"למות ביום אחר", הסרט ה- 20 בסדרת ג'יימס בונד מציג בפנינו בונד חדש. מהיר יותר, אנרגטי יותר, הירואי יותר. הסרט הראשון בסדרה לשנות ה- 2000 לוקח את כל האלמנטים עליהם גדלנו וחונכנו בסדרת הסרטים המצליחה בתולדות הקולנוע ומוסיף דברים חדשים שמצעידים את בונד אל עבר העתיד כאחת הדמויות המובילות של הקולנוע. לא לחינם הצליח הסרט לשבור שיא ההכנסות של הסרטים הקודמים. אומנם בונד הוא בן 40 אך הוא מיועד לקהל הצעיר והחדש, זה שלא הכיר את שון קונרי או את רוג'ר מור.מילת המפתח בסרט היא "כיף", פשוט תענוג לראות את קטעי הפעולה, המקומות האקזוטיים אליהם מגיע בונד, הנשים היפות ולאלו שמכורים לסדרה, עשרות מחוות לסרטים קודמים שמהווים ערך מוסף למביני דבר.
פרסומת
הבמאי לי טמהארי, שנחשב כבימאי איכותי, בחר לתת כמה וכמה רבדים לבונד. בתחילת הסרט אנו רואים אותו כאדם לכל דבר, פגיע, רגיש אחד כזה שנפתולי הזמן משפיעים עליו. בונד נתפס ונזרק לכלא ואחרי שנה וחצי אנו רואים אותו עם רעמת שיער וזקן ענקי. טמהארי החליט כי הוא לוקח ומשנה חלק מהדברים שהיוו בסיס איתן לסדרה, אם הצליח או לא זה כבר נתון לשיקולי אוהדי הסדרה.רוב השינויים שטמהארי הכניס, לדעת כותב שורות אלו, הם לחיוב, שיר הפתיחה מהווה המשך ישיר לסצנת הפתיחה המסורתית (וזו הפעם הראשונה). סצנת הפתיחה, שבדרך כלל עומדת בזכות עצמה, כאן היא מובילה אותנו אל הסרט עצמו ומי שלא יראה אותה לא יבין את הסרט. קטעי האקשן הם, כנהוג בסדרה, גדולים מהחיים, אולם לעיתים נראה כאילו הם מצוצים מהאצבע ולא מציאותיים לחלוטין. ג'יימס בונד הפך מאדם רגיל לאיזה מין סופר גיבור שמסוגל לגלוש במדרון קרח תלול על מכסה מנוע של מזחלת.
לא ניתן להחזיר את ימיו של שון קונרי, הבונד האולטימטיבי אולם פירס ברוסנן, שגילם אותו בארבעה סרטים, מצליח להביא אישיות חדשה לסוכן המפורסם. אין לו את הציניות של קונרי או הרצינות התהומית של טימותי דלטון והוא אפילו לא בעל הומור עצמי כפי שהיה לרוג'ר מור. ברוסנן מצליח להביא בונד שהוא שילוב של כל ארבעת קודמיו ולהוסיף נימה אישית של חלקלקות.הסיפור של הסרט הוא לא ממש חשוב. כי ראינו אותו כבר 19 פעמים. איזה מטורף מנסה להשתלט על העולם ובונד צריך לעצור אותו תוך שהוא משתמש בבחורות יפות, המצאות מופלאות מבית היוצר של Q (הפעם זה R בגילומו המבריק של ג'ון קליז) מכוניות חדישות וסצנת שיא בה כל מפעלו של הנבל מתפוצץ. הפעם סצינות האקשן גדולות, מורכבות יותר מרהיבות יותר. טמהארי לא פוסח על אף אפשרות להלהיב אותנו. סצינות האקשן מתחלקות על פני הים, היבשה, האוויר. בונד משתמש בכל דבר הבא ליד. מכונית חדישה, רחפות, ואפילו חרבות ישנות. הנשים יפות יותר, פעלתניות יותר והרבה יותר משמעותיות לעלילה מסתם בחורה יפה שצורחת "הצילו" ובסרט שני נבלים ולא אחד.לסיכום: "למות ביום אחר" הוא אולי הסרט הטוב של ברוסנן כג'יימס בונד. יופי של אקשן, יופי של נשים, יופי של סרט. 8 פלוס בסולם אלון.
שלח/י
פירס ברוסנן
האלי ברי
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות