חדשות קולנוע וסרטים

סקירות פסטיבל ערבה: "הצלילה", "ללא עקבות", "אגה" ועוד

מאת:
סקירות פסטיבל ערבה: הצלילה, ללא עקבות, אגה ועוד
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
כתבינו ממשיכים לסקר מפסטיבל הסרטים בערבה המתקיים בין ה-8-17.11 תחת כיפת השמיים סמוך ליישוב צוקים. והפעם סקירות לזוכה פסטיבל ירושלים "הצלילה", לסרטה של דברה גרניק "ללא עקבות", לסרט הסיני עתיר התקציב "אגדת החתול השטני" ולסרט המתרחש בקוטב המושלג "אגה"
הצלילה

מבקר: אלעד שלו

סרטו של יונה רוזנקיאר, שגם מככב בתפקיד הראשי יחד עם שני אחיו, זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים, ועל אף בוסריות מסוימת ניתן להבין מדוע. העלילה עוקבת אחר יואב, קצין מילואים שמתגורר בתל אביב וחוזר לקיבוץ בו גדל לרגל הלווייתו של אביו. בקיבוץ מתגוררים אחיו הצעיר אבישי שיחידתו עומדת להישלח ללבנון והאח הבכור איתי, שנותר בקיבוץ ומאמן את אחיו לקראת המלחמה.

יואב חרד מכך שאחיו הצעיר יאבד את תמימותו לאחר שישתתף במלחמה ובין שלושת האחים פורץ עימות בלתי נמנע. זוהי יצירה חזקה התוקפת את נושא הפוסט טראומה הנובע מהשירות הצבאי ומהמלחמות החוזרות ונשנות בישראל ועל אף שהיא עושה זאת בצורה בוטה לעיתים ולא תמיד אחידה, זו יצירה בעלת ערך שנשארת עם הצופה לאחר הצפייה.



ללא עקבות

מבקר: רון פוגל

סרטה החדש של הבמאית דברה גרניק שב לטריטוריות של סרטה הנהדר "קר עד העצם" ומציג אנשים שחיים באזורים על גבול הפראי ובעצם די מנותקים מהציוויליזציה. בן פוסטר, שמתמחה בגילום דמויות מוקצנות, הוא חייל לשעבר שסובל מהלם קרב ולא מסוגל לחיות בחברת אנשים. טומאסין מקנזי הניו זילנדית מגלמת את בתו שחיה עמו ורוצה יותר מאשר פינה ביער. מקנזי מדהימה והיו כאלו שהשוו אותה לג'ניפר לורנס בתחילת דרכה, הכוכבת המחוספסת של "קר עד העצם". סרט אינדי קורע לב ומאוד עצוב. גרייניק מפליאה בבימוי רגיש וחודר ללב. סרט חובה.

אגדת החתול השטני

מבקר: רון פוגל

צ'ן קייגה, מבכירי הדור החמישי של במאי סין, אמנם כבר לא מנפיק יצירות מופלאות כמו "האדמה הצהובה " או "שלום לפילגש" אבל סרטו החדש "אגדת החתול השטני" מספק עוד מפגן של יכולות טכניות בלתי נגמרות. הסרט, המתרחש בזמן שושלת טאנג בסין, מספר על משורר ונזיר שמנסים ביחד לפתור תעלומת רציחות בארמון. חמש שנים לקח להפיק את הדרמה התקופתית האפית הזו שעלתה לא פחות מ-200 מיליון דולר! סרט מרהיב אם כי חלול במקצת, לפחות עושה רושם שהסרט לא ממש לוקח את עצמו ברצינות תהומית וגם זה משהו.



אגה

מבקר: אלעד שלו

אחרי הקרנות בפסטיבלי ונציה וברלין, הגיע לפסטיבל הסרטים בערבה הסרט "אגה" שהוא אכן במובנים רבים סרט פסטיבלים קלאסי. כלומר, קצב איטי, צילום מרהיב, מבט אנתרופולוגי על חיים לא מוכרים ושימוש בשחקנים לא מקצועיים. העלילה מתרחשת בערבות המושלגות של הקוטב הצפוני שם חיים להם לבדם נאנוק וסדנא, שומרים על חיים מסורתיים של צייד ודייג בתנאים בלתי אפשריים שנדמים כמו עולם פרה היסטורי או פוסט אפוקליפטי.

הבמאי הבולגרי מילקו לאזארוב מתאר אט אט את שגרת יומם והקשר ביניהם וכך נחשפת דמות נוספת נעדרת-נוכחת – בתם אגה שעזבה אותם לפני שנים ומאז לא התראו. מי שאוהבים להישאב לתוך עולם זר ולא מוכר ולקבל פיסת חיים כמו תיעודית ומרהיבה לצפייה יהנו מהסרט, אולם הוא מתפתח לאט מדי וחלקו השני של המסע למציאת אגה מתרחש מאוחר מדי. עם זאת הוא מסתיים בשוט יפהפה המרכז יחדיו את הסימבולים השונים שהסרט פורש בסיפורים ובחלומות השונים שמספרות הדמויות.

אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
קר עד העצם (עמוד סרט)
 
חיפוש בארכיון 2020
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
The Specials1יוצאים מן הכללציון גולשים10 / 8.8
Richard Jewell2ריצ'רד ג'ולציון גולשים10 / 8.6
The Invisble Man3בלתי נראהציון גולשים10 / 8.4
Birds of Prey4ציפורי הטרףציון גולשים10 / 8.3
Sonic the Hedgehog5סוניק הסרטציון גולשים10 / 8.2
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט