לבמאי הפולני פאבל פאבליקובסקי נחשפתי לראשונה בשנת 2000 כאשר סרטו השני "המפלט האחרון" בכיכובו של פאדי קונסידין ("גאווה)" הוקרן באולם קטן בבית ציוני אמריקה. הסרט הכואב והמרגש סיפר על מהגרת רוסיה ובנה הקטן שעוזבים את מוסקבה כדי להתאחד עם ארוסה הבריטי של האם ובסופו של דבר מוצאים את עצמם בשכונה בה כל המהגרים נאלצים לחיות עד שהשלטונות הבריטיים יחליטו האם הם יכולים להפוך לאזרחים או לחזור לארץ ממנה באו. הסרט הריאליסטי והלא פשוט הזה זכה בתשבוחות מקיר לקיר וכמובן בשלל פרסים, כולל פרס ה-BAFTA כסרט הבריטי הטוב ביותר.פאבליקובסקי הפך בין לילה לאחד השמות המסקרנים והחמים בעולם הקולנוע האירופאי. גם סרטו השלישי "אהבה של קיץ" משנת 2004, שגילה לעולם את אמלי בלנט כצעירה עשירה ופתיינית היה לאחד הסרטים העצמאים, החזקים והמרשימים באותה שנה. אפילו סרטו הרביעי שלא זכה לתשבוחות "האשה בקומה החמישית" - מותחן פסיכולוגי על סופר שהולך לאיבוד בין דמיון למציאות - הוא יצירה אינטיליגנטית ואלגנטית עם משחק מרשים של איתן הוק וקריסטין סקוט תומאס .
פרסומת
באופן מפתיע, על אף שפאבליקובסקי הוא במאי מוערך ונערץ על ידי מבקרי הקולנוע בעולם שעשה חיל בבריטניה וצרפת, דווקא החזרה לארץ הולדתו ובימוי סרט הקולנוע עלילתי ראשון בפולנית היא זאת שהפכה אותו ליוצר בעל שם עולמי וכנראה גם עתידה לפי כל הניחושים וההימורים לזכות אותו בפרס האוסקר האמריקאי. בפרס האקדמיה האירופאית לשנת 2014 הוא כבר אוחז וגם במועמדות לגלובוס הזהב לסרט הזר הטוב ביותר לשנת 2014. נראה שהעלילה הלא פשוטה, המשחק המעולה והצילום האמנותי הייחודי בשחור לבן סגפני והעריכה המאופקת הפכו את "אידה" לסוג של חוויה קולנועית אמנותית נדירה מסוגה, שכמעט ואינה נראית בבתי הקולנוע. בסרטו של פאבליקובסקי יש את כל מה שאנחנו מחפשים בסרט סיפור חזק וקורע לב: דמויות מעוררות הזדהות וגם סוג של דחיסות וריכוזיות שלא מאפשרת לנו הרבה רגעים של מנוחה.אגתה טרז'בוקובסקה היפיפייה מגלמת את אנה, צעירה שגדלה כל חייה במנזר. רגע לפני שהיא עומדת לנדור את נדר הנזירות שלה, אם המנזר מבקשת ממנה לפגוש קרובת משפחה מסתורית שעד כה היא כלל לא ידעה על קיומה. אנה התמימה נחשפת לראשונה לדודתה וונדה - משפטנית מוערכת, שאת הכאב והחלל העצום בתוך נפשה היא ממלאת ביחסי מין מזדמנים והמון אלכוהול. היא גם לראשונה מגלה ששמה המקורי הוא אידה, והיא שייכת למשפחה יהודית שככל הנראה נספתה בשואה. שתי נשים שונות לחלוטין שלא הכירו אחת את השנייה, אבל עם קשרי דם ועבר טראגי משותף, יוצאות למסע כדי לחשוף את ההיסטוריה ולגלות מה עלה בגורל משפחתם. במהלך המסע אנה תצטרך להחליט כיצד להתמודד עם כל המידע, התחושות והרגשות שיעלו בה כתוצאה ממנו.
באופן לא מפתיע דווקא הדמות שבאמת מעוררת הזדהות יותר מכל היא של הדודה וונדה. משחקה של אגתה קולשה הופך קרביים וכל סצנה שהיא נוכחת בו זוכה להזרקה מאסיבית של אנרגיה. היא ההפך המוחלט מאנה המאופקת והסגפנית שרק בוחנת את העולם ומנסה לא להרגיש דבר. וונדה חיה חיים הרסניים כדי לא להרגיש את הכאב שהיא נאלצת להתמודד איתו. ההופעה של אגתה קולשה היא אחת ההופעות הקולנועיות המרשימות שנראו על הבד בשנה החולפת."אידה" הוא באמת חוויה קולנועית אמיצה, נדירה וייחודית. מסוג הסרטים שנשארים לרדוף אותך במשך שבועות וימים אחרי שצפית בו. אבל כמו סרטיו הקודמים של פאבליקובסקי הוא גם סרט מאוד זהיר מבחינה רגשית. הוא קודם כל פונה אל האינטלקט של הצופה. הרגשות הם רק תוצר לוואי של התוצאה הכללית ולא היעד שלו. אפשר לטעון שהסרט זהיר מדי, אבל דווקא אותה זהירות הופכת את "אידה" מסרט שהיה יכול בקלות ליפול למלכודת הקיטש האירופאי הטיפוסי לסרט שגורם לצופה להרגיש כאילו נחתה על ליבו אבן כבדה במיוחד שתגרום למועקה אבל לא תזיל דמעות משחררות.
סרט עשוי יפה, אסטתי, מדוייק. אך יחד עם זאת אולי מאופק מידי. משהו היה חסר לי- הנושא כל כך קשה, ועדיין הייתי מרוכזת ביופיו של הסרט, בעריכה, בצילום, ולא הצלחתי להזדהות עם הכאב של הגיבורה. אבל אולי לכך כיוון הבמאי- לניכור ולתחושת הזרות והבדידות שעוטפת את הדמות הראשית.בכל מקרה סרט מיוחד מאוד
אומרים ששתיקה שווה אלף מילים....אני הרגשתי שבסרט הזה הרבה יותר מאלף מילים!קר בפולין,קר בנשמה (שלנו ושל השחקנים)קר בכפר, קר ביערות..קר במנזר.סרט שונה,מיוחד שמעורר מחשבות (לפחות לי)גם למחרת,סרט רציני ואמיתי המייצג אחד מהתקופות הכי אפלות של האנושות
אידה (עמוד סרט)
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות