Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: הרגילו את הצופים להסתפק בשחקנים בינוניים

החיים יכולים להיות מאוד מפתיעים. במיוחד במקרה של השחקן ישי גולן שלפני 15 שנה, כשהיה שרוי במצוקה כלכלית לקח על עצמו לגלם תפקיד של מנחה תכניות האוכל 'כל העולם שוק'. "הייתי במצוקה כלכלית באותה תקופה וניגשתי אליו כמו ששחקן ניגש לתפקיד ולאט לאט התפתחה תכנית שהיא הרבה מעבר למה שכוונה מלכתחילה ואף הפכה ציר מרכזי בקריירה שלי. לא דמיינתי שכל כך אהנה ושאהיה מושקע רגשית. הרבה תפקידים שלקחתי במשך השנים הפתיעו אותי", הוא נזכר.

גם בתקופת הקורונה כשהיה בחוסר ודאות ותהה על המשך הקריירה שלו, הגיע אליו טלפון לא צפוי מבמאי הקולנוע ההוליוודי המוכר מארק פורסטר ("מלחמת העולם Z") שמבקש ללהקו לסרטו הבא, "ציפור לבנה: סיפור פלא" (שייצא לאקרנים בארץ באוגוסט) לצד השחקניות הלן מירן וג'יליאן אנדרסון. "יש לי תפקיד מאוד מעניין, יותר מזה אסור לי לספר. אני רק יכול להגיד שזו החוויה הקולנועית המקצועית הכי מדהימה שהייתה לי. זה סרט שהוא בשורה ראשונה של הוליווד, אז אני מאוד שמח וגאה בזה אבל אני אמשיך לבוא לעשות תיאטרון", הוא מספר ומחייך חיוך רחב.

גולן נחשב אחד השחקנים הטובים והמוערכים בארץ. הוא מופיע בקולנוע ("הנותנת") אבל בעיקר מזוהה ממסך הטלוויזיה מהסדרות "חטופים", "מנאייכ" ולאחרונה מסדרת הילדים ונוער "דרימארס". במקביל לשלל תפקידיו על המסך הקטן והגדול, הוא ממשיך להופיע כמעט ערב-ערב על במות תאטרון הקאמרי בשלוש הצגות במקביל ("לילה לבן", "נרות יום הולדת", "מה קרה לעולם?"). "תמיד עשיתי תאטרון כל הזמן וזו אמנות שאני מאוד מאמין בה. עכשיו אנחנו בפתחו של רנסנס תאטרוני כי התאטרון בעל כוחות שאין לקולנוע: יש לו אלמנטים מאוד עוצמתיים והקהל משתוקק לחוויה של מפגש אנושי לייב. לראות פרפורמרים חיים על הבמה, להרגיש את הסכנה שמשהו יכול להשתבש. אנחנו כל כך מורגלים בצפייה במסכים שכשרואים קסם על המסך זה כבר לא כל כך מרגש. בתאטרון כשרואים קסם שקורה לנגד העיניים ולא מבינים איך זה קרה – זה משהו מאוד אנושי", הוא מספר בעיניים נוצצות.

(ישי גולן וקרן פלס בסרט "הארוחה". באדיבות סרטי יונייטד קינג)

ישי, שיציין בנובמבר הקרוב 50 חורפים, מתגורר כיום בדרום ת"א עם אשתו ושלושת ילדיו. סיפורו המשפחתי מורכב ויכול להוות בסיס לסרט: הוא גר בקנדה עד גיל שש, חזר לגור ברמת גן ובגיל 14 הוריו התגרשו, אמו חזרה בשאלה ובנוסף לכך אחותו התחתנה עם פלסטיני. אז איך עובדת כל המורכבות המשפחתית הזאת? מסתבר שטוב. "זה הרבה יותר פשוט ממה שנדמה. אנחנו משפחה די נורמלית עם השיגעונות שיש לכל משפחה. זה מייצר המון מורכבויות אבל יש לנו צבע אחר, צורה קצת אחרת. יש לזה גם הרבה יתרונות – הרבה צבעוניות, עניין והרבה תשוקה ויצירה", הוא משתף.

את עולם המשחק גילה גולן בגיל צעיר וכבר בהיותו בתיכון קיבל את תפקידו הקולנועי הראשון בסרט "דרך הנשר". אחד התפקידים הזכורים מתחילת דרכו הוא תפקידו בסרט "חסד מופלא" של עמוס גוטמן, שיועלה בפסטיבל ירושלים ביולי בגרסה משוחזרת. לאורך השנים הוא המשיך לשחק בתאטראות השונים, אך בעיקר זכורים לו תפקידיו בסדרות "טירונות" "חטופים" ו"כפולים". בשנים האחרונות הוא מופיע בתפקידים אפלים יותר, כגון תפקידו בסדרה "מנאייכ". "במקצוע הזה לוקח זמן, בגלל שאנחנו משתנים כבני אדם. אני זוכר שמהרגע שהתחלתי לשחק, הייתה לי התחלה מאוד עמוסה של עשייה. במשך 15 שנה שיחקתי בני עשרים ואז הייתה איזה עצירה כי הצופה או התעשייה לא יודעים איך לאכול אותך כי אתה כבר לא בגיל הזה, ואז היה מעבר לגלם אבא לילדים קטנים. ועכשיו איזה צוהר נפתח ואין לי תלונות", הוא מסביר.

הסיבה לראיון בינינו היא יציאת סרטם של מתי הררי ואריק לובצקי, "הארוחה", אודות זוג עולים מאוקראינה (אמה וגרגורי) שמנסים לשרוד כלכלית ונפגשים עם זוג בורגני (יעל ועודד) עם בעיות בחיי הנישואים. תוך כדי המפגש מתגלים סודות מחיי שני הזוגות שמאיימים להחריב את השגרה הקיימת. בסרט מגלם ישי את אמנון, חברו הטוב של עודד שמנהל רומן עם אשתו יעל, אותה מגלמת קרן פלס. "אני החבר הכי טוב של עודד וגם של יעל ומתפתח בינינו רומן שהוא רומן בין שני אנשים אבודים, שמוצאים נחמה אחד אצל השני כי שניהם באותו משבר קיומי אבל חסר תוחלת", הוא מספר.

ב"הארוחה", בדומה לתפקידים נוספים שאתה מגלם בשנים האחרונות בקולנוע, בטלוויזיה וגם בשלושת התפקידים שלך בתאטרון הקאמרי אתה מגלם את דמות המניאק. אתה התחלת כבחור הטוב ובאיזשהו שלב הפכת לבחור רע.

"אף פעם לא בדקתי מתי אני טוב ומתי אני רע. אני חושב שבגדול אני על הציר. אני משחק כבר למעלה משלושים שנה ותמיד הדמויות שלי בקצוות – או בצד המאוד פגיע ורגיש או שאני מקבל תפקידים מאוד אפלים עם פגיעות מאוד גדולה. בתחילת דרכי כנער הייתי מאוד גודי גודי וזו הגדרה קצת מצמצמת ואז בתאטרון ב-2006 שיחקתי בהצגה של שרה קיין 'פדרה מאוהבת' - המחזאית הבריטית הכי חשובה בת זמננו, שהתאבדה בעקבות דכאון קליני. זו הייתה תקופה מאוד חשוכה בחיי והעיסוק בשרה קיין הואיל כי הוא עיסוק אמנותי ומאוד הנגיש מקומות קשים אבל שם גיליתי את הפוטנציאל לגילום דמויות אפלות".

בניגוד לדמותו הפלרטטנית וחופשיה, גולן נשוי באושר למעלה מעשרים שנה. אז איך התחבר לדמות? "היה משהו משחרר בלשחק אותו כי הוא לא כבול לכל מיני תפיסות חברתיות נוקשות. הוא השוטה של הסרט ואני לא מקבל הרבה את תפקיד השוטה. עם זאת הוא מצחיק ממקום עצוב וקצת מובס. הוא אדם שמעניין כי הוא מובס ללא רחמים עצמיים ויש בו משהו שחצן, הוא חכם אבל מודה ומכיר בזה שהוא אפס גמור ואני חושב שזה יוצר עניין", הוא מסביר.

איך היה לשחק עם קרן פלס ועודד מנסטר?

"היה לי תענוג גדול לעבוד גם עם עודד וגם עם קרן. עודד הוא שחקן מאוד מנוסה ופשוט קפצנו למים העמוקים והיה מאוד טבעי וקרן זהו הסרט הראשון שלה – אני חושב שמישהו עם ניסיון אמנותי עשיר כמו שלה זה לא באמת דף ריק. יש המון קווי דמיון והיא בנאדם סופר מוכשר וחכם ונעים אז היה מאוד כיף לעבוד איתה. אני חושב שבליהוק שלה יש משהו מאוד מדויק שמספר את הסיפור".

לגולן אנגלית ברמת שפת אם בעקבות שהותו בקנדה בצעירותו ואת לימודי המשחק עשה בלונדון. אך את קריירת המשחק החליט לפתח בארץ – החלטה שבדיעבד הייתה הנכונה עבורו. "אני לא יודע אם בחכמה, תמימות או בטמטום באיזשהו רגע הרגשתי שהסיכוי הכי גדול שלי לפרוץ בעולם יהיה דרך העשייה בישראל ואכן כך קרה. הרבה חומרים שעשיתי - גם דברים בעברית – שודרו בכל העולם. איפשהו באינטואיציה שלי הרגשתי שהנתיב שלי לעשייה בינלאומית דווקא יותר יצלח פה ואני שמח שאכן כך", הוא מוסיף בגאווה. מבין שלושת ילדיו, בתו, סופיה גולן (19) מסומנת כדור ההמשך. בקרוב תעתיק את מקום מגוריה ללונדון ללמוד תואר שני בבימוי וכמו אביה, גם בקורות חייה סדרות טלוויזיה ואף משחק בתאטרון גשר. גולן ישמח לשחק מולה ואפילו יותר מכך, להיות מבוים על ידה.

לרגל יום הולדתו העגול, ישי מופתע מהפריחה בתפקידים, מפלרטט עם מחשבות של כתיבה ובימוי ונהנה להיות חלק מתאטרון הקאמרי, שבו הוא משחק בשלוש הצגות שמבוימות ע"י נשים ושמביאות לדעתו משהו מרענן ורלוונטי. "אני חושב שמזמן זה היה צריך להיות המצב כי הרבה שנים נשים דוכאו על ידי ניהול גברי ושוביניסטי וברור שזה תחום שנשים יצליחו ויפרחו בו", הוא מציין.

למרות שתפקידיו ברובם דרמטיים, התפקיד שהוא מגלם בהצגה 'נרות יום הולדת' מוציא ממנו את הפן הקומי, שלא בא לידי ביטוי עד כה, בתפקיד משעשע ונוגע ללב. "אני תמיד שואף לקומיות", הוא אומר. בקרוב תשוב אלינו הסדרה 'מנאייכ' לעונה שלישית אך הפעם, למרות שמאוד נהנה להיות חלק מהקאסט, ישי לא יחזור ללבוש את מדי השוטר של איתן. "הסיפור ממשיך למסדרונות הכנסת ואני הייתי ביחב"ל שסיים את תפקידו בסיפור". דמות שהוא מתגעגע לגלם היא דמותו של אורי מהסדרה "חטופים" שבשל אינטריגות בעולם הטלוויזיה שהוא מנוע מלפרט מנעו את צילומי העונה השלישית.

גולן רואה במשחק, מקצוע מאוד רציני אבל לטענתו "הרבה אנשים לא יסכימו איתי עם האמירה הזאת, אפילו אנשים מהתעשייה. זה שהרגילו את הצופים להסתפק בשחקנים בינוניים זה עוול מאוד גדול אבל זה לא רק בישראל אלא בכל העולם. כשיוצא לעבוד עם פרטנרים ברמה גבוהה, אז הצופה זוכה לקונצרט של משחק שלא היה יכול לראות כמעט בשום מקום. בתאטרון אתה לא יכול לבוא מהרחוב – העשייה התאטרונית מחייבת כישורים שצריך ללמוד ולהתאמן עליהם ובגלל זה בגיל חמישים אולי סופסוף למדתי את התחום", הוא מוסיף ומחייך.