את סרטיו של ריצ'ארד לינקלייטר, "לפני הזריחה" ו"לפני השקיעה" קשה לשכוח בקלות בעיקר בגלל העובדה שהם נורא מגודרים וספציפיים. כמו יין טוב, או גבינה חזקה - יש להסתגל אליהם לאט ולכן או שהקהל מתאהב בהן, או שהוא סולד מהן - מה שבטוח הוא שקשה להישאר אדישים.
[*]
יש כמה סיבות לכך: אחת היא כי רוב הסרט מתרחש כמעט בזמן אמת, כלומר - בלי מעברי זמן גדולים. השנייה היא כי הדמויות בסרט מדברות - על אהבה, פילוסופיה, רומנטיקה, סקס, פוליטיקה ושאר נושאים גדולים מהחיים - רוב הפעמים, מבלי מטרה מסוימת.
הסרט הראשון, "לפני הזריחה", שיצא בשנת 1995, מתאר מפגש רומנטי אקראי בין שני זרים, ג'סי וסלין, המסתקרנים אחד מהשנייה במהלך נסיעה תמימה ברכבת ומפתחים שיחה עמוקה על הדברים השטחיים של החיים וכך בעצם, בשילוב עם הנופים שבערים המרכזיות בעולם, נוצרת חוויה של אסופת רגעים ולאו דווקא שזירת עלילה משמעותית בעלת פיתולים גדולים.
בסרט השני, לעומת זאת, "לפני השקיעה" שעל פי רבים היה טוב מהסרט הראשון, השניים נפגשו במקרה בחנות ספרים בפריז, כאשר ג'סי הגיע לעיר לאחר שכתב רומן על אותו מפגש ביניהם שאירע תשע שנים קודם לכן.
[*]
בסרט החדש, אנו פוגשים את ג'סי וסלין שוב תשע שנים אחרי המפגש בפריז - הפעם ביוון. כמעט שני עשורים עברו מאז נפגשו לראשונה על הרכבת בוינה ונראה לפי הטריילר, שלשניים כבר יש שתי בנות. הסרט צפוי לצאת בארה"ב – 24 למאי. ויוה לה גריס?