הקולנוע היפני עוסק במשפחות ומאז שנות ה-50 גם בהתמודדות עם פצעי מלחמת העולם השנייה, כשיפן מנוצחת לראשונה על אדמתה. יוצרים רבים חקרו את התא המשפחתי, את הפיכתו משמרני למודרני, את השינוי במעמד האישה ואת הכבוד ההולך ופוחת למבוגרים. העיסוק במשפחה מאפשר ליוצרים היפנים לדון, בגלוי או במרומז, בתמורות החברתיות הכלכליות והפוליטיות, שעברו ועוברות על יפן במאה השנים האחרונות. כדרכו של הקולנוע היפני, מאופיינים סרטים אלה בקומפקטיות ובמתינות, מצד אחד, ובקינטיות מתפרצת, מצד שני. אחד מהיוצרים האלו הוא הירוקאזו קורה אדה.נושא העיסוק המרכזי של קורה אדה הוא התא המשפחתי היפני. הוא מתמחה בהצגת תא משפחתי שונה, אחר הנאבק לקיים את עצמו גם כשמתרגשות עליו צרות ואתגרים. גם בסרט "ברוקר" נוצרת מעין משפחה מאוד מפתיעה שאמורה לתפקד. בסרטיו התא המשפחתי יוצא למסע שסופו אינו ידוע ולעיתים רק הדרך לשם היא מספקת.
פרסומת
קורה אדה חקר את נושא אימוץ הילדים ביפן כהכנה לסרטו "המשפחה שלי" ב-2013. הוא גילה את הבייבי בוקס - אותה קופסה שמשאירים בה ילדים שרוצים למסור במקום בטוח, כמו למשל בכנסיות. הוא שם לב שהתופעה הרבה יותר פופולרית בקוריאה מאשר ביפן והתחיל לחשוב שבעתיד יביים סרט על הנושא. הוא דן בעניין עם שני שחקנים קוריאנים שהכיר- דונה באה וקאנג-הו סונג, גדול שחקני קוריאה. הם שכנעו אותו שכדאי לו לביים סרט שכזה בקוריאה שם הבייבי בוקס פופופולרית ובעיקר בכנסיות - קוריאה היא מדינה שמחציתה הם נוצרים מאמינים ולכן קיימות כנסיות כמעט בכל מקום.
כומר בשם לי נחשב כזה שבעצם דחף וקידם את הבייבי בוקס בקוריאה. ב-2007 הוא מצא תינוק בתוך ארגז קופא מקור ליד הכנסייה שלו. כך עלה בו הרעיון לאותה קופסאות תינוקות .מאז 2009 נמסרו אלפי תינוקות בכנסייה שלו בפאתי סיאול ובמקומות שונים בקוריאה. לי מספר שכשמונח תינוק באןתה בייבי בוקס מופעל חיישן ואז אחד מהכמרים יוצא אל המוסר, בדרך כלל האמא ומנסה לברר איתה מדוע מסרה את התינוק ולנסות להבין האם בכל זאת היא יכולה להשאיר את הילד אצלה. קורה אדה ביקר ב-2020 בכנסייה של לי ושוחח עם הצוות ועם אמהות שהשאירו את ילדיהן שם. הוא החליט לשנות את הדימוי השלילי של הורה שכביכול נוטש בצורה חסרת לב את ילדו לזרים.
מעניין לציין שעל אף שהבמאי היפני, כל צוות הסרט הינו קוריאני כולל הצלם של "פרזיטים", המלחין של "משחק הדיונון" ומנהלת ההפקה של "פרזיטים". כך יש לנו כצופים הזדמנות להנות משילוב משובח בין אחד הבמאים היפנים המוכשרים ביותר לבין השחקנים ואנשי המקצוע הטובים ביותר בקוריאה, שכיום תעשיית הקולנוע שלה היא בין המובילות בעולם. הסרט צולם במקומות שונים בקוריאה והנוף של המדינה נוכח כמעט בכל סצנה.
"ברוקר" מתחיל לאט ותופס תאוצה ככל שהוא מתקדם. הסרט הופך ליותר ויותר מורכב. אין בו יותר טובים מול רעים וגם אלו שעל פניו סוחרים בתינוקות אינם רעים מיסודם. הסרט הולך והופך להומני ובשלב כלשהו כבר לא יכולתי לעצור את דמעותיי
קורה אדה בעצם אומר לצופה בכל סרטיו כי אנחנו מעריכים את התא המשפחתי שלנו רק כשקורה לו משהו, כשהוא מתערער על ידי אובדן או מריבה ולכן הוא מציג ב"ברוקר" תא דמוי משפחתי שכולו בנוי על ניסיון לכפר על מה שאין. תא לא קונבנציונלי שבנוי על רצון לשיקום וגם על ניסיון לשכוח את המצב הקיים במציאות היומיומית הקשה.
נמתח יתר על המידה. יש תוכן ויש עניין ,אבל אורך של שעתיים הוא מוגזם ביחס להתרחשויות. כמעט אין פיקים והעלילה מתקדמת על מי מנוחות. בחורה צעירה שהרגה גבר ונמלטה מהדין,נוטשת את בנה התינוק. שני גברים שסוחרים בילדים נוסעים ברחבי המדינה כדי למצוא קונים לילד ואליהם היא מצטרפת. שתי שוטרות עוקבות אחרי מסעם כדי לטפל במזימה. יש גם שאלות מוסר שעולות. ראוי לצפייה ,אבל יש למתן את רמת הציפיות.
שם:עומרגיל:4110/12/2023 07:31:01
8/10
תסריט מקורי ומעניין, ביצוע טוב מאוד. למרות שהסרט קצת איטי, מצליח לשמור על מתח ועניין לכל אורכו.
שם:אילתגיל:6709/09/2023 21:28:52
8/10
סרט מעולה,מעניין מאוד,מעט איטי. כל הדמויות בו הם נוכלים ופושעים,וכולם רוצים את ״טובת הילדים״.בקשר בין הדמויות יש הרבה אהבה,ורצון עז להיות בקשר משפחתי.מומלץ.