קיטון, שפרצה בסרט "הסנדק, המשיכה לככב בסרטיו של וודי אלן ("הרומן שלי עם אנני" עליו זכתה באוסקר, "ישנוני") ושיחקה בלהיטים כמו "אבי הכלה", "מועדון האקסיות" ו"באהבה אין חוקים", הלכה לעולמה בביתה בקליפורניה
השחקנית האהובה דיאן קיטון הלכה לעולמה בגיל 79. קיטון, שזכתה בפרס האוסקר על תפקידה בסרט "הרומן שלי עם אנני" והייתה לאחת הדמויות המזוהות עם הקולנוע של שנות השבעים והשמונים, נפטרה בביתה שבקליפורניה. פרטים על סיבת המוות טרם נמסרו ובני משפחתה ביקשו לשמור על פרטיותם.
קיטון נולדה בלוס אנג'לס בינואר 1946 בשם דיאן הול, ובחרה בשם הבמה "קיטון" על שם אמה. כבר בצעירותה הראתה נטייה אמנותית, למדה משחק בניו יורק והחלה את דרכה על במות ברודוויי, בין היתר במחזמר "שיער". היא פרצה לתודעה בתחילת שנות השבעים עם תפקידה כקיי אדמס בסרטו של פרנסיס פורד קופולה "הסנדק" ובהמשכיו, אך שיתוף הפעולה הפורה שלה עם וודי אלן הוא זה שהפך אותה לשם מוכר בכל בית.
השניים עבדו יחד בסרטים כמו "שחק אותה, סם", "ישנוני" ו"אהבה ומלחמה", אך שיא ההצלחה הגיע ב־1977 עם הסרט "הרומן שלי עם אנני" שבו גילמה את אנני הול, דמות שנחשבת לאחת האיקוניות בקולנוע האמריקאי. האינטליגנציה שלה, היכולת הקומית והכנות בתפקיד זיכו אותה בפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. לאחר ההצלחה הגדולה המשיכה קיטון בקריירה מגוונת שכללה גם דרמות רציניות וגם קומדיות מצליחות. היא שיחקה בסרטים כמו "אדומים " של וורן בייטי עליו הייתה מועמדת לאוסקר, "החדר של מרווין", "אבי הכלה", "מועדון האקסיות" ו"באהבה אין חוקים" לצד ג'ק ניקולסון.
קיטון, שמעולם לא נישאה, אימצה שני ילדים, דקסטר ודיוק, ונהגה לדבר בפתיחות על הבחירה שלה לא להתחתן. היא הסבירה שלא ראתה בכך ויתור אלא דרך חיים שונה, והוסיפה כי אימהותה המאוחרת העניקה לחייה משמעות חדשה. מלבד הקריירה הקולנועית, עסקה גם בצילום, הפקה, עיצוב פנים וכתיבה, ואף פרסמה ספרים שעסקו בזיכרונותיה וביחסיה עם אמה, שלקתה באלצהיימר. בשנים האחרונות היא הופיעה במספר סרטים ובתוכניות טלוויזיה. הופעתה האחרונה בקולנוע הייתה בסרט "Summer Camp" שיצא ב־2024. סרטיה של קיטון הכניסו בסך הכול מעל ל-1.1 מיליארד דולרים בארצות הברית.
אלעד שלו - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות