Seret מהעבר: 30 שנה לפארק היורה

"פארק היורה" הוא אבן דרך בתולדות הקולנוע. שובר הקופות משנת 1993 שיצא לאקרנים בדיוק היום לפני 30 שנה, הוא סרטו המצליח ביותר של סטיבן ספילברג, ויריית הפתיחה לעידן חדש של יצירת סרטים. הסיפור, כמו שכולם יודעים, עוקב אחר קבוצת מדענים שיוצרת פארק שעשועים מלא בדינוזאורים משובטים, אך דברים משתבשים כאשר הדינוזאורים בורחים ומתחילים לתקוף את המבקרים.

"פארק היורה" הראה לראשונה את היכולת האמיתית של יצירת אפקטים ואנימציות דרך המחשב והבאתן לידי ביטוי בסרט עם רעיון פורץ דרך ותסריט מעולה. והתוצאה – אחד משוברי הקופות הגדולים ביותר שהשפיעו על הקולנוע ועל תרבות הפופ עד היום. אז למה רבים טוענים שהוא שינה את הדרך שבה יוצרים סרטים? ומה הופך אותו לכל כך אטרקטיבי?

הרעיון ל"פארק היורה" הגיע לראשונה לסופר מייקל קרייטון בסוף שנות ה-80. הוא התעניין ברעיון של הנדסה גנטית ובאפשרות להחזיר לחיים מינים שנכחדו. הוא החל לכתוב את הרומן בשנת 1989 והוא פורסם בשנת 1990. הרומן זכה להצלחה וספילברג, שנמשך מיד לסיפור וחיפש את הפרויקט הבא שלו, השיג את הזכויות על הרומן והחל לעבוד עם התסריטאי דיוויד קופ כדי להתאים אותו למסך הגדול. שניהם עבדו בשיתוף פעולה הדוק כדי ליצור תסריט שיתפוס את ההתרגשות והפלא של הרומן. הוא גייס את אולפני יוניברסל שזיהו פוטנציאל כלכלי להשקיע בסרט שמביא דבר חדש לקולנוע והוא לא חלק מסדרת סרטים מוכרת (דבר שכבר לא רואים הרבה כיום).

ההייפ לקראת צאת הסרט היה עצום. הסמל האייקוני של הסרט הופיע כמעט בכל מקום, מקופסאות אוכל ועד חולצות לדמויות אקשן. מסע השיווק של "פארק היורה" היה חדשני ויצירתי, והוא הציב סטנדרט חדש לשיווק סרטים. רוב הטריילרים שיצאו לא חשפו יותר מדי ונתנו לקהל לנחש איך יראו הדינוזאורים בסרט. כמובן שבאותן שנים לא היו ציפיות גבוהות לאפקטים בסרטים, אך ספילברג הוכיח את עצמו עוד שנים רבות קודם לכן כשהצליח ליצור כריש אימתני ומפחיד בסרט "מלתעות" או חייזר שובה לב ב"אי.טי".

הסרט יצא לאקרנים ב-11 ביוני 1993 וזכה להצלחה מיידית. הוא הכניס למעלה מ-914 מיליון דולר בקופות והפך לסרט הרווחי ביותר בכל הזמנים בזמן יציאתו לאקרנים. הסרט זכה בשלושת פרסי האוסקר אליהם היה מועמד (עריכת הסאונד, האפקטים הקוליים והאפקטים החזותיים). הוא זכה לשבחים על האפקטים המיוחדים שלו, על קו העלילה המרגש, הציטוטים הבלתי נשכחים והדמויות שקל להזדהות עמן. האפקטים הדיגיטליים הבולטים של הסרט מצליחים לעמוד במבחן הזמן, על אף שהתיישנו מעט לקהל בן ימינו. באחד הראיונות ציין ספילברג כי צילומי הסרט הרגישו כמו צפייה בעתיד המתפתח על המסכים. הבמאי ג'ורג' לוקאס ("מלחמת הכוכבים") הוסיף כי "צילומי הסרט הרגישו כמו אחד מאותם רגעים בהיסטוריה כמו המצאת הנורה או שיחת הטלפון הראשונה".

ואכן, "פארק היורה" החל את המהפכה והביא את החידוש הטכנולוגי למסכים וכיום כמעט כל סרט של אולפן סרטים גדול, החל מדרמות זוכות אוסקר ועד לסרט קומדיה קיצי וקליל לא נוצר ללא אפקטים דיגיטליים, אותם אנו מכנים כיום כ-CGI. בשנים האחרונות ה-CGI מתפתח בקצב מסחרר והפך לדבר כה נפוץ עד כדי כך שהוא איבד מהיכולת שלו לגרום לנו לפליאה ולהתרגשות ולראיית הקסם הקולנועי המתרחש על המסך.

אבל "פארק היורה" לא היה רק סרט אפקטים על דינוזאורים. זה היה סרט על הסכנות שבמשחק הבריאה ועל ההשלכות של התעסקות בטבע. קו העלילה של הסרט סוחף ומעורר מחשבה, והציב סטנדרט חדש לשוברי קופות בז'אנר. זה נתן השראה לדור חדש של יוצרי סרטים ליצור סרטים שלא רק היו מדהימים מבחינה ויזואלית אלא גם בעלי נרטיב חזק. הצלחת הסרט נבעה בין השאר מהיכולת שלו למשוך את הקהל מכל הגילאים ולהשאיר אותם מרותקים במושבים.

לאור הצלחתו הכבירה של "פארק היורה" הוא לא נשאר סרט עצמאי. זו הייתה תחילתו של זיכיון שנמשך עד היום. הצלחת הסרט סללה את הדרך לסרטי המשך וספין-אוף חדש בשם "עולם היורה" בכיכובם של כריס פראט וברייס דאלאס הווארד . הזיכיון הפך גם הוא להצלחה קופתית גדולה, והייתה לו השפעה משמעותית על התרבות הפופולרית. אך בסופו של דבר הסרטים הרגישו ממוחזרים וחסרי עניין שלא מחדשים דבר אלא רק מנסים לתפוס את גל ההייפ שיצר סרט המקור.