פסטיבל אקי-נו השביעי לקולנוע יפני בסינמטק ירושלים

תעשיית הקולנוע של יפן היא אחת מהגדולות בעולם: מספר הסרטים המופקים מדי שנה (כ-500) ומספר הכרטיסים הנמכרים מדי שנה (כ-150 מיליון עד למגפת הקורונה), ממקמים אותה בין חמש התעשיות הבולטות. לצד סרטי האנימה, הסמוראי, היאקוזה והאימה – היו אלו דרמות משפחתיות שהפכו לז'אנר הבולט שיצא מיפן אל השוק הבינלאומי, והצליחו לזכות הן באהדת צופים ברחבי העולם והן לקטוף פרסים בפסטיבלים בולטים.

לא פלא לכן כי הדרמה המשפחתית עומדת במרכז פסטיבל אקי-נו לקולנוע יפני, שיוצג בסינמטק ירושלים, ת"א וברחבי הארץ החל מיום חמישי 05/01/23. נדמה שהקולנוע היפני הצליח להמציא מחדש את הדרמה הזו, לשכלל ולדייק את מאפייניה ולהכיר לעולם כמה במאים חדשים ויצירות מופת. סרט הפתיחה של פסטיבל השנה – "חיי אהבה" –הוא דוגמה מצוינת לכיוון הזה. זהו סרטו השלישי של פוקאדה בפסטיבל אקי-נו, אחרי שהוצג בבכורה בפסטיבל ונציה, ובמרכזו עומד זוג צעיר המתמודד עם טרגדיה משפחתית.

מאז חידוש פעילות הקולנוע לאחר הקורונה נטתה תעשיית הקולנוע העולמית להביא אל מסכי הקולנוע סרטים אסקפיסטים ואופטימיים - אל הקולנוע היפני, הטרנד הסכריני הזה לא הגיע. כהרגלם, הבמאיות והבמאים היפנים מסתכלים על החיים בישירות, בספקטרום רחב של טרגדיות ושמחות, מכשולים והתגברות עליהם, מתחתיות העצב ועד מרומי השמחה. באופן דומה, המהדורה השביעית של פסטיבל אקי-נו לא מפנה עורף לקשיים והאתגרים שהחיים מספקים לתושבי מדינת האיים.

תחושת האובדן שחווה העולם בשלוש השנים האחרונות נוכחת לאורך רבים מהסרטים – אובדן אנושי והתמודדות עם המוות הם נושאים מרכזיים בקולנוע היפני העכשווי. לצד "חיי אהבה" שהוזכר, כך גם דרמת המתח "גבר" של קאי אישיקאווה ("גוקורוקו - מגע של חטא") – במאי חוזר בפסטיבל - עוסקת באובדן כפול, אישה שמתמודדת עם פטירתו של בן זוגה ועם האמת שמתגלה אודותיו. "אדמה קטנה משלי" מספק מבט נדיר על אובדן החירות והקשיים של מהגרים ביפן. בסרטה העלילתי של אמה קאוואואדה, אנו עדים לקשיים שמערימה החברה היפנית הסגורה שאינה נוטה לפתוח שעריה בנדיבות דרך עיניה של נערה מתבגרת ממוצא כורדי. האובדן נוכח גם ב"תוכנית 75" סרט בדיוני, אך מתבסס על המציאות המתהווה ומציג עתיד דיסטופי וחשוך של חברה חסרת חמלה ביפן המתקשה להתמודד עם מדיניות הרווחה של המדינה המזדקנת.בקולנוע היפני, כמקובל במדינה, ניתן היה לראות מסכות עוד לפני ימי הקורונה, אבל "נזכרים" – סרטו של דאיגו מאצ'וי שקיבל את פרס חביב הקהל בפסטיבל טוקיו – מתחיל בשיא תקופת הקורונה עטויית ההגנות והמסכות ומתבונן לאחור בתוגה על מערכת יחסים ממושכת של זוג צעיר, רקדן לשעבר ונהגת מונית, המגיעה לסיומה. תעצומות נפש והתמודדות עם אתגרים פיזיים ומגבלות נוכחת בסרט "קטנה, איטית אבל יציבה" מפסטיבל ברלין המבוסס על סיפורה האמיתי של מתאגרפת חירשת העושה דרכה בעולם האגרוף המקצועי.

כך גם ב"תן לי לשמוע את צעדיך היחפים" של הבמאית ריהו קודו, הרצון להתגבר על מגבלות החיים הוא המניע לעלילה, בה שני גברים צעירים יוצרים מסע קולי דמיוני כדי לשמח אישה עיוורת בעודה מאזינה ל"מסעותיהם" ברחבי הגלובוס ובעוד הם עצמם אינם מסוגלים לממש את רגשותיהם זה לזה. ובסרט "100 פרחים" שהוצג בפסטיבל סן סבסטיאן, בחור צעיר מתמודד עם הדמנציה של אמו המזדקנת, ובעל כורחו צולל יחד איתה לזיכרונות מילדות לא מאושרת ולסודות חבויים מהעבר.

בסרטים אלו ממשיך הקולנוע היפני לייצר דרמות נוגעות ללב ועוצמות רגשיות חזקות, אך באיפוק ובעידון האופיינים לו. כך ניתן לראות בסרט "ירח משוטט" של הבמאי סאנג-איל לי, סרט המלווה בצילומיו המופלאים של הצלם הונג-קיונג פו הזכור מ"פרזיטים" ו"רכבת הקרח". עלילת הסרט מביאה סיפור לא פשוט על ידידות בין סטודנט צעיר לילדה בת 10 מבית בעייתי, ידידות המובילה למעצרו של הסטודנט בחשד לפדופיליה ומתחדשת 15 שנים מאוחר יותר כאשר האישה שוב במערכת יחסים אלימה. האיפוק הרגשי מגיע לשיאו בסרט המסקרן ביותר בפסטיבל - "יומני הזן", סרטו העדין של יוג'י נקאה, שבמרכזו סופר מתבודד החי בבקתה בהרים, מבשל את המעט אשר ליקט בטבע, מתוך דרך חיים פילוסופית המסייעת לו להתמודד עם אובדן בעברו.

ולמרות זאת, הקולנוע היפני יודע לספק גם קומדיות. כך הסרט "שוטרים לא-בקצב" מציג בלש קשוח ובעייתי שלאחר התפרצות אחת יותר מדי כלפי הממונים עליו, מועבר להמשיך את שירותו בתזמורת המשטרה. אולם הסרט הפרוע מכולם המוצע בפסטיבל אקי-נו השנה הוא הסרט "פופורן" על בחור צעיר ומצליח, בעלים של חברת מנגה מצליחה, המתעורר בוקר אחד לגלות שאיבר מינו נעלם – ומתעופף עצמאית ברחבי יפן במהירות 200 קמ"ש.

תעשיית הקולנוע היפני קנתה לעצמה נוכחות של קבע בפסטיבלים הבינלאומיים הגדולים בזכות סגנון ייחודי ומקורי. בשנים האחרונות יוצרים יפנים זוכים בפרסים בולטים ובהם גם פרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר בשנת 2022 עבור "הנהגת של מר יוסוקה", שפתח את הפסטיבל בשנה שעברה, לצד פרסים בפסטיבלי קאן, ברלין, ונציה ואחרים. כמו בקולינריה, בארכיטקטורה, בעיצוב, במחול ואפילו שעשועוני הטלוויזיה– התרבות היפנית מצליחה לייצר גם בקולנוע סגנון ייחודי משלה, שונה מכל סגנון אחר, הנשען על מסורת קולנועית של מעל 120 שנים. והמהדורה הקרובה של "אקי-נו" היא הזדמנות נוספת להנות ממנו.

מבצע מיוחד לקוראי אתר סרט. כרטיס בעלות 30 ש"ח בלבד בהכנסת קוד 7171 לכל אחד מסרטי הפסטיבל היפני אקי-נו בסינמטק ירושלים. לפרטים ורכישה לחצו כאן