צריך צעדי חירום זמניים כדי לאפשר לקולנוע הישראלי להתקיים

בסוף השבוע הקרוב, 22-23 במרץ, יקיים סינמטק תל אביב תכנית מיוחדת בשם "חיים בסרט" המביאה טעימה מ- 50 שנות עשייה טלוויזיונית וקולנועית של הזוג נעמי וכתריאל שחורי. "זו בעצם מחווה שבה אנחנו מזמינים את האנשים שעבדו אינו לאורך כל השנים ויחד נזכרים בסרטים שעשינו ובמה שעברנו יחד, ויש שם אנשים שהולכים איתנו עד עצם היום הזה - למעלה מארבעים שנה בעבודה משותפת. הדבר שהוא מאוד משמעותי מבחינתנו הוא שאנחנו עושים מחווה למפיקים ומפיקות בארץ – לא כולם יודעים מה הם עושים והם לא זוכים הרבה פעמים למה שהם ראויים לו", מסביר כתריאל (כתרי) שחורי, מנהל קרן הקולנוע הישראלי ב-25 השנה האחרונות, על המחווה.

הזוג שחורי מורכב מנעמי (77), שהתחילה את דרכה ככתבת בסניף הישראלי של הטלוויזיה הגרמנית והמשיכה לביים כתבות וסרטי תעודה, וכתרי (77) שלמד קולנוע בניו יורק ועם שובו לארץ התקבל כמנהל בסרטי קסטל. השניים נפגשו בהולנד במסגרת עבודתם ואחרי שחזרו לארץ הקימו בשנת 1984 את חברת ההפקה "בלפילמס" שמטרתה להפיק סרטים עלילתיים, דרמות וסרטים תיעודיים לטלוויזיה ולגופים וארגונים בארץ ובחו"ל. בכל הפרויקטים השונים בהם עסקו ישנה אמירה ערכית ועמדה המבטאת את רוח חברת ההפקה. במשך ארבעים שנות פעילות החברה, הם הפיקו כ-120 סרטים, תכניות טלוויזיה וקופרודוקציות בינלאומיות, כולל הפקה של כמאה סרטים קצרים המרכיבים את התצוגה הקבועה ביד ושם.

(נעמי וכתריאל שחורי. באדיבות בלפילמס)

"עשינו סרטים שהשאירו חותם והיו מאוד משמעותיים. נעמי שעשתה את כל האודיו ויז'ואל של יד ושם שנמצאים על המסכים לכל מי שמגיע שזה היה מבצע ענק. עשינו סרטים עבור המורשת למודיעין, סרטים עבור הצבא, סרטי דרמה מאוד נועזים, למשל כמו הסרט 'האסיסטנט של אלוהים' שהתפקיד הראשי היה של נערה בת 16 עם תסמונת דאון, תפקיד שהיה די נועז אז. היינו הראשונים לעשות סדרה בשנות השמונים על איכות הסביבה, כשאף אחד בארץ לא ידע על מה אנחנו מדברים. עשינו המון דברים אבל אלו היו רק דברים שאנחנו רצינו והאמנו בהם, שעניינו אותנו באופן אישי מאוד ושחשבנו שיש בהם ערך אמיתי", מסביר כתריאל.

איך אתה מסכם חמישים שנות עשייה?

"זה עבר יחסית מהר כי אלה היו חמישים שנים של עליות ומורדות ומצד שני מסע מדהים שנתן לנו חיים מרתקים ביותר".

איך זה לעבוד יחד, לא מסובך?

"זה לא היה כל כך מסובך. היינו שותפים בחברת הפקה ושותפים בחיים ואנחנו בדיאלוג אינסופי ובסך הכל אני יכול להגיד בלב שקט מאוד שעבדנו יפה מאוד וטוב ביחד ויעידו על כך כל האנשים שעבדו יחד איתנו במשך כל השנים". מתוך 120 הסרטים שהפיקו לאורך השנים יקבל הקהל טעימה משבעה. את הבחירה הלא קלה ביצע הזוג בשיתוף עם פיני שץ, מנהל התכניות של הסינמטק ואנשי הסינמטק. "קשה לבחור אז עשינו עירוב ואני חושב שאני יכול להגיד בשם נעמי שהסרט מתוך המחווה שהוא מבחינתה אבן דרך זה 'הטיול הפנימי' שהוא סרט שזכה להצלחה בינלאומית מדהימה ואין פסטיבל שהוא לא היה בו. אני חושב שהוא הקופרודוקציה היחידה האמתית על בסיס של 50:50 בין חברת הפקה ישראלית לבין חברת הפקה פלסטינית ברמאללה, היום זה נשמע כמו מהירח. אבל זו הפקה שנעשתה בשוויון מלא וזה עבד יוצא מן הכלל וגם זכה להישגים אדירים", מסביר כתריאל.

הסרט הפותח הוא "שבעה בנובמבר" שמתחבר מאוד לתקופה בה אנו נמצאים כיום.

"זה נכון. במקור המחווה הייתה צריכה להיות בסופשבוע של ה-3 ו-4 לנובמבר שהיה ממש צמוד ליום השנה לרצח של יצחק רבין אבל המלחמה הזיזה אותנו למרץ. עם זאת, חשבנו שזה נכון לפתוח בסרט הזה שהיה מבצע שאין לתאר אותו כי בסך הכל קיבלנו לאחר הרצח את כל מה שרשת, קשת וטלעד שידרו במשך שבעה ימים, במשך השבעה לרצח רבין ומתוך ה-300 שעות האלה ויותר ערכנו שבעים דקות ופתחנו שלושה חדרי עריכה ועבדנו מסביב לשעון כדי שהסרט יהיה מוכן ליום השלושים".

(הסרט "שבעה בנובמבר. באדיבות כתרי ונעמי שחורי)

כשחזרתם מפסטיבל ברלין אמרתם שיוצר הסרט 'אין ארץ אחרת' עשו טעות כשלא הזכירו את החטופים הישראלים.

"לא ראיתי את הסרט אבל באופן אישי אני חושב שאותו בחור שעמד על הבמה ואמר את מה שאמר מן הראוי היה לפחות שיזכיר במינימום של המינימום את עניין החטופים".

איך אתה רואה את עתיד הקולנוע הישראלי?

"יש לו עתיד. במצב של היום, ושנינו בוגרי התקופה של מיד אחרי מלחמת יום הכיפורים שלא הייתה בהחלט פשוטה, זה עניין של התגייסות, עניין של החלטה שצריכה להגיד שאנחנו בשנה-שנתיים הקרובות נהיה במצב מאוד מורכב וצריך לקבל צעדים שהם צעדי חירום זמניים רק לשנה-שנתיים הקרובות כדי לאפשר לקולנוע הישראלי להתקיים. יש אפשרות להמשיך את המפעל הגדול הזה אם אנחנו ניכנס למצב מיוחד של חירום".

מה עצתך לבמאים מתחילים?

"שיילכו עם האמת שלהם, שיהיו אמיתיים, ישרים עם עצמם עד הסוף ויעמדו מאחורי הסרטים שלהם. אין חוכמות פה – ללכת עם האמת שלך, להאמין בסרט שאתה עושה ולהיות עם יושרה מקצועית ללא זיופים".

למרות שרוב האנשים בגילם נחים, נראה שאש היצירה עדין בוערת בהם: נעמי סיימה סרט לפני מספר חודשים ובשלוש השנים האחרונות אף ביימה שני סרטים: "אנחנו לא מפסיקים לרגע. סקרנות לא עוזבת אותנו לשנייה ואנחנו מוזמנים, מייעצים להמון אנשים בענף, קוראים תסריטים – לא יצאנו מזה ולא יוצאים לרגע". ולמרות שבאמתחתם פרסי מפעלי חיים (נעמי קיבלה ב-2016 וכתריאל ב-2023), יש להם עדיין שאיפות: "להמשיך ולעשות ובעיקר לסייע לתרום מהניסיון שלנו ולחלוק אותו עם מי שרוצה ומכל הלב. אם אנחנו יכולים ליצור מצב שאנשים לא יצטרכו לחזור על אותן טעויות, זה יהיה נהדר"

לפרטים נוספים על האירוע "חיים בסרט – נעמי וכתריאל שחורי בסינמטק תל אביב - טעימות מ- 50 שנים של עשייה בקולנוע וטלוויזיה בישראל" לחצו כאן