לפני 23 שנים יצא לאוויר העולם סרטו הרביעי של קוונטין טרנטינו, "להרוג את ביל - פרק 1". שנה לאחר מכן יצא סרט ההמשך. כבר אז טרנטינו דאג לדווח על כל במה אפשרית שמטרת העל שלו היתה ליצור סרט אחד ארוך. כידוע, אולפני מירמקס, שנשלטו על ידי האחים הארווי ובוב ויינשטיין, לא אפשרו לו לממש את החזון במלואו והפרויקט הפך לשני סרטים. חלפו השנים וטרנטינו הצליח להחזיר לידיו את הזכויות לשני סרטי הנקמה המדממים בכיכובה של אומה תורמן משנת 2003 ו-2004 ועכשיו הוא סוף כל סוף מוציא תחת ידיו את אותה גרסה מקורית שהוא התכוון להוציא בזמנו. התוצאה היא ארבע שעות ושלושים וחמש דקות שהן קולנוע מופתי ועוצר נשימה. מה שהרגיש בזמן אמת כמו שני סרטים שונים לחלוטין, הופך לגרסה אחת שמספקת חוויה קולנועית שלמה הרבה יותר.החלק הראשון היה מחווה אכזרית ומבריקה לז'אנרים וסגנונות קולנועיים שהשפיעו על טרנטינו: בלאקספלויטיישן, פילם-נואר, סרטי סמוראים. החלק השני העביר את ההשפעות למערבוני ספגטי משנות ה-70, סרטי קונג פו סיניים, במיוחד הסרטים שנוצרו באולפנים של האחים שו, סרטי פשע מקסיקניים וכמובן איך אפשר בלי סרטי אקספלויטיישן. הסרט הראשון היה עמוס בסצנות פעולה אלימות ומדממות ולא השאיר לקהל הצופים רגע אחד לנשום. הסרט השני היה מבוסס יותר על בניית דמויות וההיסטוריה שלהן, האירועים שהובילו אל הסרט הראשון וכמובן על דיאלוגים ומונולוגים שהם הפעלול המרכזי בתסריטים המבריקים של טרנטינו. בסרט השני למדנו להכיר באמת את הדמות של הכלה ושל ביל ואת טיב מערכת היחסים שלהם.
פרסומת
שני הסרטים היו כל כך שונים אחד מהשני והקהל שציפה לעוד סרט מדמם ועקוב מדם התפלא למצוא סרט אחר לחלוטין. השנה שהפרידה בין יציאת שני הסרטים לא תרמה לסרט השני ועשתה איתו עוול. עכשיו שני עשורים וקצת לאחר מכן, חזונו המלא והמאוחד של טרנטינו מתגלה, ודבר אחד ברור: הוא צדק, והאחים הארווי ובוב ויינשטיין טעו. סיפורה של הכלה (אומה תורמן) ומסע הנקמה שלה לאחר שנורתה למוות על ידי אהובה לשעבר, ראש ארגון הפשע הבינלאומי חסר הרחמים ושכיר החרב ביל (דיוויד קאראדין) וקורות עמיתיה לשעבר ב"צפעונים הקטלניים" הוא סיפור אחד שלם.כתוצאה מהאיחוד גם הסרט זוכה לאינטרפטציה חדשה, מורכבת, עמוקה ומלנכולית הרבה יותר. הקהל זוכה לנסוע עם הכלה ברחבי העולם במשימתה הקטלנית לנקום על חייה האבודים ועל התינוקת שאיבדה בעקבות ההתנקשות בה, בבן זוגה ובחבריהם. זהו האיזון בין האישה שרצתה לזנוח את חייה האלימים מאחור כדי להעניק לתינוקת שלה חיים רגועים יותר שהיא לא זכתה להם, לבין האישה שאוהבת אלימות, אקשן ולחיות על הקצה. הסתירה העמוקה באופיה של הכלה מקבלת משמעות בוטה יותר בסרט הנוכחי ולכן הדמות הטרגית שלה מרגשת יותר ומעוררת הזדהות רבה יותר. האיחוד של שני הסרטים עושה חסד עם אומה תורמן ואין ספק אפילו לרגע אחד שמדובר בתפקיד חייה.
"להרוג את ביל: סיפור הדמים המלא" הוא עבודה קולנועית מפוארת שהיא גם חגיגה של ז'אנרים וסגנונות קולנועיים שלא זוכים להערכה המגיעה להם על ידי הקהל הרחב המיינסטרימי או מבקרי הקולנוע הסנובים. מדובר בסרט שהוא שפע עשיר ובלתי נגמר של השפעות ומחוות. מהקלאסיקה היפנית "ליידי דם שלג" (1973) ועד מערבון הספגטי "הדו-קרב הגדול" (1972). הוא מכניס לסרט גם אגדות קולנועיות נשכחות כמו דיוויד קאראדין, כוכב הסדרה "קונג פו" משנות השבעים. גדול שחקני יפן שיניצ'י "סוני" צ'יבה מגלם את הסמוראי האגדי האטורי האנזו, השחקן ואמן הלחימה הסיני צ'יה-הוי ליו מגלם שני תפקידים שונים לחלוטין - גם בחלק הראשון וגם בחלק השני. מבחינת הדור החדש דאז גוייסה צ'יאקי קוריאמה כוכבת סרט הקאלט היפני "באטל רויאל" ואלו רק מי שנחשבים לכוכבים מהמזרח.מבחינת הצד המערבי אפשר למצוא לצד תורמן, שכבר גנבה את ההצגה בסרט "ספרות זולה", גם את מייקל מדסן מ"כלבי אשמורת", דריל האנה שכוכבה זרח בשנות השמונים עם "בלייד ראנר", "ספלאש" ו-"וול סטריט", אבל נעלמה וטרנטינו סיפק לה גיחה נפלאה חזרה אל אור הזרקורים לפני שאבדה עוד פעם בשולי הוליווד. כנ"ל ויויקה אי פוקס שכמעט הייתה כוכבת ענקית בזכות "היום השלישי" (1996). טרנטינו נתן לה הזדמנות אבל היא לא פרעה את הצ'ק. נראה שהיחידה מחבורת המחסלים הזוכים לנקמה קרה מקרח בסרט שעדיין יש לה קריירה בהוליווד היא לוסי לו שלא הפסיקה לעבוד מאז.לא משנה כמה כוכבים ושחקני עבר נוסטלגיים מהעבר משתתפים בסרט "להרוג את ביל: סיפור הדמים המלא", הכוכב האמיתי של הסרט הוא טרנטינו שרק בזכות כשרונו הכל כך מיוחד מחזק את מעמדו כגורו אמיתי לקולנוע. הוא מזכיר לצופים כמה הקולנוע הישן של פעם טוב. כמה אפשר ללמוד ממנו גם היום. הוא מצליח ביד אמן לשלב כל כך הרבה ז'אנרים קולנועיים שונים, שפות קולנועיות שונות ולבנות פסיפס מושלם וחלק שלא נראה תלוש ובלתי קשור. מתוך העבר הוא יוצר קולנוע חדש המהדהד נצחיות. גם אחרי יותר מעשרים שנה, "להרוג את ביל" רלוונטי ועכשווי יותר מרוב הסרטים שהוליווד מפיקה בימינו, מה שמוכיח עד כמה ההיסטוריה מהדהדת גם בקולנוע של טרנטינו והופכת אותו לא רק למקורי אלא גם לנצחי.
לאוהבי סרטי קוונטין טרנטינו.צפייה ברצף בשני חלקי הסרט היא חוויה מיוחדת.אמה טורמן משחקת מעולה, במסע הנקמה הארוך שהציבה לעצמה במיקומים שונים בעול. טרנטינו מוציא מכל שחקניו את המקסימום.שבחים לסגנונות של אומנויות הלחימה.מרתק.
קרא.י עודמתח/פעולה • מציג מעל ל 5 חודשיםנצפה בקולנוע
צפיתי אמש במרתון, סרט מדהים,נהדר, קוונטין טרנטינו במיטבו,אומה תורמן במשחק מדהים,המוסיקה בסרט מחוברת לעלילה בהתאמה מושלמת, צילומים ואפקטים נדירים,החלק השני עולה אף על החלק הראשון,מי שאהב את סרטו "ספרות זולה" יהנה מאוד,אמנם הסרט מוצף באלימות קשה וקטעים לא קלים לבעלי קיבה רכה,אולם מי שיש לו את הרומן האומנותי עם קוונטין טרנטינו,יחכך ידיו, הנאה צרופה.