הישראלים שראיתי ....על הפנים משעמם לגמרי
נהניתי מהסרט, סלחתי פה ושם לחוסר התחכום, כנראה גם משום שהזדהיתי עם רוחו ותוכנו. הסרט מתנהל באיטיות רבה, אבל נסבלת, תוך מאמץ לשחזר את אווירת סוף שנות החמישים. למרות שעלילת הסרט איננה מהמתוחכמות ביותר, המתח נשמר לכל אורכו. פה ושם נשמעות אמירות שנונות פוליטיות. המוזיקה והשירים שנבחרו היטיבו עם הסרט.
אני אוהב סרטים ישראלים, אבל לא אוכל להמליץ על הסרט הזה. למרות שהסרט נעשה בנושא מעניין (הקמת תוכנית הגרעין של ישראל), התסריט ארכני משעמם ומייגע, גולש לעיתים לצדקנות ומלודרמטיות מיותרת, ועמוס קלישאות. הבימוי לא יורת הוא ארכאי ומיושן, ואני מצטרף לדעת קודמי שבצפיה הסרט הזה נראה כאילו בוים לפני 40 שנה. בקיצור, מדובר בסרט שיתאים אולי לסרט טלוויזיה, אך כסרט קולנוע הוא מיותר.
ילדותי מופק ברמה של הפקות בשנות ה40 של המאה הקודמת