בחלל שנותר: ביקורת סרט נטפליקס

מה קורה כשתוקעים את אדם סנדלר בחללית רק עם עכביש ענק? ולא, לא מדובר בסרט קומדיה. סרט חדש בנטפליקס של אדם סנדלר נהיה כבר חלק מהשגרה, כחלק מדיל המיליונים שלו עם ענקית הסטרימינג. פעם בכמה חודשים סנדלר מזכיר לעולם שהוא עדיין חלק מהמשחק ואפילו שהוא שחקן טוב. ברוב הפעמים הוא מקבל תפקיד דבילי בקומדיה סתמית, ולעיתים מוצאים את הפוטנציאל שלו בתפקידים דרמטיים כמו בסרט "יהלום לא מלוטש" של האחים ספדי. והנה מגיע לו לנטפליקס "בחלל שנותר" (Spaceman), סרט מדע בדיוני ביזארי שלא מצליח כל כך להתרומם ולממש את עצמו.

עלילת הסרט עוקבת אחר יאקוב פרוצ'צקה (אדם סנדלר), אסטרונאוט ממשלחת החלל בצ'כיה שנשלח לחקור תופעה מוזרה בגלקסיה. הוא נשלח למשימת סולו, וככל שעובר הזמן כך גם השיגעון שלו גדל. הוא מנסה להתמודד עם בעיות בנישואין, כשאשתו ההרה אותה מגלמת קארי מאליגן ("דרייב") לא מעוניינת ליצור איתו קשר. הוא ממורמר, בודד ודיכאוני ואם זה לא מספיק הוא ספק פוגש ספק מדמיין עכביש ענק בשם האנוש בחללית בקולו של פול דאנו ("הפייבלמנים"), שמנסה לחקור ולהבין את בדידותו. במקום לצרוח בפאניקה, יאקוב דווקא מקשיב למה שיש לו לומר ונוצר ביניהם סוג של חיבור מוזר.

העלילה מבוססת על ספר בשם "איש החלל של בוהמיה" שיצא ב-2017 מאת ירוסלב קלפר, אותו עיבד לתסריט קולבי דיי וביים יוהאן רנק, שביים גם את מיני-סדרת המופת "צרנוביל". בנוסף בסרט משתתפים, קונאל נייאר ("המפץ הגדול") ואיזבלה רוסליני ("ג'וי"). הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל ברלין, אליו הגיע סנדלר על מנת לקדם את הסרט.

בכנות, לא ניגשתי לסרט עם המון ציפיות. העכביש המגודל נראה כמו טוויסט מעניין אבל אחרי כמה דקות הוא מאבד עניין והופך לנטל (קצת חופר) לשאר הסרט. סנדלר נותן הופעה מאופקת ודרמטית במיוחד, ונשאר ברוב הסרט באותו המבט. באופן מפתיע הוא לא קיבל פאנצ'ים להכניס בין השורות מדי פעם כדי להפיג את המתח, ואולי זה היה מה שחסר.

התסריט יוצר המון בלבול וחוסר סדר, אפשר לומר אפילו שהוא סובל ממשבר זהות. לא ברור במה הסרט מנסה להתמקד - בבדידות האנושית, קושי האסטרונאוטים בחלל או דרמה זוגית מסובכת. הסיפור קופץ בכל כמה רגעים מהחלל לכדור הארץ ובין לבין יש חלומות ופלאשבקים מילדותו הבעייתית של יאקוב ועל תחילת הקשר שלו עם אשתו. זה מרגיש כאילו הסרט מנסה לקחת קצת מכל עולם, ובשלב מסוים האלמנטים חוזרים על עצמם שוב ושוב ולא מתעמקים בנושאים אותם בחר להציג מלכתחילה. כך, העלילה מדשדשת ומרגישה שטוחה, בנאלית ולא מעניינת במיוחד. בעוד ששאר האלמנטים בסרט נופלים, הצד האומנותי דווקא מרשים לטובה. על אף המגבלה במקום, תנועות המצלמה של הצלם יעקב אירה בתוך החללית, עיצוב התפאורה שנראה לקוח משנות ה-70 והאפקטים הויזואליים מכניסים המון אותנטיות ותורמים לאווירה. בשורה תחתונה, "בחלל שנותר" היא דרמת חלל איטית ודלילה, מאכזבת, מפוזרת ובנאלית במיוחד, כאשר השיא של הסרט נמצא דווקא בסופו. הסרט מתעסק בהמון נושאים אבל לא מוצא דבר אחד ששווה להתעמק בו ולהרהר עליו, למרות שכנראה העכביש הגדול יחלוק עליי. אולי עם עוד קצת חידודים, קוהרנטיות ופחות מלל, הסרט היה עובד יותר טוב כפרק בסדרה "מראה שחורה".

הסרט "בחלל שנותר" זמין לצפייה בנטפליקס. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן