סרט שובה לב ומרגש. משה איבגי הוא אצה השואפת להתיידד עם מטאור. סיפור העליות והמורדות ביחסים, הקנאה, היצרים, התאווה, העימותים עד לסוף המר והבלתי נמנע, כרוניקה של של מוות ידוע, מג ראיין ותום הנקס מתחתנים ומייסדים את היאקוזה. הסרט, שלא בוים ע"י טקאשי קינו, מהווה ספקטקל קליידוסקופי נוסח הפילם נואר של טריפו וההבזקים המינימליסטים של קלוד לנצמן (בדומה ליצירת המופת המחתרתית פוסט דוקומנטרית של יזהר כהן, "חוחים, שושנה ואבאניבי"), בו הצופה שרוי בהוריקן קולנועי, מערבולת מסתחררת של אמת, יופי, אהבה, אומץ לב, תבונה, כובעי קש גדולים ממידתם, רגישות, רומנטיקה, גנומיקה, מימיקה (אלון אבוטבול מצוין כאבקת מרק), ופפריקה המסתיימים בשיר הלל, המנון סוחף, אקורד עטור ניצחון, G חצי מוקטן.
הסרט זכה בפרס פיתת הזהב בפסטיבל קאן ברמאללה (יש"ע זה קאן).
ברוך שפיכוזה () | 27/04/2002 22:23:21