ברלינלה 2024: סקירות חמישה מסרטי הפסטיבל

עם סרט ישראלי אחד בלבד של הבמאי עמוס גיתאי, עצומה של עובדי הפסטיבל להפסקת אש בעזה, קריאה של שרת התרבות הגרמנית להחזיר את החטופים הביתה בטקס הפתיחה והפגנה של פורעים תומכי חמאס שפרצו לשוק הסרטים הבינלאומי ותלו כרזה גדולה שהאשימה את ישראל ברצח עם. פסטיבל הקולנוע הבינלאומי בברלין כרגיל יותר פוליטי ופחות ממסדי משני הפסטיבלים הגדולים האחרים באירופה (קאן וונציה).

גם השנה אני צופה בסרטים בפסטיבל אבל הפעם מהספה הנוחה בביתי. לאור המצב בחרתי להישאר בארץ ולהסתפק בשרות הצפייה אונליין המיועד לאנשי מקצוע. נראה שהמבחר השנה יותר ניסיוני והמנהלים השונים של המסגרות השונות פחות מנסים לפנות אל קהל ההמונים שמציף את הפסטיבל מכל רחבי העולם וגם. למי שאינם יודעים ה-Berlinale פתוח לקהל רוכשי הכרטיסים הרחב, לא כמו שני הפסטיבלים האחרים המיועדים רק לבעלי ממון או נשות ואנשי מקצוע מעולם הקולנוע והתקשורת. אלו חמישה מהסרטים בהם צפיתי מהגרוע ביותר לזה המוצלח.

5. Paradises of Diane - הסרט המוקרן במסגרת ה"פנורמה" (שבה שופט במסגרת ארגון המבקרים "פיפרסקי" מבקר האתר רון פוגל) הוא בהחלט הסרט הגרוע ביותר שראיתי עד כה בפסטיבל. ביימו אותו צמד הקולנוענים השוויצרים כרמן ז'אקייר ויאן גסמן. השניים בחרו לעצמם נושא מאוד מאתגר ומעניין לסרט: אישה בורחת מבית החולים מיד אחרי לידת בתה ויוצאת למסע בעיר זרה שבמהלכו היא אמורה להתמודד עם רגשותיה.

נראה שהצמד העדיף לייצר עלילות משנה שלא תורמות להבנת המניעים או תחושותיה של הגיבורה שלא רוצה להיות אמא. היא פשוט נסחפת בצורה לא קוהרנטית אחרי החיים ורצף סיטואציות תמוהות. היה אפשר לסלוח אם התוצאה היתה מעניינת אבל הסרט חוטא בפשע הגדול מכולם - הוא פשוט מאוד אבל מאוד משעמם.

4. Another End – עוד בתחתית הרשימה הוא סרטו החדש של הבמאי האיטלקי פיירו מסינה המשתתף בתחרות הרשמית. קולנוע מדע בדיוני מרהיב עין עם צוות שחקנים בינלאומי שקשה מאוד להיכשל איתו: גאל גרסיה ברנאל ("חינוך רע"), רנטה ריינסווה ("האדם הגרוע בעולם"), ברניס בז'ו ("הארטיסט") ואוליביה וויליאמס ("האב"). מסינה מציע חזון דיסטופי על עולם עתידני ומנוכר בו זיכרונות של אנשים שנפטרו מושתלים לתקופת זמן קצרה בתוך גופם של אנשים אחרים כדי שקרוביהם יוכלו ליהנות מחברתם זמן נוסף. סאל מתמודד עם פטירתה של אהבת חייו שמתה בתאונת דרכים קטלנית. אחותו שעובדת בחברה המשתילה זיכרונות מציעה לו את עזרתה. התוצאה מזכירה יותר פרק טלוויזיוני ארוך ולא מוצלח של "מראה שבורה" שפשוט לא יודע מתי להסתיים.

3. Brief History of a Family – סרטו הראשון באורך מלא של לין ג'יי איאן הסיני הוקרן בפסטיבל סאנדנס ועכשיו מגיע למסגרת ה"פנורמה" היוקרתית. ווי הוא בן יחיד למשפחה סינית אמידה. שו, חברו לכיתה, הוא תלמיד מבריק, מנומס ושקט. השניים מתחברים ומבלים זמן רב יחדיו. לאחר שנודע ששו מגיע מרקע בעייתי ההורים של ווי מעודדים אותו לבלות יותר זמן בביתם.

הסרט בוחן בצורה חכמה ואנושית דילמה מורכבת של זוג הורים המאוכזבים מבנם הביולוגי ולפתע צועד לפתח דירתם נער העומד בכל הציפיות. ככל ששו מתערה יותר זמן בחיק המשפחה, כך רגשות מודחקים צפים על פני הקרקע ופחדים עכשוויים עתידים להתגלות. מדובר בסרט מדויק שעשוי במקצוענות ומשוחק נפלא.

2.From Hilde, With Love - סרטו החדש של הקולנוען הגרמני הוותיק אנדראס דרזן, מביא אל המסך סיפור פחות מוכר ממלחמת העולם השנייה המתרחש בשנת 1942, בברלין. הילדה היא חברה זוטרה בארגון המחתרת הגרמני, "התזמורת האדומה". היא מתאהבת בהנס המנהיג ועוזרת לו, למרות הסכנה לחייה. השניים מתחתנים והילדה נכנסת להריון.

נראה שלמרות החשש העצום חברי הקבוצה נזהרים מספיק כדי שהגסטפו לא ישים לב לפעולות שלהם, אבל אז הם נעצרים והילדה מוצאת את עצמה בכלא בהריון מתקדם. כל מטרתו של המבע הקולנועי בסרט זה הוא להעביר אל המסך את העלילה המותחת ועוצרת הנשימה בצורה מכובדת ונגישה, כאשר השחקנית הראשית ליב ליזה פריס מבצעת כאן את תפקידה הקולנועי הגדול המשמעותי הראשון. התוצאה ראויה מאוד לצפייה.

1. Arcadia - סרטו של הבמאי היווני יורגוס זואיס המוקרן במסגרת "Encounters" הוא כרגע אחד הסרטים שהכי אהבתי. הוא שייך לז'אנר הריאליזם הסוריאליסטי המזוהה מאוד עם הקולנוע היווני ועם קולנוענים כמו אליצ'ה רורוואכר ("לזרו השמח", "לה כימרה"), יורגוס לנתימוס ("מסכנים שכאלה, "הלובסטר"), פאנוס ה. קוטראס ("סטרלה") ואחרים. Arcadia היא יצירה שמפתיעה בדרך המקורית, הצנועה והכל כך חכמה באופן שהיא מתארת את העולם שבו היא מתקיימת.

העלילה עוקבת אחרי זוג בשם קתרינה ויאניס הנמצאים בדרכם לאתר נופש על חוף הים מחוץ לעונה. יאניס נקרא לבית החולים של עיירה קטנה כדי לזהות קורבן של תאונת דרכים טרגית. הקורבן כפי שנגלה היא קתרינה. השניים יוצאים למסע בכפר הנופש השומם. קתרינה פוגשת רוחות רפאים אחרות שחיו או פשוט נתקעו בכפר ובלילות משתתפים באורגיות בבר הנושא את השם "ארקדיה". לעומת זאת יאניס יפגוש את תושבי הכפר ועתיד לגלות שעם אשתו מת גם המאהב הנשוי שלה. כל אחד יצטרך לחבר את פרקי הפאזל של חייהם כדי שיוכלו לקבל את גורלם ולהמשיך במסע שלהם, הפעם בנפרד. התוצאה פשוט נפלאה.