Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: מוצרט בג'ונגל

יש משהו מנחם בידיעה שגם אם הכל כבר נעשה, תעשיית הטלוויזיה תמיד תוכל לעשות אותו שוב. "מוצרט בג'ונגל" הוא עוד סיפור של אומנות-בעיר-הגדולה וככזה, הוא דובק בנאמנות בחוקי הז'אנר: הגיבור/ה יהיו מופנמים, חולמניים ומצוידים במתת אל שאין כדוגמתה. הגיבור/ה יהיו המומים מהתחרות האימתנית ומהקשיחות המתבקשת בעוד שהם רק רצו ליצור. הם יהיו על סף ויתור מוחלט, נטישת הייעוד ומתוך השפל יתחברו לקול האמיתי שלהם, אשר דווקא הוא יזכה להדהד אצל מי שאצלו המפתחות לממלכה, ויוזמנו אל אור הזרקורים. שם הם יגלו שיותר קל לחלום מלממש כאשר הם יאבדו את עצמם במסכת של הצלחה, ציניות, העמדות פנים, נעיצת סכינים בגב וגם סקס וסמים. נראה ש"מוצרט בג'ונגל" הוא עיבוד נוסף ודי קולע לנראטיב המוכר, וככזה הוא צפוי עד דמעות. ובכל זאת, יש בו כמה דברים חדשים ומעניינים.

ראשית, המיקום של הסיפור: כבר מאסנו בסיפורי "עלייה להצלחה" בתעשיית הבידור הפופולרי בסגנון "כוכב נולד" וכבר אין לנו סבלנות לסצנת מוזיקת הרוק/פופ או בסצנת הוליווד/ברודווי. כפי שהסרט המפורגן "וויפלאש" הוכיח, יש משהו מעניין הרבה יותר בסיפורי הצלחה בסצנה של יודעי דבר ספציפיים. "מוצרט בג'ונגל" עוסקת בעולם המוזיקה הקלאסית ובאולם הסימפוניה של ניו יורק. הסדרה מתעסקת ב"ליגה של הגדולים" והמוזיקה שמלווה אותה היא מוזיקה קלאסית בטוויסט עכשווי. שזה כבר שדרוג.

השני, הוא הדמות של מי שמחזיק את מפתחות הממלכה. כאן לא מדובר בתרח זקן עם אידאולוגיה או בסנדק טוב לב, אלא בגאון מוזיקלי צעיר שבועט במוסכמות הז'אנר. טוב, גם זה לא איזה חידוש מלהיב או דמות מפותחת ומפתיעה כמוה לא ראינו בעבר, אבל רודריגו, המנצח המפורסם שמוצא את הגיבורה שלנו ונותן לה את האפשרות לזרוח, גם הוא צעיר מוכשר שרק לאחרונה (יחסית) הוכיח את כשרונו והפך לסופרסטאר.

"מוצרט בג'ונגל" מנסה לנוע בין העכשווי והקלאסי דרך הדמות של רודריגו, המשתלט על הסימפוניה של ניו יורק מידיו של המנצח הקודם והמיושן ועושה בה שמות כדי לחדש ולהנגיש אותה לציבור. אם לא הבנתם שזה מה שהוא עושה, המנצח הקודם מסתובב זעוף בכל הפרק הראשון ומקטר על כך ומנהלת הסימפוניה מסתובבת זורחת כל הפרק הראשון ומתרוננת על כך.

[*]

אבל זה ממש לא משנה, מה שחשוב הוא שאת רודריגו מגלם גאל גרסיה ברנל. הכוכב המקסיקני בן ה 36 ("ואת אמא שלך גם", "חינוך רע", "דרום אמריקה באופנוע", "אהבה נושכת" ועוד ועוד) מגיע כאן לראשונה לטלוויזיה האמריקאית לתפקיד חוזר בסדרה וכשלעצמו מדובר בדבר מרגש. התפקיד שלו אקסצנטרי, גם אם לא מאתגר במיוחד (הוא אוהב מין, מוזיקה וחדשנות ושונא שיעמום וזיקנה) אבל תמיד כיף להסתכל על ברנל משחק. ההפקה יודעת את זה ולכן הוא מקבל כמעט את אותו זמן מסך כמו הגיבורה.

טוב, בואו נקדיש תשומת לב לגיבורה. אז היילי היא נגנית קלרינט מבוישת וחולמנית ועל סף פרישה שמתוך השפל מתחברת לקול הפנימי שלה בדיוק בזמן שרודריגו מגלה אותה ומכניס ואתה לאור הזרקורים. אמרתי לכם שאין חדש תחת השמש. לזכותה יאמר שהיא יפה, חביבה וקצת דומה לג'סה מ"בנות", רק נסבלת. וזהו. הלאה.

עוד דבר מחדש ומרגש ב"מוצרט בג'ונגל" הוא הפורמט. כל הפרקים עולים בבת אחת ברשת אמאזון האמריקאית, ואצלנו בארץ באופן בלעדי באפליקציית סלקום TV של רשת סלקום. כן, אי אפשר להגיד שזה באמת מאוד מרגש - אמאזון עברה לאחרונה גם היא ל"ליגה של הגדולים" כשהעלתה את כל הפרקים של "טרנספרנט" לאתר שלה (בדומה ל"כתום הוא השחור החדש" ו"בית הקלפים" של נטפליקס) אבל גם נחמד לראות שיצירה ממשיכה לפרוץ את גבולות מסגרות השידור החונקות וגם הזווית הישראלית משמחת (כמובן שהייתה משמחת הרבה יותר לו היה מדובר בתוכן מקורי באפליקציה של סלקום).

לסיום נציין גם את היוצרים רומן קופולה, שאחראי על התסריטים לכמה מהסרטים המוצלחים יותר של הבמאי ווס אנדרסון ("רכבת לדארג'ילינג", "ממלכת אור ירח") וג'ייסון שוורצמן ששיחק, בין השאר, בכמה מהסרטים המוצלחים יותר של ווס אנדרסון ("רכבת לדארג'ילינג" אותו גם כתב עם קופולה, "ממלכת אור ירח", "מלון גראנד בודפשט"). אבל יצירה של ווס אנדרסון זה לא, וגם "טרנספרנט" זה לא. למעשה, "מוצארט בג'ונגל" קצת יותר דומה ל"גוסיפ גירל" מל"בית הקלפים". ועדיין, זה כיף, וזה מוזיקלי, וזה גם משהו לא?