חדשות קולנוע וסרטים

"אני קודם כל ציוני": ראיון עם במאי "הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט"

אני קודם כל ציוני: ראיון עם במאי הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
לודי בוקן הוא יהודי יליד הולנד שביים והפיק סרטים ברחבי העולם. כעת הוא מגיע להפקה ישראלית-אוקראינית שעוסקת ברומני ניצול שואה שנוקם בקצין הנאצי שרצח את אביו. בראיון למתן יניב הוא מספר על העבודה עם בתו השחקנית ג'וליה לוי בוקן, הקושי כיום ליצור סרטים פחות מסחריים והצילומים בקייב לפני פרוץ המלחמה
לקראת הראיון עם הבמאי/מפיק בינלאומי לודי בוקן, שעבד עם אוטרים כמו רוברט אלטמן, סם שפרד וגם "חברי הטוב ממזמן" - מארק פורסטר, ניסחתי רשימת שאלות באנגלית. להפתעתי בשיחת בזום שמעתי אדם בעל מבטא צרפתי קל מדבר בעברית שוטפת: "שלום לך, האם אתה מצליח לשמוע אותי?". בוקן המתגורר בתל אביב מגדיר את עצמו כאדם ציוני גאה. לקראת צאת סרטו החדש "הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט'", שנעשה בקו-פרודוקוציה ישראלית-אוקראינית, הבמאי משתף מעט מחייו המופלאים ומקריירה קולנועית רבת גוונים.

"אני חי און אנד אוף בישראל כבר שנים", מספר בוקן. הבמאי\מפיק התחנך בבית ספר לקולנוע בלונדון ומשם בחר להמשיך את הלימודים באוניברסיטת תל אביב, לימודים שנפסקו לבסוף בעקבות פרוץ מלחמת יום כיפור ובוקן המשיך את לימודיו בהולנד, ארץ מולדתו. " הייתי כתב בטלוויזיה ועשיתי כתבות שהתעסקו במלחמה, בטרור ובדיקטטורות. תמיד היה חשוב בשבילי הלוחמה של בני האדם נגד האי צדק".

לאחר מכן, החל בוקן להפיק ולביים במדינות שונות, בז'אנרים שונים עם דמויות שונות ומגוונות. בין אם זה להיות מנהל בפועל של תחנת הטלוויזיה הגרמנית Terranova, להפיק סרט קומדיה על השואה בשם "רכבת החיים" ("סרט שאני מאוד גאה בו, חשוב לי גם להצחיק את האנשים") ואפילו לביים סרט כמו "בריטני, בייבי, עוד פעם אחת" על מעריץ של בריטני ספירס המבקש להתלבש כמוה ולזכות בתחרות חקייניות של הזמרת. "זה היה סרט על הצעירים בארצות הברית שרצו להצליח ועל האפליה המאוד חזקה שהייתה נגד צעירים שיצאו מהארון".

האם הגיוון שלך בבחירת פרויקטים הוא מכוון?

"זה לא קורה במקרה. המשכתי לעשות את מה שעשיתי כעיתונאי וזה לעסוק בלוחמה של האדם באי צדק. אז עשיתי סרטים כמו סרט על מלחמת האזרחים בביירות ואחר כך סרט טורקי בשם 'Deadlines' שדיבר על מלחמת האחים שם. גם חשוב לי לעשות קומדיות, להעלות חיוך קטן על הפרצוף של הקהל".



הבמאי\מפיק מצא את עצמו חי בין מספר מדינות במשך תקופות ארוכות. בהמשך, מצא את עצמו בוקן בחזית המצלמה כאשר עבד עם מארק פורסטר על סרטו שובר הקופות 'מלחמת העולם Z' והתבקש על ידו לשחק בתפקיד קטן לצד בראד פיט.

מסקרן אותי מדוע במאי ומפיק שעשה סרטים וסדרות ברחבי העולם רוצה לעשות סרטים דווקא בישראל.

"אני קודם כל ציוני. אני יליד הולנד מתוך קהילה יהודית שמאוד סבלה בשואה ולכן בשביל רבים מהמשפחה שלי הכיוון תמיד היה ישראל. אבל בעבר לעבוד בתחום הקולנוע בארץ לא היה כל כך מפותח כמו היום. אז השתדלתי לשלב בין לעבוד בישראל ולחיות בישראל לבין לעבוד בחו"ל איפה שהתחום שלי היה פתוח יותר. אבל תמיד העין שלי הייתה על הסיפורים אותם אני רציתי לספר ועל הבמאים הצעירים שהאמנתי בהם. טוב, חלקם לא היו צעירים. אלטמן כמובן היה כבר בן 68 (צוחק). אבל רציתי לעשות סרטים שחשובים בעיניי. כמובן שהיו לי הרבה כישלונות במימון הסרטים. זה לא קל, בעיקר בעידן של היום בו העולם יכול להיות מאוד אטום לרעיונות פחות מסחריים. אבל, בוא נגיד שאת הפרויקטים שהיו חשובים לי לעשות הצלחתי לעשות." איך הצלחת?

"כי הייתי עקשן כזה ואני עדיין עקשן (צוחק). הדוגמה הכי טובה זה 'הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט', הסרט יוצא כעת אבל התסריט שלו היה מוכן עוד לפני 10 שנים. זה סרט שהיה בלתי אפשרי לעשות כי אנשים לא רצו לשמוע סיפור על יהודי שנוקם, אבל התעקשתי. למזלי, הקולנוע הישראלי היה פתוח לשמוע סיפור כזה. הקרן בארץ תמכה בי אחרי שאף אחד לא רצה לתמוך".

זה מעניין, בעיקר מכיוון שהרבה קולנוענים צעירים בארץ דווקא מכוונים לאמריקה ולאירופה.

"באירופה זה פחות או יותר אותו הדבר. באמריקה בזמני וגם לפני 10 שנים היה קולנוע עצמאי מצליח. היו הרבה מפיצים עצמאיים כמו הארווי ווינשטיין ו'מירמקס' שלצערי גם היו אלו שהתחילו את הכול. היום יש בקושי שני מפיצים. אני זוכר כשהפקתי את 'רכבת החיים' אז 'פאראמונט קלאסיק' הפיצו את הסרט גם בלי כוכבים וגם לא בשפה האנגלית. אפשר לומר שהתקווה החדשה של הקולנוע העצמאי זה הסטרימינג שהם הרבה יותר פתוחים ומציגים סרטים גם מלטביה".



(הבמאי לודי בוקן. צילום: Tazfilm Productions)

"הצגת הקולנוע האחרונה בבוקרשט" מבוסס על סיפורו האמיתי של טוראי נלסון, אך מספר את סיפורם של יהודי רומניה בזמנים הקשים ביותר של מלחמת העולם השנייה בהם נאלצו להתמודד עם הנאצים אך גם עם הרומנים. הסרט נפתח ב-1941 כאשר קצין במשמר הברזל הפשיסטי פושט על בית קולנוע המקומי ורוצח בין השאר את אביו של אליהו בן ה-10. אליהו נמלט יחד עם שכנתו היהודייה, לואיזה, ושורד את המלחמה.

אנחנו קופצים בזמן לקום מדינת ישראל, אליהו כבר בוגר ודורש להעמיד את הקצין למשפט אך מגלה שרומניה מתכחשת לרציחות של הקהילות היהודיות, בדומה למדינת ישראל שמדחיקה לחלוטין את המלחמה. אליהו לוקח את החוק לידיו, עורק מהצבא הישראלי ויוצא למרדף אחרי רוצח אביו. הוא מוצא את עצמו בקרבות צפון וייטנאם, משרת תחת הלגיון הצרפתי ותחת פיקודו של אותו רוצח הוא מתכנן נקמה.

