7.3/10
סרט מעולה. חזק. מעניין. משחק טוב. הסרט בנוי בצורה מעניינת. תחילת הסרט לא מרמז על מה שהצופה עומד לראות. ממש מרתק. כל תשומת הלב נתונה לסרט. לאחר מכן ממשיכים לחשוב על הסרט מספר ימים. מומלץ.
האמת שציפיתי ליותר בשל הביקורות, הסרט באמת איכותי ועשוי מצוין המון אמוציות גדושות בסרט אחד והוא גורם לחשוב
ראיתי את הסרט בשבוע שעבר ומאוד נהנתי ממנו. הוא מעניין ושונה ומרתק לכל אורך הדרך. הדבר היחיד שהפריע לי זה הרומנית שאני לא רגילה לשמוע בדרך כלל.
סרט איכותי,מרגש ומיוחד,גם אם לעיתים התפתחות העלילה איטית משהו.השפה הרומנית נותנת "ארומה" מיוחדת לסרט ובמיוחד לאלו מבין הצופים השולטים ברזי השפה. בסה"כ מומלץ.
סרט על אם שמאבדת שליטה על חיי בנה ומתקשה להתמודד, ובן שמנסה להתנתק מאימו. ציפיתי לסרט מורכב יותר. מעניין, אך חבל שהוא לא מתפתח יותר
סרט איטי ויפה, הדמויות נבנות ונתגלות לאט לאורך הסרט. ללכת רק אם יש הרבה סבלנות, אחרת אתם עלולים להירדם.
סרט איכותי ומרגש
סרט נוקב אודות משפחות אשר מאבדות את היקר להן מכל , משפחה אחת בהבט הגשימי , המשפחה השנייה בהבט הריגשי . בימוי נוקב סביב נפילת הקומוניזים , ופתיחת השערים לקפיטליזים ,המעמיד את הצופה בסרט בדואליות סביב המקרה של המשפחה בעלת האמצעים הכספיים וגם האשמה . במקרה זה .
סרט מעולה...חזק מאד השאיר אותנו עם המון מחשבות...מומלץ לראות...
בן יחיד - סרט מאד טוב וחזק מומלץ לאוהבי קולנוע. נהניתי והתרגשתי ויצאתי המומה מעוצמת הסרט.
סרט משעמם ואיטי, בנוי כסרט סטודנטים, תסריט עלוב ומשחק בינוני.
הלכתי בעקבות הביקורות המהללות את הסרט. אני לא מתיייחסת למשחק. או לאיכות של הסרט אבל הסרט כל כך כל כך כבד וכל כך עושה רע על הנשמה שלגמרי הצטערתי שהלכתי אליו. מבחינתי - לגמרי לוותר ! או בשפה אחרת - שומר נפשו ירחק ...
שעמומון. סרט חובבים ברמה נמוכה מכל הבחינות
סרט חזק וקשה. לוקח לו זמן לחלחל ורק כמה ימים לאחר הצפיה הבנתי את גודל החוויה והעוצמה. אחד הסרטים הטובים של השנים האחרונות. המשחק מושלם.
"בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי" מעולם לא היה נכון יותר בסרט זה שבו אם אמידה ובורגנית משקיעה מעל ומעבר בבנה היחיד שאינו מעריך את מעורבות היתר שלה בחייו. ליחסים רעועים אלו פורצת טרגדיה הגורמת לאם לנסות לעבור על החוק כדי להציל את בנה הבלתי ראוי בעליל. סיפור מטלטל על מסירות יתר ומפח הנפש שלאחר מכן. סוף הסרט מרמז שיתכן ויש תקוה ליחסים ביניהם. הורים לכו לראות
"בנים גידלתי ורוממתי והם פשעו בי" מעולם לא היה נכון יותר בסרט זה שבו אם אמידה ובורגנית משקיעה מעל ומעבר בבנה היחיד שאינו מעריך את מעורבות היתר שלה בחייו. ליחסים רעועים אלו פורצת טרגדיה הגורמת לאם לנסות לעבור על החוק כדי להציל את בנה הבלתי ראוי בעליל. סיפור מטלטל על מסירות יתר ומפח הנפש שלאחר מכן. סוף הסרט מרמז שיתכן ויש תקוה ליחסים ביניהם. הורים לכו לראות
מועדון הסרט הטוב. מה קורה כאשר אמא מוכנה לעשות הכל בשביל הבן המורד שלה והולכת עם זה עד הסוף.
הסרט מתחיל בצילום המזכיר סרט דוקומנטרי. המצלמה לעיתים בפוקוס ולעיתים לא, מרצדת, דבר שהקשה לי את הצפיה. אחרי זמן מה, או שמשהו השתנה או שהתרגלתי, נסחפתי אל הסרט שנראה כל כך מציאותי. גם אם יצאתי מהסרט בתחושה לא ברורה, עצם זה שאני חושב על הסרט כבר מספר ימים אחרי הצפיה מעידה על כך שהסרט עבד. הוא גרם לי לחשוב. משחק נפלא. ברור לי שאם את אותו התסריט היו מפיקים באמריקה התוצאה הייתה עלולה להיות קיטשית לחלוטין.
משחק מצויין.אבל משעמם ונמתח יותר מדי.גם אם אנו סקרנים לראות את דמותנו במראה כהורים שתלטנים ומניפולטיביים, לא בטוח שמגיע לנו עונש ארוך כזה.
אני חובבת סרטים זרים ובין הסרטים הזרים האחרונים שצפיתי, זכיתי גם לראות את הסרט הרומני של קאלין פטר נצר. הסקרנות שלי נבעה בעיקר עקב כך שהסרט זכה בדב הזהב כסרט הטוב ביותר של פסטיבל ברלין 2013. הקולנוע הרומני הוא שונה מהקולנוע המוכר לנו בארץ. זה קולנוע שונה, לא הוליוודי כלל וכלל. הכל יותר איטי והסצנות ארוכות כך שצריך סבלנות. השימוש במוסיקת רקע כמעט אפסי והמצלמה עוברת בחיתוכים. אני לא מתה על עבודת מצלמה כזו. בסרט הזה המצלמה פותחת חלון ישיר לעבר סצנה ללא כותרות על אישה בשנות השישים, אלגנטית ומטופחת שבו היא מלינה על בנה לחברתה. חברתה שאף היא לא פחות אלגנטית מהאישה הבלונדית הזו מנחמת אותה: "אלה הם החיים". האומנם? האישה הבלונדינית הזו היא קורנליה שזקוקה לאהבת בנה, אך הוא מפנה לה את גבו ואפילו לא מגיע ליום הולדתה השישים. במקום להשתתף ביום ההולדת של אימו, הוא "קורע" את הכביש במרצדס החדשה שלו שגוזלת את חיו של נער בן 14. כל המשפחה יושבת "טוב". האב רופא והאם שמגלמת השחקנית לומיניטה גיאורגיו אדריכלית. היא אישה מתוסכלת, אלגנטית, מטופחת ושכל שערה יושבת במקומה. לאישה הזו לא חסר כסף, הכסף ז