לקחת לתפקיד גדול שחקן אנונימי כמוני זה סיכון, הרגשתי אחריות גדולה

"ריימונד אמסלם היא ממש בית ספר למשחק. היא אדירה ועזרה לי נורא כי זה סרט ראשון שלי. בגלל שזו פעם ראשונה שאני עושה קולנוע, היו לי הרבה חששות והכל התבדה כי פשוט נתנו לי את כל העזרה שהייתי צריך ואת התחושה שמה שאני עושה זה נכון", משתף השחקן ערן מור (43) על צילומי הסרט "שבע ברכות" שמגיע היום (חמישי) למסכי הקולנוע. אם השם לא מצלצל מוכר, ייתכן ותזהו אותו מבמות תיאטרון הקאמרי משלל ההצגות השונות שבהן הוא משחק ("נרות יום הולדת", "פיטר פן"), מסדרות הילדים "חנן הגנן" ו"אבודים בריבוע" או מדיבוביו בסרטי אנימציה, ביניהם סרטי דיסני השונים כמו "אלמנטלי" ו"עולם מוזר".

מור תמיד היה הליצן של הכיתה כך שבחירתו במקצוע המשחק הייתה צעד מתבקש, לפחות לפי חבריו מהתיכון שאף חזו זאת. "בסוף שנה כולם כתבו 'בהצלחה בתאטרון''', הוא נזכר. גם בתקופת הצבא הוא היה צמוד למשרד חינוך ומקריין להם טקסטים. מי שגילה אותו הוא מנהלה המיתולוגי של בית הספר למשחק "בית צבי", גרי בילו ז"ל שהגיע לצפות בו כשעבד בצוות בידור בישרוטל אילת והוא הציע לו להיכנס לבית צבי לשנה א' עם מלגה.

להוריו של ערן היה קשה לקבל את החלטתו לעסוק במקצוע המשחק ואביו ציפה שיעבוד יחד איתו כאיש עסקים בפולין. האסימון נפל אצלם רק כשערן חתם בתיאטרון הקאמרי. "היום הם גאים בי ויכולים לבוא לצפות בהצגות על בסיס קבוע", הוא מוסיף. לקאמרי הוא התקבל לאחר לימודי המשחק ובו הוא עובד כבר 16 שנה ורואה בו בית: "אני עושה את מה שאני אוהב עם אנשים שאני אוהב ואני חושב שהקאמרי זה תיאטרון עם הצגות הכי חזקות שיש. אין לי בעיה עד סוף החיים להיות שם. זה מקום מאוד טוב להיות בו", הוא מפרגן.

(ערן מור בסרט "7 ברכות". צילום: מריה ברודקין)

כיום מור מופיע בשש הצגות במקביל, אבל אחד הפרויקטים שהוא הכי גאה בו הוא ההצגה "נרות יום הולדת" לצידם של אולה שור-סלקטר, אלון סנדלר, ישי גולן, כנרת לימוני ונעמה שטרית. בהצגה זו הוא מגלםאת מאט שההצגה מלווה אותו מילדות ועד זקנה, כולל מערכת היחסים עם אשתו, אנרסטין. "זה תפקיד נורא מעניין כי יוצא לך לשחק הרבה רבדים ותהליך חיים נורא ארוך בתקופה קצרה, הכל נורא אנושי. זאת הצגה שאני מאוד רוצה שכולם יראו אותה. אנשים יוצאים מפורקים עם הרבה מחשבות", הוא מסביר.

למרות שהוא מוכר מבמות התאטרון, לערן קריירה ענפה בתחום הדיבוב שהגיעה במקריות. "מי שהכניס אותי לתחום לפני 13 שנה הוא אוהד שחר שיחקנו יחד בקאמרי. אני מדבב כמעט כל יום והיום אני עובד בחמישה אולפנים. הדיבוב הוא נישה סגורה, עד שמישהו פותח את הדלת. אוהד פתח את הדלת פעם אחת ומשם זה התחיל להתגלגל". ערן הוא לא המדבב היחידי בבית. גם אשתו, מונה (שחקנית ומורה לפיתוח קול) מדבבת ואף מסתמן לו דור המשך - בנו של ערן, לביא בן ה-11, מדבב בעצמו ושניהם אפילו דיבבו את הסרט "אלמנטלי" יחד. אנשים מזהים את הקול שלך מסרטים?

"כן, זה מה שיפה במקצוע הזה. ישר כשאני פותח את הפה בני נוער מזהים אותי. זה נורא נחמד ואני מקבל המון הודעות מהורים אם אני יכול לברך את הילד בקולות מסוימים. אני מבין איזו תהודה יש לעבודה הזאת שכל כך הרבה ילדים שומעים".

בקורונה הייתה עבודה?

"דיבובים היה תמיד. היינו נקראים עובדים חיוניים. הייתה התחלה קשה כי לא הייתי רגיל להיות בבית ופתאום אתה בבית. ואז התחיל הקסם שפתאום אתה לא רץ בערב. לא הייתי רגיל לשבת לארוחת ערב, לקלח ולקרוא סיפור ופתאום זה הגיע ואתה מגלה את ההקרבה שנעשית ביום יום. כשהיו שואלים אותי אם ההקרבה קשה, הייתי עונה שלא כי לא ידעתי מה זו הקרבה, ואז הבנתי ופתאום לא מיהרתי לשום מקום. מאז זה נדבך חשוב שיושב בראש".

(ערן מור בפרמיירה. צילום: רפי דלויה)

הסיבה לראיון בינינו היא הסרט "שבע ברכות", שמוביל במספר המועמדויות לפרסי אופיר, עם לא פחות מ-12 מועמדויות. את הסרט כתבו אלינור סלע וריימונד אמסלם, שגם מככבת, ומביימת איילת מנחמי ("נודל") והוא מבוסס על סיפורים אמיתיים. העלילה מתרחשת בשבוע הברכות של דן ומארי, זוג שהרגע התחתן. לכאורה שבוע שמח באווירה משפחתית וחמה. אך מתחת לפני השטח מבעבע סיפורה המשפחתי העצוב של הכלה, שנמסרה בגיל שנתיים לדודתה בשל עקרותה של הדודה. מארי, שמגיעה מצרפת להתחתן לאחר נתק ממשפחתה, מקווה להגיע להתפייסות המיוחלת אך מתבדה ונחשפת לעוד סודות ושקרים. בסרט מגלם ערן את דן, החתן הצרפתי, וזהו תפקיד קולנועי ראשון.

"זה סרט על קרע משפחתי עמוק בין מארי ומשפחתה של המון שנים וזה תסריט נהדר, חוויה אדירה ובכלל מדהים להיבחר לדבר הזה ולדבר בשפה לא שלך", הוא מספר. השפה הזרה אליה הוא מתייחס היא צרפתית, אותה למד מאפס בשביל הסרט. "כל הסיפור היה שאני לא יודע צרפתית וההפקה הבינה בטעות שאני יודע צרפתית", הוא נזכר.

לאחר שנבחר הבמאית איילת מנחמי שלחה אליו כל הטקסטים מוקלטים – משפט משפט בוואטסאפ. ערן כתב בעברית ושינן ולאחר מכן למד עם מורה פרטית שעבדה איתו על ההגייה, עד שהגיע לרמה הרצויה של הסרט ושל ריימונד שמשחקת מולו בצרפתית ובמרוקאית. מסתבר שהצרפתית הייתה כל כך אמינה עד שיום אחד איש הסאונד שאל אותו איך לומר מילה מסוימת וכשענה שאין לו מושג כי אינו דובר צרפתית, הבין שאם האנשים על הסרט מאמינים שהוא דובר צרפתית סימן שגם הצופים יאמינו.

איך היה לצלם עם ריימונד את סצנות המין בקולנוע?

"יש מתאמת אינטימיות על הסט שדואגת שלכולם יהיה נוח. יש כל מיני טכניקות לבצע את זה ומהבחינה של סצנות זה לא משנה כי עשיתי כבר סצנות כאלה בתאטרון, אז מבחינת מקצועיות וניסיון אתה כבר רגיל ומבין מה צריך לעשות ואיך להתייחס לפרטנר - לדאוג שירגיש בטוח ואתה תרגיש בטוח ובנוח. זה לא היה לי משהו שהוא זר".

כרגע אין דיבור על פרויקט קולנועי או טלוויזיוני חדש, אך יש לו כל הזמן אודישנים ותיאבונו לקולנוע רק גבר מאז הסרט. "אני מקווה שהסרט יהווה פריצה גם מבחינתי ובעיקר לעשות עוד דברים במקביל לתיאטרון ולטלוויזיה. התמזל מזלי כי לקחו איתי סיכון - לקחת לסרט לתפקיד גדול יחסית שחקן אנונימי. הרגשתי אחריות גדולה ובאתי מוכן", הוא מוסיף.

בתחום הדיבוב הוא אמור להתחיל בקרוב פרויקט חדש וסודי ובקאמרי הוא בחזרות וב-10 בנובמבר יעלה עם ההצגה "הקומדיה על שוד הבנק", אודות כנופיית פשע שמנסה לשדוד יהלום, אך כצפוי דברים לא הולכים בצורה חלקה. "זו קומדיה מטורפת, נורא מצחיקה, נונסנס, משחקי מילים וסיטואציות מצחיקות. כיף לעבוד על זה מאוד כי זה חומרים שתמיד בחזרות וגם על הבמה ממש כיף לשחק. משתטים וצוחקים המון. אני משחק דמות שנקראת סם, שהוא כייס פשוט שמתאהב בבחורה בשם קפריס, זה הולך להיות מטורף", הוא מספר בהתלהבות.