Seret.co.il - :: פסטיבל הקולנוע הגאה: המלצות

הפסטיבל הבינלאומי ה-11 לקולנוע גאה נפתח אמש וייערך בסינמטק תל אביב עד ה-7.6. במהלך עשרת ימי הפסטיבל, אשר חופף בזמנו לשבוע הגאווה בחודש יוני בתל אביב, משולבות הקרנות למגוון סרטים שרובם אינם מגיעים להפצה בישראל. אנו נמליץ לכם במהלך השבוע על מספר מסרטי הפסטיבל ונדווח מביקוריהם של אלן קאמינג ("האישה הטובה") וליה דלאריה ("כתום זה השחור החדש"). והיום המלצות על הסרט הדוקומנטרי "סקס/סמים" והסרט האיטלקי "אריאנה".

סקס\סמים

מבקר: זוהר צלח

הסרט הדוקומנטרי "סקס"/סמים" עוקב אחרי קהילת הגייז בלונדון, אך לא זו המוכרת שנראית מעל פני השטח, אלא הקהילה המחתרתית שחושפת את הצדדים האפלים והפחות מוכרים בקהילות הגייז בעולם. במרתפים, בתים, מועדונים וברים ברחבי לונדון ישנן מסיבות סקס וסמים שחוצות כל גבול אפשרי, והסרט ממש לא מפחד להראות את זה.

הדבר הכי בולט בסרט הוא כמובן התעוזה שלו – הסרט (והגיבורים שלו) ממש לא מפחדים להיחשף כך שבחלק גדול מהסצנות אנחנו רואים קטעים שנראה שהיו לקוחים מסרטי פורנו – קשירות, סקס לא מוגן, מין אוראלי – הכל כאן ובהתחלה זה אולי קשה לעיכול, אך מהר מאוד אפשר להבין שאת המטרה, שהיא הבנת התמונה הכוללת, הסצנות האלה מעבירות בצורה מצוינת: הצגת תמונה של אנשים שהם נרקומנים לכל דבר ועניין – נרקומנים של אלכוהול, של סקס ושל סמים.

[*]

סרטם של הבמאים הבריטים ויליאם פיירמן ומקס גוגארטי עוקב אחר אנשים מתוך סצנת מסיבות ה-Chemsex, שמנסים בעצם לשנות את אורך חייהם וכמו שציינתי, ממש לא מפחדים להיחשף למצלמה ולדבר על ההתמכרות שלהם. אחד הבחורים לא מפחד להודות שבשלב מסוים הוא התפלל לקבל HIV כדי שיפסיק לדאוג בכל פעם שהוא עושה סקס לא מוגן. הסיפורים מזעזעים ומרתקים בו זמנית.

אך החלק המעניין ביותר בסרט לדעתי הוא דווקא המעקב אחר בחור שהיה חלק מהקהילה הזו, אך הצליח להשתקם והפך לפעיל חברתי שהקים מרכז גמילה בלונדון שאמור לטפל בדיוק ב"נפגעי" מסיבות ה-Chemsex ולעזור לאלה שנדבקו ב-HIV.

בשורה התחתונה, "סקס/סמים" הוא לא סרט קל לעיכול, אולם כשמצליחים להיכנס פנימה ולהתמודד עם התעוזה שלו מגלים סרט מרתק, ששופך אור על דברים שלחברה עדיין לא נוח ממש לדבר עליהם.

הקרנות: יום שני, 30.5.16, 18:30 סינמטק 2, יום שלישי, 31.5.16, 22:45 סינמטק 5 אריאנה

מבקרת: מור קומפני

לעיתים נדמה שאם הורים היו אומרים את האמת לילדיהם היו בעולם הרבה פחות סרטים. "אריאנה", כמו הרבה יצירות שדומות לו, יוצר את הקשר הקולנועי האוטומטי שבין חופשת קיץ להתבגרות, ובפרט התבגרות מינית וכן התפכחות וגילוי תעלומה. שלא כמו סרטי התבגרות אחרים, הוא עוסק בנושא מורכב ומרתק שנדיר לראותו בנוף הקולנועי: הבניית זהות על פי זהות מינית – מגדרית והאם ראוי להפקיד את בחירת הזהות הזו בידי ההורה.

אריאנה בת ה-19 מגיעה לבלות את חופשת הקיץ שלה עם הוריה באזור אגם בולסנה. מדובר בבית נופש שבעבר היה הבית בו גדלה אריאנה, אך בגיל 3 עקרה המשפחה לעיר ולא ביקרה בו מעולם. החופשה תופסת את אריאנה בשיא השינויים אותם עובר גופה, ובעקבותיהם עולות שאלות שהיא שואלת את עצמה: מדוע טרם קיבלה את המחזור החודשי? מדוע היא עדיין חשה כאבי גדילה בשדיה? וגם האם היא נמשכת לנשים, בנוסף לגברים? אריאנה מנהלת מערכת יחסים קרובה מאוד עם הוריה ומטופלת על ידי גינקולוג צמוד, חבר של האב. היא מתחילה לחשוד שמשהו אינו כשורה, כאילו הייתה צרימה בנוף המטופח אותו ביקשו הוריה לצייר בפניה.

אם לא די בכך אז גם הנשים שהיא פוגשת סביבה מנוסות ומפותחות ממנה, מה שגורם לה להישאר בכפר כשהוריה נוסעים לעיר ולחוות קיץ של אמת וגילוי. אריאנה, נחושה בדעתה לגלות מי היא ומה היא, פונה למרפאה המקומית ומתחילה לחקור את גופה. המסע אותו עוברת אריאנה אינו קל כלל – הוא כולל התנתקות מהפנטזיה ההורית המושלמת שנשתלה בה (ובהחלט כואב מאוד לגלות שגם הורה הוא אדם רגיל ואינו ישות קסומה ומושלמת), התנסות מינית כואבת פיזית ונפשית ובעיקר סימן שאלה אחד גדול סביב סימן ההיכר הנשי המבושש להגיע.

[*]

זהו סרט הביכורים של הבמאי קרלו לאבאנייה, המטיל ספק בבחירת ההורים לילדי אינטרסקס את מגדרם. בעזרת צילום יפהפה על שלל זוויותיו המיוחדות ויוצאות הדופן, ומשחקה של הגיבורה הראשית המגולמת בידי אונדינה קוואדרי, הוא מצליח לטפל בנושא הייחודי בתבונה ורגישות. קוואדרי אגב, זכתה בשני פרסי משחק על תפקידה זה בפסטיבל ונציה ולא בכדי – היא נושאת את הסרט על כתפיה בגאון והופעתה המרשימה מצליחה לפצות על החלקים החלשים יותר שבו.

מי שנהנה מחוויה קולנועית קצבית ומהירה, כזו שמתקדמת מנקודה א' לב' במהירות מסחררת יתקשה להתחבר ל"אריאנה", שכן הוא נע בקצב איטי למדי ומעוטר בצילומי נוף מרהיבים, שוטים ארוכים ומבנה טעון שיפור שבהחלט ניתן היה להדקו. זהו קולנוע פיוטי ומתבונן אך גם נוקב ומערער. בכל זאת כדאי לתת ליצירה הזו צ'אנס ולגלות כלפיה סבלנות כי היא מעניקה לצופים בה תמורה הולמת ומספקת.

הקרנות: יום שני, 6.6.16 19:00 סינמטק 3