ממגרש השדים ועד קונסטנטין: סרטי גירוש השדים הטובים ביותר

מגרש השדים (1973)

נתחיל מהברור מאליו, הרי אי אפשר לעשות רשימה של סרטי מגרשי שדים בלי האב הרוחני של הז'אנר והמקור למרבית הקלישאות בו. גם חמישים שנה אחרי "מגרש השדים" מראה ללגיון החקיינים שלו מאיפה משתין הדג או מאיפה נורה הקיא הירוק. בניגוד לסרטים אחרים מתקופתו, יצירת המופת של ויליאם פרידקין דווקא הזדקנה בחן. המשחק טוב מכל חברי הקאסט ובראשם אלן בורסטין בתור האם הנואשת ולינדה בלייר בתור הבת רייגן המידרדרת יותר ויותר (את קול השד של רייגן דיבבה מרסדס מקיימברידג').

האפקטים היו נהדרים לתקופתם ועדיין נראים לא רע בכלל, בייחוד האיפור של רייגן ככל שהשד מהדק את אחיזתו בה. נכון, ההתחלה איטית ודורשת סבלנות אבל לא לחינם. מהרגע שגלגלי האימה מתחילים לזוז הם לא נעצרים בשביל אף אחד. כתוביות הסיום מותירות את הצופה באפיסת כוחות רגשית מוחלטת. האם מדובר בסרט המפחיד אי פעם? בשנות השבעים כנראה שכן, היום סביר להניח שלא אבל בהחלט סרט ששווה צפייה עבור כל חובב אימה.

גירוש השדים של אמילי רוז (2005)

תת הז'אנר של סרטי גירוש שדים רווי בקלישאות, לכן משמח כל כך להיתקל בסרט שבוחר לעשות את הדברים קצת אחרת. "גירוש השדים של אמילי רוז" הוא אחד שכזה, סרט שמשלב גירוש שדים עם דרמה משפטית! ארין ברונר, בגילומה של לורה ליני, היא עורכת דין שנשכרת להגן על כומר הנאשם בגרימת מותה של סטודנטית צעירה, אמילי רוז, בעקבות גירוש שדים שהשתבש.

הסרט עוקב במקביל אחר המשפט והניסיון להבין מה באמת קרה ואחר חוויותיה של אמילי רוז לפני ובמהלך הגירוש בפלאשבקים. ג'ניפר קרפנטר, המגלמת את אמילי, זכתה להכרה מיוחדת על הופעתה המתעוותת שנעשתה כמעט ללא אפקטים מיוחדים. בעוד שלא מדובר בסרט מפחיד ביותר, הוא מציע זווית שונה ומעניינת על הז'אנר כשהוא מציג נקודות מבט ופרשנויות שונות לאותו האירוע. התוצאה אמנם לא חפה מקלישאות, אך מסובבת אותן בדרכה המיוחדת עם נגיעה אינטלקטואלית.

הדיבוק (1937)

גם לעם היהודי יש סיפור גירוש שדים משלו וביידיש! מבוסס על המחזה באותו השם מאת ש.אנ-סקי, הסיפור הובא למסך הקולנוע תחת ידיו של מיכל ושינסקי הפולני. לא מדובר בסרט אימה אלא פנטזיה מוזיקלית טבולה עד מעל הראש במיסטיקה ותרבות יהדות פולין. זוג חברים, ניסן וסנדר, שגדלו יחד בשטעטל בפולין מבטיחים כי יחתנו את ילדיהם בעתיד. ניסן מת ו-18 שנים חולפות להן. חנן (ליאון ליבגולד), בנו של ניסן, פוגש בלאה (לילי ליליאנה), בתו של סנדר, ומתאהב בה אך סנדר מעדיף לחתן את בתו עם גבר עשיר ומפר את הבטחתו. חנן שבור הלב פונה אל השטן שיעזור לו להשיג את ידה של לאה ומת אך לא נעלם, רוחו נכנסת בגופה של אהובתו. החתונה נדחית ולשטח נקרא הרב עזריאל (אברהם מורבסקי) כדי לגרש את הדיבוק. בזמנו זכה הסרט לכמה ביקורות לא אוהדות לצד מתקפה צפויה מצד משר התעמולה הנאצי יוזף גבלס, אך כיום הוא נחשב לדוגמה מסקרנת של קולנוע יידי והוא אף דובב לעברית.

קונסטנטין (2005)

אין ספק שהשנים עשו רק טוב לקיאנו ריבס. מי שנחשב לכוכב קולנוע בינוני הפך למלך הכיסוחים על המסך הגדול וגורו חכם בעל כורחו. "קונסטנטין", המבוסס על קומיקס באותו השם, קיבל גם הוא שדרוג במעמד וזכה לעדת מעריצים שהפכה אותו לסרט קאלט. ריבס הוא ג'ון קונסטנטין, מדיום ומגרש שדים מקצועי שנשאב למזימה על טבעית בין מלאכים ושדים לשחרור בנו של השטן בכדור הארץ. קונסטנטין איננו מלאך בעצמו ולמרות שכוונותיו טובות הוא למעשה מנסה לזכות בכרטיס לגן עדן ובמחילה אלוהית לפני מותו ממחלת הסרטן.

כשיצא, זכה "קונסטנטין" לביקורות מעורבות במיוחד בהשוואה ללהיט האקשן עתיר האפקטים האחרון שבו כיכב ריבס "מטריקס". אך בעוד קרנו של "המטריקס" ירדה מעט עם השנים (ועם סרטי ההמשך) "קונסטנטין" הלך וצבר מעריצים שהתאהבו בו בזכות מה שהוא - סרט אקשן-אימה-פנטזיה כיפי שנועד להיות חברה הטוב ביותר של קערת פופקורן.

ההשתלטות על דבורה לוגן (2014)

שרה לוגן (אן רמסי) מתגוררת בבית ילדותה עם אמה הקשישה, דבורה (ג'יל לרסון), חולת האלצהיימר. השתיים פותחות את ביתן לצוות סטודנטים המכינים סרט דוקומנטרי על חולי אלצהיימר. הבית מרושת במצלמות המתעדות את חיי היום יום של דברה שהופכת למשונה ואף אלימה. הרופאים מבטיחים לשרה שהתנהגותה של אמה אופיינית לחולים הסובלים ממקרה קשה של המחלה, אך הבית הישן חושף סודות קבורים שמרמזים על הסבר אחר.

בין הצופים בסרט ישנם כאלו שהתאכזבו מהכיוון העל טבעי שבו הלך הסרט אבל אפילו הם יצהירו כי החלק הראשון שלו נהדר. המשחק, בייחוד של שתי השחקניות הראשיות, טוב ולעיתים ממש שובר את הלב לראות בת שמאבדת את אמה האהובה בצורה איטית ובלתי נשלטת. על אף האלמנט העל טבעי, הסרט מציג בצורה מציאותית למדי את ההתמודדות עם המחלה. אם חשקה נפשכם בסרט אימה שלא מפחד מנושאים כבדים, "ההשתלטות על דבורה לוגן" יכול להיות בשבילכם.

The Cleansing Hour (2019)

האב מקס הוא סלבריטאי רשת, מגרש שדים בשידור חי באינטרנט עם עדת מעריצים שרק הולכת וגדלה כל הזמן. אם כל זה נשמע טוב מכדי להיות אמיתי, אתם צודקים. מקס (ראיין גוזמן) ודרו (קייל גלנר) הם חברי ילדות שרוצים למשוך קהל ולמכור את מרכולתם באינטרנט באמצעות גירושי שדים מתוסרטים עם שחקנים ואפקטים מיוחדים. ארוסתו של דרו, ליין (אליקס אנג'ליס) לא מרוצה מהתחבולה אך מסכימה לעזור בתור הקורבן התורן. אבל כשהשידור מתחיל מתחוור לצמד החברים שליין לא מעמידה פנים ונפלה קורבן להשתלטות של שד אמיתי שמעביר אותם סדרה של אתגרים אלימים ומשפילים, אלא אם יצליחו לגרש אותו באמת. כל זאת בעוד מצלמות הרשת ממשיכות לשדר אל מיליונים ברחבי העולם.

היללה (2016)

אל כפר קטן בקוריאה הדרומית מגיע זר יפני וחיי הכפר השלווים הופכים לגיהינום. נראה כי מחלה מתפשטת בין התושבים וגורמת להם לרצוח את משפחותיהם. השוטר ג'ונג-גו (קוואק דו-וון) נשלח לחקור את המקרים וכל הרמזים מובילים לזר המסתורי שאפילו לא דובר את שפת המקום. המצב הופך אישי כאשר בתו הקטנה היו-ג'ין (קים הוון-הי) מפתחת בעצמה תסמינים של המחלה הרצחנית.

בעוד מרבית סרטי גירוש השדים מציגים תעלומה שמתקדמת בצורה ליניארית, "היללה" מתענג על מגוון תפניות. במשך רוב הסרט לא ברור מי אשם מי הקורבן ולמה לעזאזל כל זה קורה, לא תמיד ברור מי אנושי אפילו. שימו לב, מדובר בסרט באורך שעתיים וחצי! הוא אולי לא ירגיש עד כדי כך ארוך אבל כדאי לפנות את הזמן בהתאם.