חדשות קולנוע וסרטים

"נא": ביקורת סרט

מאת:
נא: ביקורת סרט
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
דרמת האימה המדוברת, שזכתה בפרס הביקורת בפסטיבל קאן והתפרסמה בעקבות התעלפויות שנרשמו באולמות הקולנוע בהן הוקרנה, שודרה אתמול לראשונה ב-yes. הכתב דניאל לוצ'ינוב צפה בסרט על הצמחונית שמפתחת תאווה לבשר אדם ובדק האם ההייפ מוצדק
זה תמיד מפתיע אותי מחדש איך הסרטים הכי מזעזעים מנסים להעביר את המסרים החברתיים הכי קשים והכי מטלטלים ותמיד מוצאים את עצמם מקוטלגים כסרטי אימה לכל דבר ועניין. כנראה כשמוסיפים לרעיון דליים של דם וסצנות מיניות ונקרופיליות שלא מתקבלות על הדעת ע"י רוב הצופים, האלגוריות קצת יותר קשות לעיכול מבדרך כלל. "סרט סרבי", היה סרט שבכל צפייה בו, הצלחתי לדלות מסר ורעיון חברתי אחר שהבמאי ניסה להעביר לצופה לגבי המין האנושי. ציפיתי לחוויה דומה בסרט "נא" ולצערי התוצאה לא הייתה זהה.

"נא" ("Raw") הוא סרט צרפתי-בלגי שנכתב ובוים ע"י ג'וליה דוקורנאו ומספר לנו את סיפורן של זוג אחיות, כשמרכז הסיפור סובב סביב האחות הצעירה, ג'סטין, אשר מתחילה ללמוד לימודי וטרינריה באוניברסיטה שבה לומדת אחותה, אלכס, והוריהן למדו בה לפניהן. לאחר טקס חניכה קשה מצד ותיקי האוניברסיטה, בה נאלצת ג'סטין בת ה-16 לאכול כליה של ארנבת למרות היותה צמחונית, היא מתחילה לפתח דחף בלתי נשלט לאכילת בשר. אך מה קורה כאשר גם הבשר עצמו מפסיק לספק את רצונך, והתאווה לבשר אנושי מתעוררת?



הרעיון מוכר. "נזעזע את הקהל כדיי להעביר מסר כלשהו". ראינו את זה קורה מספר פעמים בתור סרט סתמי שאפילו לא מתיימר לנסות להעביר משהו לקהל ("תולעת אנושית") לבין סרטים שלוקחים את עצמם קצת יותר ברצינות ("120 ימים של סדום"), מספיק ברצינות כדי לפצל את הקהל לשני מחנות: כאלה שמגדירים את מה שהם צופים בו כיצירת אמנות, לבין כאלה שמגדירים את הסרט כמקבץ סטיות של במאי שלא ידע איך לבזבז את זמנו בצורה טובה יותר. קצת קשה לי להבין איפה "נא" נמצא בין שני המחנות האלה. הוא בבירור מנסה להעביר משהו, אך הוא עושה זאת בצורה מסורבלת וסבוכה למדי, בה פעמים רבות הצופה הולך לאיבוד ולא באמת מבין למה הסצנה שהוא צפה בה הייתה נחוצה לסרט ואיך היא קידמה את הרעיון המרכזי שבו. למרות מה שמרמז הרעיון המרכזי של הסרט, הוא אינו גדוש בסצנות קניבליות. הוא יותר עמוס בסצנות מיניות, ואפילו די מיותרות, כמו ניסיון השתנה בעמידה על גג והצגת תהליך שליפת צואה מפרה, כיאה לסרטים שמנסים לזעזע את הצופה. התחושה היא שסרטים מהסוג הזה, פשוט לא מסוגלים להעביר את המסר שלהם מבלי לחשוף עירום ולהציג שלל סצנות מיניות שלא תמיד מעבירות את הרעיון המרכזי כמו שקיווית שיעשו.



אף על פי שנהניתי מהמשחק החזק של גראנש מרילייה, שמשחקת את ג'סטין, היא לא צלחה במשימתה להעביר לי את התחושות והמסרים שהבמאית ניסתה להעביר, בעיקר בגלל שנושא הקניבליזם הוא נושא שאנו נחשפים אליו מעט מאוד ביומיום שלנו ולהשתמש בו כאלגוריה לשלל נושאים, פשוט לא מספק את הסחורה.

יש לציין כי הסרט מצליח להעביר רעיונות מעניינים על גיל ההתבגרות, מציג משחק נפלא מצד קאסט השחקנים ובימוי נהדר עבור סרט ראשון באורך מלא של דוקורנאו. "נא" רחוק מלהיות סרט רע והרעיון המרכזי שבגרעינו טוב, אך לפעמים צריך לדעת לקחת את הזמן עם יצירה מסוימת ולנסות להעביר מסר בצורה יותר חכמה לצופה, כזאת שתוכל לגעת בכמה שיותר אנשים כבר בצפייה הראשונה.
1ביקורת כמעט מדוייקת ומנוסחת מעולה. בצפייה שנייה ושלישית המגרעות הרשומות בביקורות ייעלמו ואני מסכים שבפעם הראשונה קשה להבין את המסר עמית (21) | 07/03/2018 19:54:42
 
חיפוש בארכיון 2018
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט