מה לראות ביום הקולנוע הישראלי? המלצות ואזהרות

יום הקולנוע הישראלי יצא היום לדרך. 30 סרטים שונים יוצגו היום בבתי קולנוע ברחבי הארץ במחיר של 10 ש"ח בלבד לסרט. כדי לסייע לכם בבחירה אספנו עבורכם מבחר ביקורות שפורסמו במהלך השנה על ידי מבקרי האתר על הסרטים הישראליים השונים שמוצגים היום:

המלצות:

המילים הטובות – "שמי זרחין מפליא בהצגת המתח שבין האדם למשפחתו. הוא חוקר שוב ושוב את הסתירות שבין התנהגות הפרט כשהוא לבדו או עם בן זוגו לעומת התנהגותו כשהוא בחיק משפחתו. נדמה כי זרחין הביא ב'המילים הטובות' לידי מיצוי את יכולותיו כמספר סיפורים וכבונה פסיפסים מנפש האדם. זוהי יצירה שאפתנית ותובענית, מרגשת ומהפנטת". (מבקר: רון פוגל)

סיפור על אהבה וחושך –"יצירה פיוטית יוצאת דופן בנוף הקולנוע הישראלי. פורטמן יצרה כאן סרט קולנוע שהוא אמנם לא מושלם, אבל הוא בהחלט אחד הסרטים הישראליים המרשימים והחשובים של השנה החולפת. סוף כל סוף נוצר כאן סרט תקופתי מרשים, סוחף וכה רלוונטי למציאות שבה אנחנו חיים". (יאיר הוכנר)

הקפות – "הבמאית לי גילת מציגה בפני הצופה את התשובה הישראלית לסרט המצרי של שישי בערב, אנשים קשי יום המצויים בסערת רגשות שמסרבת לדעוך. 'הקפות' הינו יצירה צנועה שמצליחה להעביר לצופה ללא רעש וצלצולים את הנרטיב החלופי הישראלי שהיא מגוללת. באתי לסרט ללא ציפיות ולקראת מחציתו הוא אחז בי וסרב להרפות. לא יצירה גדולה אבל יצירה ראויה בהחלט". (רון פוגל)

תפוחים מן המדבר – "מורן רוזנבלט בתפקיד הראשי היא לטעמי אחת השחקניות הבולטות כיום בקולנוע הישראלי. מבטה החודר וחינניותה יוצאת הדופן גורמים לתפקידים שהיא מבצעת להיראות אמינים לחלוטין ואני כצופה מאמין לה ונכבש בקסמיה. 'תפוחים מן המדבר' אינו יצירה גדולה, אך הוא עוד סרט ישראלי ראוי עם כוכבת שעוד תזרח בשמי הקולנוע הישראלי". (רון פוגל)

[*]

(בתמונה: שחקני ויוצרי הסרטים הישראליים מהשנה החולפת באירוע השקת יום הקולנוע הישראלי)

אפשר לראות:

נדיה: שם זמני - "סרט עם תסריט גדול מהחיים שנעשה באמצעי מבע קטנים ומצומצמים שמפחיתים מעוצמתו. למרות תצוגת משחק נהדרת של נטע שפיגלמן בתפקיד הראשי ותסריט בעל פוטנציאל מסקרן, הסרט נשאר לא יותר מראוי לצפייה ונדמה כי במאי בעל ניסיון ותנופה רבה יותר היה יכול להוציא ממנו הרבה יותר". (אלעד שלו)

המסע לכוכב המינימקים – "למרות האיורים הלא ממש מרשימים (שנראים חיוורים ביותר לעומת ענקי פיקסאר ודומיהם) והעלילה הבנאלית, הסרט עובד ועובד בכלל לא רע. יש מתח יש התרגשות וצמד הילדים שלי נהנה מאוד. לשם שינוי גם אני ואשתי הצלחנו להישאר ערים ואפילו לא סבלנו. התוצאה מספקת את הסחורה". (רון פוגל)

סבנה – "העדויות של הצדדים המשתתפים הן הצד החזק בסרט אך החלק המתוסרט לוקה במשחק בעייתי של מרבית הדמויות, בדיאלוגים לא אמינים ודידקטיים ובתחושה כללית של סרט טלוויזיה סביר משנות ה-80. למרבה המזל האירועים עצמם הם מספיק מעניינים ומותחים, כך שעל אף מכשלותיו הסרט מצליח לרתק לאורך מרבית דקותיו" (אלעד שלו)

מסווג חריג – 'מסווג חריג' הוא סרט שהולכים לראות עם החבר'ה מבלי לייחס לו משמעות עמוקה ולהעביר יומית מהנה. אין מספיק סרטים מסוג זה בעשייה הישראלית ויש משהו מהנה בלצפות ביצירה לא מתיימרת וכיפית בשפה העברית, גם אם לא חפה מפגמים". (שי דואני)

ארץ פצועה – "הפוטנציאל הדרמטי של העלילה הוא גדול ונפיץ במיוחד והבמאי ארז תדמור מצליח לשמור על מתח ועניין. למרבה הצער העלילה הדחוסה לא מצליחה באמת לרגש ולהיחרת בזיכרון והסרט נותר בגדר מותחן דרמטי סביר שמספק את הסחורה ולא מתגבש לכדי יצירה בעלת מהות, המחדשת דבר מה על המצב או מציגה בפנינו דמויות ייחודיות שנשארות עימנו לאחר הצפייה". (אלעד שלו)

אזהרות:

איביזה – "תסריט נטול כל היגיון, עמוס חורים בעלילה, בלי המשכיות. דמויות מגיעות ונעלמות ללא כל הסבר, הפעולות שלהן לא מובנות והסוף פשוט מביך. הזלזול באינטליגנציה של הצופים וחוסר המחשבה המוחלט בסרט מובילים ליצירה חלטוריסטית ופתטית". (זוהר צלח)

אני לא מאמין, אני רובוט?! – "העובדה שז'אנר הסרט הוא קומדיית מד"ב משמשת את יוצריו כעלה תאנה המחפה על האפקטים הגרועים ודלות התקציב. הבעיה היא שהקומדיה רחוקה מלהיות מצחיקה. חבל שהם לא חיפו על האפקטים הגרועים בעזרת תסריט ובימוי טובים. זה היה יכול להיות עלה תאנה הרבה יותר מוצלח". (נתן ליכטר)