את דמותה של לואיזה הבוגרת משחקת בתו של לודי - השחקנית ג'וליה לוי-בוקן בשיתוף הפעולה הראשון שלהם כבמאי ושחקנית. לואיזה הבוגרת מצטרפת לצבא הישראלי ומנסה לשכנע את אליהו לוותר על הנקמה. על מנת לבצע את התפקיד, לוי-בוקן נדרשה ללמוד רומנית ועברית במבטא רומני.

איך זה היה לביים בפעם הראשונה את הבת שלך?

"זו הייתה חוויה. כבר כשכתבתי את התסריט, ג'וליה האמיתית נתנה לי הרבה השראה ללואיזה, הדמות שאותה היא משחקת בסופו של דבר. לואיזה היא למעשה עולה חדשה שמנסה להסתכל קדימה, לא כמו הגיבור שמבקש לחזור ולסגור את החשבונות. כמובן שזה לא תפקיד קל בגלל שרומנית זו לא השפה של ג'וליה. יש גם סצנות חשובות בהן היא צריכה לערבב בין עברית לרומנית וזה היה בכלל קשה. אבל היא מייצגת בסרט משהו מאוד מרכזי וגם בחיים שלי היא מייצגת משהו מרכזי כי היא הבת שלי".


למרות שהיה מתבקש לצלם את הסרט ברומניה, בוקן דווקא בחר לצלם בקייב שבאוקראינה ובעזרת צוות אוקראיני לפני המלחמה הנוכחית שפרצה שם. "לא רציתי לחץ מהסביבה", סיפר הבמאי. "רציתי שקט. למרות שרומניה דמוקרטית, יש עדיין תנועות שהם בעד התנועות הפשיסטיות. הסיבה השנייה הייתה שחיפשתי מקום שבו יכולתי לצלם את כל הגוונים של הסרט הזה שעלילתו מתרחשת בישראל, צרפת, ווייטנאם, רומניה ואיטליה. אז במקרה בסביבה של קייב מצאתי את כל הלוקיישנים. למרות שהצוות הראשי הישראלי, שאר הצוות היה צוות אוקראיני מאוד חזק, מאוד יצירתי ומאוד נאמן כי הם נאבקו ליצור את הסרט. עצוב לי עכשיו שהם נאבקים לשמור על החיים שלהם".

במהלך 50 שנות קריירה, יש לך הישג שאתה הכי גאה בו?

"ההישג הכי גדול שלי זה שיש לי שני ילדים מופלאים ואישה שהיא סופרת חשובה וגם עיתונאית מצוינת. מבחינת קריירה, אני מבסוט שהספקתי לעשות לא מעט סרטים ושהבאתי כל מיני סיפורים לעולם. אני גם גאה שיש לי בית בתל אביב."

יש לך עצה לקולנוענים צעירים?

"אני תמיד חושב שהצעירים צריכים קודם כל לא לוותר ולהתרכז בסיפורים שהם הכי קרובים ללב שלהם. לאו דווקא סיפורים אמיתיים אלא הסיפורים שהכי היית רוצה לספר. הדרך לעשות סרט או סדרה היא כל כך קשה, תמיד הייתה ותמיד תהיה, ואתה צריך למצוא בעצמך את הכוח להמשיך למרות שאומרים לך לא. חשוב למצוא את המיוחד בך. כמובן שצריך הרבה מזל במקצוע הזה, אבל גם את המזל אפשר לכוון".
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2022
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
2022
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Persian Lessons1שיעורים בפרסיתציון גולשים10 / 9.3ציון מבקרים5 / 3.3
Rise2בתנועהציון גולשים10 / 9.1ציון מבקרים5 / 2.5
Elvis 20223אלביסציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.1
Mestari Cheng4מאסטר שף צ'נגציון גולשים10 / 8.8ציון מבקרים5 / 3.2
Thor Love and Thunder5תור: אהבה ורעםציון גולשים10 / 8.6ציון מבקרים5 / 2.8
Burning Landאדמה בוערת Cinema Sabayaסינמה סבאיא Haute coutureהוט קוטור Sentimentalהשכנים מלמעלה
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט