Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: שטח פתוח

שטח פתוח - ביקורת די.וי.די

מאת: אלון רוזנבלום

07/02/2004

שלח לחבר הוסף תגובה

לאחרונה יצא לחנויות הוידיאו אחד הסרטים המרשימים שנראו השנה, "שטח פתוח", הסרט השלישי שמביים השחקן קווין קוסטנר שחוזר הפעם לזאנר המערבונים שכמעט ונכחד מהנוף ההוליוודי. בסרט מככבים רוברט דובאל ואנט באנינג ולצדים השחקן הצעיר דייגו לונה שהתגלה ב"ואת אמא שלך גם..." ובקרוב נוכל לראותו בסרט "ריקוד מושחת 2: לילות האוונה". מי שמעוניין לראות סרט עכשווי שעשוי בצורה קלאסית, זה הסרט בשבילו.על הסרט:

צ'רלי וייט (קוסטנר), בוס ספירמן (דובאל), "באטון" (דייגו לונה) ומוז האריסון (אברהם בנרובי) – כולם גברים המנסים לברוח מעברם – והמקום היחיד בו גבר יכול להרגיש חופשי הוא בשטח פתוח, מוביל בקר בארץ בו הטבע קובע את החוקים. חוואי חסר רחמים, (מייקל גאמבון) ששולט בעיירה הארמונוויל, ביד רמה ובטקטיקות של כוח והפחדה, עומד בדרכם. על הארבעה להחליט אם הם נסוגים או מחזירים מלחמה.

יש כאלו שטוענים כי זהו סרטו הטוב ביותר של קוסטנר מאז "רוקד עם זאבים", אולם "שטח פתוח" הוא סרטו הטוב ביותר של קוסטנר, סימן קריאה. קוסטנר הבמאי מגיע כאן לשיא יצירתו. הוא מצלם את הנופים היפים של אמריקה ומעניק להם את הכבוד הראוי להם. הוא מנחה את שחקניו באופן בוגר ומגיש לצופה סיפור שמתפתח לאט ונבנה על הכרת והזדהות מלאה עם הדמויות. קוסטנר משלב את צילומיו המדויקים והנהדרים של ג'יימס מורו עם המוסיקה הנהדרת שכתב מייקל קאמאן ויוצר מוצר שהוא קרוב לשלמות. השחקנים הוותיקים והמנוסים, רוברט דובאל מייקל גמבון ואנט באנינג מעניקים הופעות מרשימות לצד שחקנים חדשים, צעירים, ומוכשרים. שימו לב לדיאגו לונה הצעיר אותו ראינו ב"ואת אמא שלך גם" משחק באופן רגיש ומרגש את באטון.

הסרט עשוי בצורה קלאסית ועונה לכל החוקים של זאנר המערבון, הוא לא מתבייש לצטט מערבונים מוכרים, אם זה באופן הצילום, דיאלוגים, או הקו העלילתי. סצנת הסיום של הסרט מזכירה באופייה את "בצהרי היום", ובאופן מסוים קוסטנר לוקח את היצירה הקלאסית ההיא ומעניק לה את הסוף הראוי לה.

על הדי. וי. די:

נראה כי המפיצים בארץ לא חושבים כי יש קהל גדול מידי לסרט הזה או לפחות קהל שיירצה ללמוד עוד על ההפקה ועל היוצרים. הסרט מגיע בדיסק אחד כמעט ללא תוספות. אפילו אין בו את הבקרובים של הסרט. מה שיש הוא סרטון על מאחורי הקלעים של הפקת הסרט. וקטע שקרוי "מבעד לעדשה" שהוא מעין תיעוד של צילומי הסרט ללא קטעי קישור. פשוט מישהו ששם מצלמת וידיאו מאחורי מצלמת הקולנוע וצילם. הקטע הוא די מרתק. לזכותם של המפיצים ייאמר כי בניגוד לחלק גדול מהדי וי דים שמופצים בארץ. התוספות המעטות שכן יש בסרט מתורגמות גם הן.

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »