אדם דרייבר בן 40: התפקידים הגדולים של השחקן

פטרסון (2016)

סרטו של ג'ים ג'ארמוש, מהקולות הדומיננטיים בקולנוע האינדי מאז שנות ה-80, עוסק בנהג אוטובוס בשם פטרסון (אדם דרייבר), המתגורר במדינת ניו ג'רזי. בזמנו הפנוי, הוא כותב שירה ונהנה מחברתה של בת זוגו, לורה. הוא תומך בחלומותיה בעוד היא מנסה לשכנעו לקדם את שיריו. כשמסתובב בעיר פטרסון מתבונן ומקשיב, מצותת לשיחותיהם של העוברים והשבים. שגרת חייו הבנאליים מהווה השראה לשיריו, שאותם הוא רושם במחברת קטנה.

הנוכחות השקטה והחמה של דרייבר מזמינה את הצופים אל תוך הסרט, גישת הבימוי הנינוחה של ג'רמוש הינה אלמנט שדרייבר נשען אליו. בשל הווייתו השאננה, פטרסון בקלות יכול היה להיעלם בתוך הסרט. עם זאת, הופעתו המאופקת של דרייבר עובדת נהדר (על אף המעט שמעניק התסריט). למשל: בסצנה שבה הבולדוג של פטרסון אוכל את המחברת שלו, במקום לצעוק, דרייבר מגיב: "אני לא אוהב אותך, מרווין", האופן שבו הוא מבטא את השורה מציפה כעס רב. דרייבר רחוק מלשכנע שפטרסון אדם מיוחד, במקום זאת, הוא משחק את הדמות הכי קרוב למציאות היומיומית והשגרתית של רובנו.

שתיקה (2016)

האפוס ההיסטורי של מרטין סקורסזה מתרחש במאה ה-17 ועוסק בשני כמרים, סבסטיאו רודריגז (אנדרו גארפילד) ופרנסיסקו גארפה (אדם דרייבר), שנוסעים ליפן בחיפוש אחר המנטור שלהם, הכומר כריסטובו פריירה (ליאם ניסן), שלפי השמועות נטש את אמונתו. בתקופה שבה הנצרות מחוץ לחוק ומדוכאת באכזריות, אנשי הדת מתמודדים עם אתגרים ורדיפות עצומים כשהם עדים לסבלם של נוצרים יפנים.

המשחק של דרייבר בתור פרנסיסקו גארפה יוצא דופן בשל העומק והמורכבות הרגשית שהוא מעניק לדמותו. הוא לוכד את המאבקים והקונפליקטים הפנימיים בעדינות ובאותנטיות. דרך הופעה מרגשת ומשכנעת, מציג דרייבר את משבר האמונה ואת הדילמות המוסריות שעומדות בפני דמותו בסביבה זרה ועוינת. הסצנה שמוכיחה הזאת מתרחשת כאשר גראפה צופה כיצד מטביעים נוצרים יפנים בתוך הים.

לוגאן לאקי (2017)

קומדיית השודים של סטיבן סודרברג עוסקת בג'ימי לוגאן (צ'נינג טייטום), פועל בניין חסר מזל שמתכנן לבצע שוד בזירת מרוצי המכוניות של נאסק"ר. ג'ימי מגייס את אחיו קטוע היד קלייד (אדם דרייבר) ומפצח כספות מורשע, ג'ו באנג (דניאל קרייג) כדי לבצע את השוד. בזמן שהחבורה מתמקדת בתוכנית שלהם, עליהם להערים על הרשויות, להימנע מחשדות ולהתגבר על מכשולים בלתי צפויים.

דרייבר מעניק קסם, ייחודיות ושנינות לדמותו. אחד ההיבטים הבולטים במשחק שלו הינו התזמון הקומי. הוא מצליח להצחיק ללא מאמץ, ומספק את הרגעים הבלתי נשכחים של הסרט. היכולת של דרייבר לאזן בין האלמנטים הקומיים לממדים הדרמטיים של קלייד מוסיפה רבדים לדמותו, מה שהופך אותו לאנושי וחביב. למרות המגבלה הפיזית של קלייד, דרייבר מצליח לצלול אל תוך ההוויה של דמותו, תוך שימוש במחוות גופניות והבעות כדי להעביר את רגשותיו. תשומת ליבו לפרטים ומחויבותו לתפקיד הופכות את קלייד לדמות מוצלחת.

שחור על לבן (2018)

עלילת סרטו של ספייק לי עוקבת אחר רון סטלוורת' (ג'ון דייוויד וושינגטון), בלש שהופך לקצין השחור הראשון במשטרת קולורדו ספרינגס. להוט לעשות שינוי, סטאלוורת' יוצא למשימה מסוכנת לחדור ולחשוף את הסניף המקומי של הקו קלוקס קלאן. בעזרת עמיתו היהודי, פליפ צימרמן (אדם דרייבר), הוא מתחזה בטלפון לאדם לבן, בזמן שצימרמן משתתף בפגישות הפרונטליות. כשהם מעמיקים בפעילויות של הקלאן, השניים חושפים רשת של גזענות, שנאה ואלימות.

דרייבר היה מועמד לראשונה בחייו לפרס שחקן המשנה בטקס האוסקר. דרך המשחק הוא מעביר את אי-הנוחות והמאבק הפנימי ההולך וגובר של דמותו, בזמן שהוא נמצא בקווים הפרונטליים של הקו קלוקס קלאן. היכולת שלו בסרט להציג מגוון רחב של רגשות באמצעות הבעות הפנים ושפת גוף הינה מרשימה. המחויבות של דרייבר לדמותו ניכרת בכל סצנה. הוא מצליח ללכוד את השינוי והצמיחה של הדמות מרגעים עדינים ועד לסצנות של עימות אינטנסיבי.

סיפור נישואים (2019)

"סיפור נישואים" של הבמאי נוח באומבך מתבסס על הגירושים שלו מג'ניפר ג'ייסון לי. עלילתו מתמקדת בצ'ארלי (אדם דרייבר), במאי תאטרון המגדל את בנו הנרי, יחד עם אשתו ניקול (סקרלט ג'והנסון). בעברה היא הייתה שחקנית קולנוע גדולה, אבל מאז שפגשה את צ'רלי והפכה לאם, היא נאלצת לחיות בצל בעלה. עם זאת, כאשר היא מקבלת הצעה לשחק בפיילוט לטלוויזיה בלוס אנג'לס צ'רלי מתנגד. זה מוביל למסלול התנגשות הכולל: פגישות גישור, דיוני משמורת ועימותים באולם בית המשפט.

התפקיד של דרייבר כצ'ארלי, זיכה אותו במועמדות שנייה בפרס השחקן הראשי באוסקר. במהלך הסרט, הופעתו מלאת הניואנסים מאפשרת לקהל להזדהות עם המאבקים והקונפליקטים הפנימיים של דמותו. דרייבר מצליח לאזן בין רגעים של רכות להתפרצויות, דבר היוצר דיוקן עמוק ואותנטי של גבר במשבר. אחת מהסצנות הבולטות הינה הוויכוח האינטנסיבי בין צ'ארלי לניקול. הרגש והמתח המורגש בסצנה, הם עדות לגדולתו של דרייבר כשחקן. הוא מביא רמה של אינטנסיביות ופגיעות שכובשת את המסך.