6.6/10
סרט איטי מאוד, נוגה ויפה. הרבה מבקרים, וגם בקהל, קטלו את הסרט, אך אני נהניתי ממנו מאוד. הקהילה היהודית בלונדון מתוארת במבט מבפנים (לי רק הפריע שבברכות אמרו "השם" ולא "אדוניי"), כשלתוך התבנית המסורתית הזו משולב סיפור עדין של אהבה לסבית בין שתי הגיבורות. אבל אין כאן פורנוגרפיה, במובן הרחב, אלא תהליך הגילוי מחדש של הנשים זו את זו הוא איטי ואמין, וגם כאמור עדין. ואולי אמין זו לא בדיוק המילה, כי סיפורים כאלה הם לא בדיוק שכיחים בקהילות מסורתיות. ובכל זאת, הוא אפשרי והוא מתואר היטב. לפני סרט זה צפיתי בסרט "קרא לי בשמך" שזכה לתשבחות גדולות מהמבקרים ומהקהל, אך אני הפסקתי לצפות בו אחרי 40 דקות ארוכות. גם של מדובר בסיפור אהבה חד מיני, הפעם בין גברים, והפעם באיטליה, וגם שם מדובר בסיפור איטי מאוד. אך הסרט ההוא שעמם אותי וזה שכאן ריתק אותי, ואילו אצל המבקרים בדיוק להפך. קשה להבין מדוע. גם המשחק של שלושת השחקנים המרכזיים בסרט מרשים, ובמיוחד זה של השחקנית המרכזית, שיש לה חן מיוחד, וגם זכורה לי מסרטים אחרים, אף שאיני זוכר איזה. גם השחקנית השנייה מציגה משחק מרשים. לסיכום, אני ממליץ מאוד על הצפייה. רק קחו בחשבון שזה סרט איטי ופיוטי, שלא מתאים לכל אחד.
סרט גרוע. מהלך עלילה לא הגיוני. דמויות חסרות עומק בזבוז זמן
להיות להטב בחברה דתית שלא יודעת להתמודד עם הבעיה.סרט חובה לכול דתי להטב ומעניין גם לאחריםץ משחק טובוסוף לא הליודי
סרט מהנה, מיוחד ומרגש. נותן זווית שאפשר לפרש כנעימה יותר על המצב המורכב והלא נעים שקיים בחברה החרדית. משחק טוב והפקה נהדרת.
הסרט מתרחש בקהילה חרדית בלונדון. עלילת הסרט דנה באיסורים ומוקצים בקהילה הזו. בימוי סרט מדויק מאד למרות שזה סרט איטי אין בו רגע משעמם משחק מצויין של שתי השחקניות המובילות אשר ממחישות היטב את היחסים ואהבה בינהן.לסיכום סרט שווה צפיה !
וואו אין מילים לתאר כמה הסרט הזה משעמם ואפילו מגוחך. בזבוז גמור של שעתיים מהחיים שלי. סיפור מאוס ולעוס שכבר ראינו ושמענו בגרסאות ישראליות טובות פי כמה. הסרט מפוספס. אין כיוון אין עלילה סוחפת ובעיקר פשוט אין כלום..הדמויות שטחיות, השפה הקולנועית מבולגנת ולא מובנית. הכל פשוט לא טוב. נקודת האור היחידה בסרט אלו שני רגעים בהם נשמעת ברקע מקהלה ששרה בעברית שירי דת והלחנים והביצוע נפלאים. חוץ מזה... כישלון חרוץ
סרט אנושי ומרגש על נטיה ועל החופש לבחור גם בחברה החרדית. השחקנים מצויינים. הסרט איטי ונוגע. גם השמרנות של החברה החרדית והאמירות האופייניות, מוצגת בצורה אופיינית ואמיתית. מרתק ושונה...
סרט עדין, מינימליסטי ומרגש. משחק טוב. מצד שני נישתי, מתקדם לאט ולא מתאים לכל אחד.
סרט מהגרועים שראיתי לאחרונה הנושא אמור להיות מעניין אבל הוא נופל לכל הקלישאות שיכולות להיות בנוסף משחק גרוע מאוד - בקיצור לא מעניין. סצינת הסקס מיותרת וממש לא לעניין
דרמה רומנטית איכותית ואנושית, וודאי אחרי עבודת מחקר והבנת אורח החיים בקהילה היהודית-חרדית בבריטניה של הבמאי (הלא יהודי). משחק מצויין של שתי השחקניות הראשיות. יחד עם זאת העלילה מתנהלת בעצלתיים ואף מעט התאכזבתי שלא הייתה התרוממות ולכן הציון בהתאם.
סרט טוב ומומלץ על העולם הדתי היהודי בלונדון,וההתמודדות של החברה הזו ושל היחידים עם מקרה חריג. משחק מצוין בעיקר של שלושת השחקנים הראשיים, והשעה ושלושת רבעי-זרמו וחלפו בענין רב.
סרט שוה צפיה בהחלט. מבוים טוב, שלושת השחקנים הראשיים מעולים. הרשימה אותי יכולת של הבמאי הלא יהודי להכיר כל כך לעומק את חיי הקהילה היהודית בלונדון. הסרט מבוסס על רומן של סופרת יהודייה ונעשתה עבודת חקר מדהימה כדי להפיק סרט כל כך אמין ועמוק. הסרט עוסק בצורך להשתחרר לעומת להשתייך, לבחור לעומת לחיות לפי בחירות שנעשו על ידי אחרים, במה שנראה ומקובל לעומת שמתחת לפני השטח. מדובר בו בשבירת מוסכמות והפרת סדר של חברה חרדית אדוקה - והמחיר שהדמויות משלמות בהתאם למידת ה"מרד". החושניות בסרט מדודה, לא עוברת גבול הטעם הטוב.
סרט איטי ביותר. אבל "חזק". תקריבים. סצנות אסורות. הצצה לעולם החרדים. למרות החסרונות - נהניתי. אשתי, לא התלהבה.
כרגיל סרט המבוסס על רומן, אמור להיות סרט טוב ואכן כך. סרט עוצמתי המתאר מערכת יחסים בין שלוש דמויות בחברה החרדית הסגורה בלונדון. משחק מצוין של שתי השחקניות הראשיות רייצ''ל ווייז ורייצ''ל מקאדאמס. סרט חובה לצפייה.
ועוד פרט נוסף:דווקא אהבתי את השם הישראלי "שאהבה נפשי" הלקוח משיר השירים, לעומת התרגום המילולי שהוא "אי ציות".סרט נפלא
בתור דתלשית נהניתי מאוד. הסצינות ה"אידישקאיות" דיברו אליי וריגשו אותו. אין מה לעשות...חלק מהזהות היהודית היא היהדות...בטוב וברע. השחקניות מצויינות והרב הצעיר פחות. ראיית העולם החרדית מצויינת היטב ומקוממת... הסוף מפתיע ולא יודעת אם ככ בר-מימוש במציאות "החרדית" של היום... אני נהניתי....
סרט סוחף ומרגש מאוד נהניתי מאוד כששמעתי ברדיו שהוא מאוד מומלץ הייתי מסכים איתם ובאמת אני מסכים איתם זה אכן זה סרט טוב מאוד רייצ''ל מאקדאמס שחקנית מעולה
מלודרמה מעולה, רגישה ומטלטלת הפורטת על נימי הנפש. הסרט מתייחס ליהדות האורתודוקסית בלונדון, ולתקופת שבעת ימי האבל על מות הרב קרושקה. הסצנה של הרב קרושקה הדורש על חופש הבחירה פותחת את הסרט. דברי הרב נוקבים, מגדירים ומהדהדים לאורך כל העלילה, ויחד עם זאת מגוללים בתוכה את האחריות הכבדה שבה. באחת הסצנות אסתי פושטת את הפאה שהיא חובשת ואז חזותה נחשפת לעיני הצופה. יש מסר לסצנה הזו. מעבר לסצנה הזו ישנן לא מעט סצנות מחושבות וזה כל היופי בסרט הזה. אלה בדיוק אותם רגעים מכוננים בהם הסרט מטפטף לנימי הצופים. הסרט מדקק ומזקק את העובדות ועד כמה קשה להיות חופשי בחברה החרדית ולא רק... צילומי הזום נהדרים ומצליחים למזוג ארשת פנים נכונה לצופה, וגם כהות הצילומים תואם לאטמוספרה של העלילה. הסרט משאיר את הצופה עם שאלות: האם אסתי תישאר בקהילה ותצליח לכבות את יצרה? האם תעזוב את דוביד ותקבל את הזמנתה של רונית לניו-יורק? או שאסתי תחליט להישאר בקהילה ולבעוט במוסכמותיה מבפנים? תסריט מצוין, בימוי מעולה, שחקנים מקצועיים ומופלאים ובמילה אחת: Excellent!
שאהבה נפשי,סרט מצויין,המעלה התמודדות לא קלה בקהילה החרדית בלונדון האפורה. ממליצה!
הסרט Disobedience אשר התרגום הקלוקל קרא לו עברית שאהבה נפשי (כנראה עבור שרת התרבות כשיר הנשוא הבא של אייל גולן) סרט מצוין המצליח להראות עד כמה שברירית אותה עגלה מלאה בה מתהדרים החרדים. משחק טוב, תסריט עצור ואיטי משהו אך מרתק, צילומי אווירה מתאימה, בחירה נבונה במוזיקה. אין ספק: אדם קרוב אצל עצמו.