שאהבה נפשי ביקורת סרט

Disobedience Movie Review

שרון טהר על "שאהבה נפשי":
"עלילה לוקה בחסר"

סרט ארכיון שתף/י

משחק רייצ'ל ווייז, רייצ'ל מקאדאמס, אלסנדרו ניבולה במאי/ת סבסטיאן לליו

דרמה

ביקורת סרט לשאהבה נפשי מאת שרון טהר | מבקרת טלוויזיה

ציון המבקר

"סרט בינוני"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.8/10

היכן תצפו?

בקולנוע

49.6% בבית

41.5% לא אצפה

8.9%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

בלב הקהילה האורתודוקסית היהודית בלונדון, הרב הראשי מדבר על חופש הבחירה של האדם. בעיצומו של הנאום, הוא קורס ארצה בבית הכנסת ומת. בעקבות זאת בתו רונית (רייצ'ל ווייז ), שחיה את חייה כחילונית אי שם בניו יורק, חוזרת לקהילה בה גדלה. היא פוגשת את דוד חבר ילדותה, ומגלה שהוא נשוי לחברתה הכי טובה ומי שהייתה המאהבת שלה – אסתי (רייצ'ל מקאדמס, "היומן").התסריט לסרט מבוסס על ספרה של נעמי אלדרמן "מרדנות", וזהו שמו של הסרט במקור. בארץ קיבל הסרט את השם "שאהבה נפשי", שם שנותן לו מורכבות שספק אם קיימת בו, וכן יוצר הבטחה שספק אם הסרט באמת מצליח לקיים. אלדרמן כתבה מתוך היכרות עם הקהילה האורתודוקסית וספרה יצא לפני עשור, וזכה בפרסים. ווייז, המשחקת את רונית ויהודיה בעצמה, היא גם המפיקה של הסרט וזו שבחרה בעיבוד הספר לתסריט בתור פרויקט ההפקה הראשון שלה.

הבמאי סבסטיאן לליו (שסרטו "אישה פנטסטית" זכה השנה באוסקר הזר) מביים את סרטו הראשון באנגלית. הבמאי הצ'יליאני נבחר לתפקיד למרות חוסר היכרותו עם העולם היהודי האורתודוקסי. יחד עם ווייז שניהם יוצרים בפרויקט הזה עולם מקביל בו קיימים דוד, רונית ואסתי, וכל שאר האנשים מסביב הם רק תפאורה. מערכת היחסים המרכזית היא אמנם בין רונית ואסתי, אך החיבור של אסתי לקהילה, ולעולם הדתי חסר אמינות. מערכת היחסים והאינטרארקציה שלה עם האנשים סביבה כולל דוד בעלה, מלאי ניכור וריחוק רב מדי.הסרט מציג משולש אהבה רומנטי בעייתי מאוד. האחד הוא דוד, תלמיד ישיבה הנבחר ליורשו של הרב הראשי, נשוי לאסתי ולמרות אהבתו אליה הוא מקבל את רונית לביתו בחום רב. השתיים הנוספות הן הנשים הנמצאות בשני צידי המתרס, האחת בחרה להישאר בקהילה ולהתחתן והשנייה, מייד אחרי שסיפור הרומן בין השתיים התגלה, ברחה מהקהילה והיום חיה את חייה כצלמת בניו יורק שמעולם לא נישאה. שתיהן נאבקות עבור החופש שלהן, ולמרות חילוניותה של רונית, נדמה שאסתי היא זו החופשייה מבין השתיים, ביכולתה להעז ולהרגיש.

כאשר מקבלת רונית את ההודעה על מותו של הרב, היא באמצע צילומים של איש מבוגר, ייתכן בגילו של אביה, עוטה על כל גופו קעקועים ("וכתובת קעקע לא תתנו בכם"). כאשר יוצאת רונית מהסטודיו, היא בוחרת בזר אקראי לסקס בשירותים ("לא תוציא זרע לבטלה"). כל עולמה של רונית הוא ההיפך הגמור מחייה של אסתי, ולמרות הכל היא אינה חופשיה כפי שהיא מתיימרת לחשוב. עברה רודף אותה, ויכולתה ליצור חיבור אנושי אמיתי נותר בקהילה האורתודקסית המבודדת בלונדון.את השתוקקותה של רונית לשייכות, יחד עם תשוקתה העזה של אסתי לאת שאהבה נפשה, אנחנו רואים ברגע השיא של הסרט. סצנת המין בין השתיים היא רגע הפורקן, ולב ליבו של הסרט כולו. סצנה ארוכה, מלאת אירוטיקה מהוססת ורגשית, בה השתיים מוצאות אחת בשנייה את מה שהן צמאות לו בחייהן. לליו מצליח להפתיע בסרט עם הסצנה הזו, ולמרות שמהלך המשחק והסיפור אינם מתרוממים בסרט כולו, זוהי סצנה מפתיעה ביופייה. במידה רבה התחושה היא כי הסרט נוצר כדי לשרת את אותה הסצינה ולא להיפך, מה שמצביע על יצירת סיפור לוקה בחסר."שאהבה נפשי" הוא סרט הבוחר לעסוק בטאבו. קהילה חרדית דתית וכן סיפור אהבה חד מיני, שני נושאים שהשילוב בינהם בוודאי ייצור המון עניין סביב הסרט. מבחינת העלילה ואופן הצגת הסיפור הוא יוצר חוסר אמינות. העולם החרדי מוצג באופן שאינו מחמיא, בלשון המעטה, האהבה של אסתי והשתייכותה לקהילה החרדית מוצגות דרך דוד בעלה בלבד. ישנה בעייתיות גם כן במשחק של השתיים, והחיבור ביניהן נראה כשרירותי ולא עוצמתי כפי שהיה מצופה. בסופו של דבר, מדובר בסרט בינוני מאוד.

שרון טהר | מבקרת טלוויזיה

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

שאהבה נפשי - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: חגיגיל: 4223/09/2018 15:54:10

8/10

סרט איטי מאוד, נוגה ויפה. הרבה מבקרים, וגם בקהל, קטלו את הסרט, אך אני נהניתי ממנו מאוד. הקהילה היהודית בלונדון מתוארת במבט מבפנים (לי רק הפריע שבברכות אמרו "השם" ולא "אדוניי"), כשלתוך התבנית המסורתית הזו משולב סיפור עדין של אהבה לסבית בין שתי הגיבורות. אבל אין כאן פורנוגרפיה, במובן הרחב, אלא תהליך הגילוי מחדש של הנשים זו את זו הוא איטי ואמין, וגם כאמור עדין. ואולי אמין זו לא בדיוק המילה, כי סיפורים כאלה הם לא בדיוק שכיחים בקהילות מסורתיות. ובכל זאת, הוא אפשרי והוא מתואר היטב. לפני סרט זה צפיתי בסרט "קרא לי בשמך" שזכה לתשבחות גדולות מהמבקרים ומהקהל, אך אני הפסקתי לצפות בו אחרי 40 דקות ארוכות. גם של מדובר בסיפור אהבה חד מיני, הפעם בין גברים, והפעם באיטליה, וגם שם מדובר בסיפור איטי מאוד. אך הסרט ההוא שעמם אותי וזה שכאן ריתק אותי, ואילו אצל המבקרים בדיוק להפך. קשה להבין מדוע. גם המשחק של שלושת השחקנים המרכזיים בסרט מרשים, ובמיוחד זה של השחקנית המרכזית, שיש לה חן מיוחד, וגם זכורה לי מסרטים אחרים, אף שאיני זוכר איזה. גם השחקנית השנייה מציגה משחק מרשים. לסיכום, אני ממליץ מאוד על הצפייה. רק קחו בחשבון שזה סרט איטי ופיוטי, שלא מתאים לכל אחד.

שם: ליליגיל: 3802/08/2018 22:51:03

2/10