בשם קונפוציוס: סקירת סרט

מכוני קונפוציוס הם רשת של מוסדות חינוך שלא למטרת רווח ברחבי העולם המופעלת על ידי משרד החינוך הסיני. המטרה המוצהרת של המכונים היא קידום השפה והתרבות הסינית בעולם. ברחבי העולם פועלים כיום מאות מכונים כאלה תחת חסות ובמימון משותף של מוסדות לימוד מקומיים. הסרט "בשם קונפוציוס" של הבמאית הקנדית ילידת סין, דוריס ליו, מתמקד בשערורייה הציבורית שעלתה בקנדה סביב מכוני קונפוציוס והתנהלותם. מאחר והמכונים נמצאים תחת סמכות ישירה של ממשלת סין, מצאה זו לנכון להחיל בהם את המדיניות שלה וליצור מעין מיקרוקוסמוס שפועלים בו חוקים של סין הקומוניסטית הפוגעים בזכויות אדם, כל זאץ על אדמה שנמצאת בריבונות מדינה אחרת, ביבשת אחרת.

לצורך השוואה, תרחיש דמיוני שבו ממשלת רוסיה מפעילה רשת חינוך בישראל לילדי העולם מברית המועצות נשמע מופרך לחלוטין, שלא לדבר על ניסיון להשתמש ברשת זו כדי להשפיע על אותם ילדים. בעודי כותב שורות אלה ובמקביל מחפש מידע על מכוני קונפוציוס בעולם, אני מגלה שקיימים שניים כאלה בישראל – באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. מעניין.

[*]

אחת הדמויות המרכזיות בסרט היא סוניה, מורה לשעבר במכוני קונפוציוס שהגיעה מסין כדי ללמד באחת הכיתות בקנדה. במקרה הפרטי שלה, סוניה עוסקת בשיטה הרוחנית פלון גונג, שאסורה ונרדפת על פי חוק בסין ולטעמי, מקבלת דגש רב מדי בסרט. למרות שחשבה שבמדינה זרה לא תהיה לה בעיה עם כך, המורה נדהמה לגלות שהאיסור חל גם על העובדים של הרשת מחוץ לתחומי סין. תחושת הרדיפה שלה התאמתה כשנציגי ממשל הגיעו עד לבית הוריה בסין על מנת לאיים ולהשפיע עליה מרחוק.

בנוסף, הסרט חושף את התעמולה הקומוניסטית שמועברת לילדים במסגרת הלימודים. ספרי הלימוד שנשלחים מסין מכילים במפורש תכנים בשבחו של מאו, מנהיג המפלגה הקומוניסטית בעל המורשת השנויה המחלוקת והאחראי למותם של מיליוני סינים – כל זה במדינה דמוקרטית מתחת לאף של מוסדות החינוך המארחים את התוכנית. האשמות קשות יותר כלפי מכוני קונפוציוס נשמעות בסרט מפי מומחים הטוענים שסין מיישמת באמצעותם תכנית ארוכת טווח להשתלטות על העולם. עיתונאית סינית טוענת שממשלת סין מוציאה מיליוני דולרים לסבסוד הלימודים מחוץ לתחומה, וזאת על חשבון תקציב החינוך ופגיעה בילדים במדינה עצמה.

לייצוג הצד השני, שאמור לסנגר על תכנית הלימוד הסינית, הבמאית מקבלת רשות לראיין אנשי אקדמיה וחברי הנהלה של מוסדות הלימוד בקנדה שמפעילים את התוכנית. התגובות שלהם לשאלות פשוטות שלה נעות מבורות להכחשה ואף לאיומים ואלימות מתונה. מחוץ לבניין שבו נערכות ישיבות הוועדה האמורה להחליט על עתיד מכוני קונפוציוס בקנדה מתאספים מפגינים רבים המייצגים את שני הצדדים, רובם מהגרים מסין. באופן אירוני, תומכי התכנית לא היו מורשים להפגין כלל לו היו עדיין תושבי סין. הבמאית חוטאת בחוסר אמינות מקצועית, כשהיא מסתננת לתוך מחנה המתנגדים וטוענת שהיא צד ניטרלי שרק מצלם סרט.

בדומה להלך הרוח בחוץ, בתוך הוועדה מתנהל ויכוח בין שתי העמדות – האחת טוענת שמדובר בסוס טרויאני והשנייה אומרת Don’t look a gift horse in the mouth. בתום הדיון ולאחר ההחלטה הסופית, כשהמפגינים מתפזרים לבתיהם, הסרט משאיר את הצופה עם אזהרה ומסר מקונפוציוס עצמו: "ממשל רודני מאיים יותר מטיגריס", וידיעה שמדובר בכמה סניפים בודדים של מכוני קונפוציוס בקנדה לעומת מאות שממשיכים לפעול ברחבי העולם כולו.

הסרט "בשם קונפוציוס" יוקרן היום (18.6) בשעה 19:00 בסינמטק חיפה.