חדשות קולנוע וסרטים

הנועזים והגאים: סרטים להט"ביים שחוקרים BDSM

15/2/2026

שלח לחבר+ הוסף תגובה

סרט הקולנוע החדש והמעולה "פיליון" של הבמאי הארי לייטון עורר סקנדלים בפסטיבל קאן האחרון בשל סצנות המין הנועזות בהשתתפותם של שני השחקנים הראשיי הארי מלינג ואלכסנדר סקארסגארד. לכבוד יציאת הסרט, יאיר הוכנר לוקח אתכם למסע חוצה מדינות ומציג 5 סרטים להט"ביים שחוקרים את אופיו של המין האנושי באופן מרתק דרך עולמות השליטה

שוטטות | Cruising (1980) - מי היה מאמין שדווקא הבמאי הסטרייט וויליאם פרידקין ("הקשר הצרפתי", "מגרש השדים") יהיה הראשון בהוליווד שיצור מותחן נועז המתרחש בסצינת העור של הגייז בניו-יורק. אל פאצ'ינו, שהיה אז בשיאו עם להיטים כמו "הסנדק", "אחר הצהריים של פורענות" ו"סרפיקו", מגלם בלש סמוי המתערבב בתוך סצנת הגייז של ניו יורק, ספציפית בתוך סצנת מסיבות ה- BDSM, כדי למצוא רוצח סדרתי המחסל בליינים הומואים חובבי פטיש. זה היה הניסיון הראשון של הוליווד המיינסטרימית ליצור מותחן גייז ארוטי. הביקורות לא פירגנו, הקהילה הגאה יצאה נגד הסרט בעיקר מחשש שהוא פוגע בה, אבל התוצאה אפקטיבית וראויה לצפייה.

פנים. מועדון סקס | Interior. Leather Bar (2013) - סרט ניסיוני שהוא שיתוף פעולה של השחקן ג'יימס פרנקו ("פיינאפל אקספרס", מועמד לאוסקר על "127 שעות") עם הבמאי הקווירי טראביס מתיוס, ("אני רוצה את אהבתך"). השניים ניסו לשחזר סצנות שצולמו לסרט "שוטטות" והושמדו המכילות מספר סצנות מין קיצוניות. הסרט הוקרן גם בפסטיבל סאנדנס וגם בפסטיבל ברלין ועורר עניין בעיקר בזכות שמו של פרנקו שבאותן שנים היה בשיא הקריירה שלו, רגע לפני שהוא איבד את הכל בגלל מספר שערוריות מין. התוצאה מרתקת והיא חובה לכל מי שאוהב את הסרט "שוטטות" ולמי שאוהב היסטוריה של קולנוע.

שנה ללא אהבה (2005) – פבלו פרז הוא משורר צעיר כמה לאהבה. בניסיון להתעמת עם נגיף האיידס שהתפרץ בגופו הוא משקיע את נשמתו ביומן שבו הוא מתעד בקדחתנות שנה אחת בחייו. ביומן הוא אוצר את הפחד והתסכול ומתאר את ניסיונותיו להתחבא מהמציאות במימוש פנטזיות מיניות דרך סצנת ה-BDSM של בואנוס איירס, מסלול שיביא אותו לפגיעה דווקא בקרובים לו מכל. דרמה ארגנטינאית רבת עוצמה שזכתה בפרס ה-Teddy לסרט הקווירי הטוב ביותר בפסטיבל ברלין. ביימה אותו אנאי ברנרי, והסרט מבוסס על ניסיון חייו האמיתי של פרז אותם תיעד בספר זוכה פרסים. הסרט הוקרן בישראל רק פעם אחת במסגרת פסטיבל הקולנוע הגאה בשנת 2007.

הפנטום | O Fantasma (2000) –.הסרט הוקרן בבכורה בתחרות בוונציה וגם הוקרן במסגרת רטרוספקטיבה לקולנוען ז'ואאו פדרו רודריגס שהתארח בפסטיבל הקולנוע הגאה בתל אביב בשנת 2010. סרג׳יו הצעיר ויפה התואר (ריקרדו מנסס) עובד במשמרת הלילה באיסוף זבל ברחובותיה של ליסבון. חברתו לעבודה מגלה בו עניין רומנטי, אבל הוא לא מעוניין בה ומוצא מפלט אצל גברים מזדמנים כאשר הוא משוטט באזורים האפלים והתעשייתיים של העיר בחליפת עור צמודה לגופו שנראית כאילו היא הופכת להיות הוא. דחפיו האפלים ביותר של סרג'יו משתחררים. מדובר ביצירה נועזת במיוחד דווקא בשל הסגנון הסוריאליסטי והכמעט זרם תודעתי.

רוח יבשה (2020) - מהבמאי דניאל נולסקו שגם ביים את הסרט התיעודי “מר עור” מגיעה פנטזיה קולנועית יצרית מסחררת חושים. האזור במדינת גויאס בברזיל יבש, יבש מאוד. גם החיים של סנדרו יבשים. הוא עובד במפעל דשנים, מבלה בבריכה הציבורית ומדי פעם נפגש למפגשים מיניים מזדמנים עם ריקרדו, עובד נוסף מהמפעל. כאשר מייקון, צעיר מסתורי, שנראה כאילו יצא זה עתה מאיור של טום מפינלנד, מופיע בעיירה הקטנה ומפלרטט עם ריקרדו, רגשות קנאה עזים מתפתחים אצל סנדרו. המציאות האפרורית של סנדרו מתנגשת עם פנטזיות סוריאליסטיות הנרקמות במוחו המשלבות אופנועים, בגדי עור, סאדו-מאזו והכל שטוף בתאורות ניאון מלאכותיות. מבחינה ויזואלית מדובר באחד הסרטים המרהיבים שנראו על הבד מזה שנים.

חוק וסדר | Zucht und Ordnung (2012) - סרט תיעודי קצר נפלא משנת 2012 שביים יאן סולדט שהוקרן בפסטיבל ברלין שבו שני גברים קשישים עירומים בסביבה ביתית יומיומית שגרתית מדברים על מערכת היחסים שלהם, על הימים הטובים של פעם ומספרים בצורה מרעננת וכנה על הפטישים שלהם, נטיותיהם הסאדו-מזוכיסטיות והקשירות. מדובר בפנינה קולנועית, ישירה, ייחודית ויוצאת דופן.

הדוכס מברוגונדי (2014) - השחקנית הדנית סידסה באבט קנודסן, הזכורה מתפקידה הבלתי נשכח בסדרה "הממשלה", מככבת בתפקיד הראשי במותחן הארוטי האפל שכבש את פסטיבלי הקולנוע המובילים בעולם. סינתיה היא חוקרת פרפרים עשירה המתגוררת עם אוולין, בת זוגה/מנהלת משק הבית באחוזה מפוארת ומבודדת. מה שנראה כמו משחקי תפקידים משעשעים עם מגע סאדו-מאזוכיסטי, נחשף כמערכת יחסים בלתי צפויה ויוצאת דופן בין שתי הנשים כאשר לא ברור מי באמת השולטת ומי הנשלטת. "הדוכס מבורגונדי" הוא יצירה קולנועית מוזרה, מתעתעת, קינקית, סוריאליטית בעלת צילום חושני וגותי המתכתב עם יצירות מופת קלאסיות כגון "יפהפיית היום" של בונואל ו"המשרת" של ג'וזף לוסי.

קשורות | Bound (1996) - נסיים עם סרט הביכורים של האחיות וואשובסקי שהתפרסמו בזכות סרטי "המטריקס". סרטן הראשון "קשורות", הוא מותחן ניאו-נואר ששוזר לתוך ה-DNA שלו תמות הקשורות ל-BDSM לא רק כאסתטיקה אלא גם כמטאפורה לאמון, כוח וזהות. האינטראקציות בין קורקי (ג'ינה גרשון) לוויולט (ג'ניפר טילי) מצליחות לתאר בדיוק רב את סצנת ה"דייק נואר" והעור של שנות ה-90. הלב של הסרט עוסק בדינמיקה של כוח ובמשא ומתן. ניתן להבין זאת מהשם של הסרט שצריך להיות מתורגם ל"כבולה". יש כוח משחרר בבחירה כיצד ולמי את או אתה כבולים בקשר, או כמו שויולט אומרת בסרט "What I did, I did because I wanted to. I did it for me"

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »

יאיר הוכנר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות

תגובותהוסף תגובה

אין תגובות לכתבה.

לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !