חדשות קולנוע וסרטים

Seret מהעבר: 70 שנה ל"מרד הנעורים"

מדור Seret מהעבר
תמונת כתב מאת דניאל עמיר
27/10/2025
Seret מהעבר: 70 שנה למרד הנעורים
שלח לחבר+ הוסף תגובה
שירי הלל נכתבו עליו, הז'קט האייקוני שלו והסיגריה בפיו הפכו לשם נרדף לקולנוע. 70 שנים עברו מאז שג'יימס דין נהרג בתאונת דרכים קטלנית בגיל 24, אך אותו אליל נעורים נצחי לא היה מי שהיה לולא סרט אחד, נצחי לא פחות – "מרד הנעורים" שיצא היום לפני 7 עשורים
"אלים, ברוטאלי ומטריד", "טיפול שטחי בבעיה חיונית" – הכריזו הביקורות על סרטו החדש של הבמאי ניקולס ריי "מרד הנעורים" ("Rebel Without a Cause"), כשזה עלה לאקרנים בשלהי אוקטובר 1955. חודש לפני, כוכבו הגדול, שבפעם הראשונה בחייו הקצרים הוביל סרט על שמו בלבד, נהרג בתאונת דרכים קטלנית בפאתי לוס אנג'לס והוא בן 24 בלבד.

70 שנה בדיוק אחרי, לא אותו כוכב, ג'יימס דין שמו, לא ריי ולא מבקרי הקולנוע יכלו לצפות את ההשפעה הנצחית של מלודרמה "קיטשית" זו. בהפקה שנחשבה ראשית כ"זולה" ולה ניתנו משאבים דלים, בראו ריי ("ג'וני גיטאר") ודין מרד נעורים אמיתי שכמותו לא נראה עוד – רוקנ'רול – מאלביס פרסלי ועד הביטלס, תרבות נגד, התעוררות חברתית, שינויים היסטוריים שאחריהם אמריקה כבר לא נראתה אותו דבר. לא, "מרד הנעורים" לא המציא את ההשפעה הקולנועית על המציאות עצמה, אבל אולי בזכות אותו נער פוחז ולו ז'קט אדום ובלורית מפוארת, הבין העולם את הכוח של הדימוי המצולם.



במה בכלל עוסק "מרד הנעורים"? מבוסס באופן רופף מאוד על ספר הממצאים של הפסיכולוג רוברט מ. לינדנר, "Rebel Without a Cause: The Hypnoanalysis of a Criminal Psychopath", הסרט מתאר את שגרת חייהם של חבורת נערים "פרועים" ומאבקם מול דור הוריהם בפרברי לוס אנג'לס של שנות ה-50, ובראשם ג'ים סטארק (דין) - עבריין צעיר שעובר עם משפחתו לשכונה אחרי שעורר צרות במקום אחר. שם, הוא מקווה למצוא את היחס והחיבה שהוא כה זקוק להם, זו שהוריו האטומים (ג'ים באקוס ואן דוראן) לא מצליחים להעניק לו. במהרה פוגש ג'ים שתי נפשות תואמות - ג'ודי (נטלי ווד), שחווה התעללות קשה מאביה, ופלאטו (סאל מינאו), נער שננטש על ידי אביו ורואה בג'ים המרוחק מודל לחיקוי. במהרה, השלושה מוצאים את עצמם בצרות גדולות לא פחות משהתרגלו אליהן.

עיבוד לספרו של לינדנר הסתובב בסביבת הוליווד עוד משלהי שנות ה-40, כשחברת וורנר ברוס, שרכשה את הזכויות, בחנה רעיון ללהק את מרלון ברנדו לתפקיד הראשי. למרות שזה צילם אודישן, הניסיון לא הבשיל לכדי סרט, והעיבוד התגלגל לידיו של ניקולס ריי. ריי, דמות חריגה למדי בשיטת האולפנים ההוליוודית הידועה לשמצה, נטה להתנגש חזיתית במפיקי על וראשי אולפנים, כשלא ויתר על חזונו ליצור סרטים "רגשניים", כמעט בוטים באמוציות וברומנטיקה שהציגו.גם כאן, לא ויתר ריי על החזון שבער בו ולא בחל באמצעים כדי להתנגד לתוכניותיה המקוריות של וורנר ברוס ולהוכיח שהסרט עוסק ב"ילדים מהבית השכן - ילדים כמו ילדיי שלי, ולא ילדים מהצד הלא נכון של אמריקה". לשם כך, תר יחד עם התסריטאי סטיוארט סטרן את המדינה לאורכה ולרוחבה ותשאל שוטרים, שופטים, עבריינים צעירים, עובדי רשויות הרווחה וכל הבא ליד אודות הבעיה החברתית הסבוכה.

גם הליהוק שריי ערך הביא למסך הגדול את החיים שמחוץ לסט: מיניאו, ביסקסואל אף הוא, טען שריי ליהק אותו כשרצה להפוך את דמותו של פלאטו לדמות גאה; לחץ צפוי מהאולפנים גנז רעיון זה מהר למדי. נטלי ווד, מי שהחלה את הקריירה הקולנועית שלה כבר עשור קודם לכן כילדה שחקנית, והחלה למצוא את קולה באותה התקופה כשחקנית בוגרת (בין היתר במערבון הקלאסי "המחפשים" של ג'ון פורד), נפסלה כמעט על הסף על ידי הבמאי, שחשב שהיא תמימה מדי לתפקיד כה מחוספס. כשזו נקלעה לתאונת דרכים אחרי שנהגה בשכרות, ריי מיהר אל בית החולים לבקר את השחקנית, ופגש ברופא שטיפל בה וכינה אותה "עבריינית צעירה ארורה". ווד קראה מיד אל ריי: "שמעת איך הוא קרא לי, ניק? עבריינית צעירה! האם קיבלתי את התפקיד?".



ויש כמובן את דין, האיש שחייו מעין הדהדו את דמותו המיוסרת שעל המסך הגדול. בן יחיד לאם עקרת בית ואב רופא שיניים, שנותר מצולק לעד ממותה של אמו מסרטן כשהיה 9 בלבד ומנטישתו של אביו זמן לא רב לאחר מכן. מערכת היחסים ספק מנטור וחניך-ספק זוג אוהבים בינו ובין הכומר המקומי עיצבה את אישיותו המדוכדכת והמהורהרת של האייקון ודחפה אותו אל עבר קריירת משחק.

כל אלו יחדיו לכדו "סערה בבקבוק" – האנשים הנכונים עם המסר הנכון בזמן הנכון. העולם לא ראה משהו כמו "מרד הנעורים" לפני כן, ומעטים שחזרו את אותה ההצלחה. גורלם של המשתתפים היה פחות שמח. דין הספיק לככב רק בעוד שני סרטים אחרים במהלך בימי חייו - "קדמת עדן" (1955) ו"ענק" (1956), והתקיים לעד כדמות מיתית שלעולם לא תמות. ווד עברה חיים מלאי תהפוכות, דרמות, תקיפות מיניות וכן הלאה רק כדי לקפח את חייה באירוע טביעה בגיל 43 בלבד, שנסיבותיו נותרו עלומות עד ימינו; ואילו מיניאו נרצח בדקירות סכין לילה אחד מתחת לדירתו, אחרי שהותקף על ידי שודד.

וריי? מבקריו כינו את סרטיו "בי מוביז", אבל הבמאי האקסצנטרי צחק את הצחוק האחרון. אחרי חיים שלמים כעוף מוזר ונרדף, ביסקסואל בארון ומתנגד נחרץ למקארתיזם, ריי הותיר אחריו דור שלם של קולנוענים שראו בו אב רוחני ושינו את פני הענף: מז'אן-לוק גודאר ועד וים ונדרס (עבורו ריי היה מנטור אישי, חבר ושחקן מזדמן), מג'ים ג'רמוש ועד מרטין סקורסזה. כך או כך, "מרד הנעורים" הוא עדות לכוח האוניברסלי של המדיום הקולנועי בימים עברו - שיכול היה לכפות בין רגע אופנה מזדמנת או אידאולוגיה. האם ימים אלו ישובו? קשה להאמין.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן
« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
כתבות נוספות ממדור Seret מהעבר
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
תגובותהוסף תגובה
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
חדשות ורכילות
 
חיפוש בארכיון החדשות
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לבחור שנה וחודש וללחוץ על כפתור החיפוש)
   
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
Hoppers
1קופצים בראש
ציון גולשים
9.2/10
ציון מבקרים
4.0/5
Michael
2מייקל
ציון גולשים
9.1/10
ציון מבקרים
2.8/5
Reminders of him
3מזכרת ממנו
ציון גולשים
8.7/10
ציון מבקרים
2.0/5
Obsession
4אובססיה
ציון גולשים
8.7/10
ציון מבקרים
3.4/5
Colours of Time
5צבעי הזמן
ציון גולשים
8.6/10
ציון מבקרים
3.5/5
טריילרים חדשים
How to Make a Killingעשיר רצח Heaven and Earthשמיים וארץ One night onlyלגמור את הלילה Cuz Youre Uglyכי את מכוערת
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט