אהבה (2013)

קטן ואיכותי. נושא כאוב שמוכר אצל הרבה משפחות. אדם קשיש בדרך כלל, שמאבד את עצמאותו הפיזית וצלילותו הקוגניטיבית ונהפך לסיעודי, זה הדבר הכי עצוב שיכול לקרות לו. זה גם משפיע ומעמיס רגשית על קרוביו. הסרט עצמו מאוד איטי,אבל זה לא פוגם ברמת העניין, בין היתר בזכות המשחק המשובח. החלק האחרון מציג אירוע שמעלה לדיון שאלות פילוסופיות.

בדרך כלל אני מעדיף לראות את הסרטים בקולנוע. את הסרט הזה ראיתי בטלוויזיה. וזה בדיוק המקום שהתאים לי לראות אותו- במקום אינטימי, שבו אוכל להיות עם הרגשות המורכבים שמתעוררים בעת צפיית הסרט. בסוף הסרט חזרתי לתחילת הסרט כדי לראות אם הבנתי את הניואנסים. סרט קשה לצפייה, איטי מאוד בצורה כזו שמכניס אותך לאווירה. לא מומלץ לכל אחד, אבל יהיו כאלה שהסרט ימשיך איתם הרבה אחרי שהצפייה תיגמר. זה מה שקרה לי.

משחק מופתי בסרט שלא תשכחו כל כך מהר. ואין לי מה להוסיף על הביקורת של הוכנר. אל תחמיצו!

סיפור אהבה מקסים. סרט קטן ומאוד מרגש שהשאיר אותי מוקסם. הכל עשוי נכון, מהבית בו רובו המוחלט של הסרט מצולם, דרך המנגינה ברקע והכל איטי במידה כל כך נכונה. באמת סרט מושלם בעיניי.

"אהבה" הוא סרט על אהבה אצילית. ז'אן לואי טריטיניאן סוגר כאן מעגל שהוא פתח לפני 47 שנים, כששיחק בסרט "גבר ואישה" של קלוד ללוש עם אנוק אימה. שם הוא היה עלם צעיר רודף הרפתקאות ובסרט הזה ההרפתקאות מוצאות אותו בלי שיאלץ לחפש אותן. הוא מעניק באהבה ובחמלה ללא גבולות, כבוד של מלכה לרעייתו האהובה. זוהי זכות גדולה לסיים כך את חייך.

סרט קשה,אמיתי,כואב עד דמעות,לא מתאים לאוהבי הסרטים האמריקאיים.... ואת האהבה...תמצאו כנראה תוך כדי האיטיות של הסרט! בקיצור-חשוב מאוד לראות,למי שמכן להתמודד עם האמת

רציתי לענות להילי שנתנה ציון אחד לסרט הזה וחבל. כנראה שגם לא הבנת את הסרט שהוא כולו אהבה ומסירות. הקצב איטי כיאה לאנשים בגיל 80. מסירות ואהבה ללא גבולות וגם כאשר הסוף טראגי הוא נעשה מתוך אהבה. לגבי דידי זהו סרט קשה לצפייה. למרות הרוך ואהבה שרואים בסרט אין בו אופטימיות, כי זה סוף החיים

יפה עצוב פיוטי

האם הסרט הוא יצירת מופת או שמא אקט סדיסטי של במאי ערמומי ביותר המתעלל בקהל הצופים? האם תפקידו של הקולנוע לבדר או אולי כפועל יוצא של ז'אנר אמנותי הוא אמור לטלטל, לפגוע, לנגוע ובייחוד להעלות שאלות מוסריות ודילמות נוקבות? שאלות אלו ואחרות נותרו פתוחות עבורי והייתי חפצה לראות את הסרט שנית על מנת לשים לב לניואנסים קטנים ואלמנטים "אמנותיים" כמו היונה המוזרה. ואולי אני מזוכיסטית ברצון זה, שכן הסרט לא קל ואפילו מעיק ולפרקים אף משעמם.

הסרט של הנקה, הוא יצירת מופת. הוא לא סרט קולנוע במובן הרגיל. הוא יכול לעמוד מול הצגת תאטרון טובה, או ספר רציני, אבל מי שרוצה לבוא לקולנוע כדי להתבדר, הסרט הזה לא יכול לענות על הציפייה הזאת. הנקה הוא יוצר מעמיק בעל אמירות נוקבות על החברה האנושית. אפשר גם לחכות עם הסרט שיגיע ל-vod או לערוצי הסרטים בטלוויזיה. מדובר בסרט אינטימי ולא תמיד הנוכחות של הקהל באולם, עוזרת לריכוז שהסרט הזה דורש.

סרט שמגיעלו אוסקר ללא ספק! אני אומרת אל תלכו - כואב, עצוב, מפרק לרסיסים. המציאות מכה בנו יום יום, למה לסטור לנו בפרצופנו גם בקולנוע? יצאתי בראש מורכן ואני עדיין בהלם - עליבות החיים.

מדובר בסרט מופתי. סרט שכל פרט ופרט בו מוקפד בצורה אבסולוטית. סגנון ריאליסטי אמיתי. הסרט הזה הם פשוט החיים האמיתיים. משחק אדיר של שני השחקנים הראשיים, הם מחוברים לכל התחושות ולמעשה לכל מה שעובר על זוג הקשישים בסרט. הם פשוט הזדהו עם התקפיד ולכן עשו אותו בצורה כה אמינה ומעוררת כבוד. מיכאל אנקה שוב מעניק לנו סרט שאמנם קשה לצפייה אבל הוא בועט בצופים ומראה את המצב האמיתי בלי להתיפייף.

סרט שממש לא מתאים לכל אחד. הסרט לא היה פשוט לצפייה, אפשר אפילו לומר דיי קשה, נותן נקודת מבט על תהליך הזיקנה תוך התמודדות לצד מחלה עם אהבה ללא גבולות. יש לציין שהשחקנים מצוינים עם משחק מעולה. לא נשארים אדישים אחרי הצפייה בו ..

סרט קשה לצפיה אבל חשוב לראות, שחקנים מדהימים וגם כתוב ושנון היטב

קודם כל, תודה לאתר סרט שהעניק לי כרטיס חינם. האמת שזה אפילו היה נהדר, כי הסרט הזה היה קשה כך... מעיק, שאם משלמים עליו זה מוסיף צער. יש אנשים שפשוט קמו באמצע הסרט. העלילה לא זורמת, היא כואבת אבל בעיקר מעיקה. יש סצנות שאתה לא מבין למה האריכו לדקה שתיים בלי שום פואנטה. הסרט הזה לא חסך שום דבר ויוצאים ממנו בתחושה קשה. אמנם זה יכול לדבר על החיים, אבל זה מאיר אותם בצורה זדונית ביותר. הציון 4 רק בגלל שבאמת השחקנים שחקו מעולה ביותר!

סרט לא קל לצפיה. מאד מדכא, אם כי ממש לקוח מהחיים. משחק מעולה!!!

מתקשה להסחף אחר המבקרים המהללים את הסרט. הסרט מתאר תהליך דעיכה פיזי מבלי לרחם על הצופה. קנית כרטיס? יופי,עכשיו תשב ותצפה במה שאני הבמאי - מיכאל האנקה- רוצה לעמת אותך איתו , ממה שאתה בורח כל הזמן מלראות.אז במקום לקחת אותך לבית חולים גריאטרי הבמאי שם מצלמה בבית בביכול אמיתי לקח שני שחקנים מדהימים ( באמת מהשורה הראשונה של הקולנוע הצרפתי) ופשוט נתן לך הצופה לראות מבלי לחסוך ממך כמעט כלום , איך אישה בריאה ומתפקדת דועכת לאיטה ואיך האיש שלצידה מטפל בה במסירות אין קץ מבלי להסחף לרגעים דרמטיים מרגשים או כאלה שהן בעלי משמעות מעבר לזה שזה מאלץ אותך לחושב על זקנה חולי וממות. סוג של התעללות בצופה חסר כל חידתיות או מיסתורין כמו בשרטים אחרים של האנקה. מצטער אבל קולנוע שכזה אינו לטעמי. ואני מתקשה לראות בו יצירת מופת כפי שטוענים המבקרים.

סרט מרגש עד כאב ,מיכאל האנקה במאי ענק שיודע להכניס את הצופה לתוך מציאות שאינה פשוטה. זה ממש לא נכון איך שאנשים מבקרים אותו, הקטעים "המתים והמשעממים" בסרט נבנו בכוונה כך כדי להראות את הטיפול המסור והאהוב של בעלה של אן ולהכניס את הצופה למצב כאילו הוא חווה את כל הרגעים גם המעניינים וגם הפחות מומלץ מומלץ מומלץ

לא ללכת...לא ליראות...לא לדעת. אם את/אתה עברת את 60 תמצה בילוי אחר. זה לא בשבילך. לא הספקתי להבין למה עושים סרטים כאלה? סדיסטים!

סרט שחושף אותנו לצד העצוב והכואב של הזקנה,עיקר העלילה היא תהליך ההתנוונות והתלות של הדמות הראשית בבן זוגה ששואבת ממנו את כל האנרגיה הסרט הזה יכל להיות סרט השנה אבל הוא לא מצליח להחזיק אותך מרותק לכל אורכו בגלל היותו משעמם לפרקים ולמרות משחק מעולה של הדמויות לבמאי היתה כונה טובה שקצת התפספסה איפה שהוא בדרך