סרט כבד מסר חשוב שנדמה לי שמסתכם באזכור שהיה בסרט של הפסוק "פוקד עוון אבות על בנים" הסרט לא עושה חיים קלים לצופה. המשחק של הילדים והקלוז-אפים עליהם השאירו רושם חזק. סרט לבן, אם אפשר היה קצת פחות לבן היה מקל עליי לקרוא את הכתוביות... לבן על לבן יוצא לא מובן.
לא - לצאת לדרך, להישאר בבית או לצאת לגלידה לא-אמריקאית. הסרט שרוט בדיוק כמו החברה האמריקאית שהוא לועג לה. מיותר.
בהתחלה חשבתי שאכנס לסרט לצאת לדרך, סרט מסע קליל ומבדר אבל בסוף משום מה בחרתי בללא שם. סרט מסע מסוג אחר שמתאר אנשים יפים במציאות מכוערת. אני לא מתחרט שבחרתי בסרט הזה. אם לצאת לדרך הוא סרט על זוג אמריקאי צעיר שיוצא לחפש את עצמו, ללא שם מתאר מסע הישרדותי לעבר החלום האמריקאי שמסתבר שאפילו האמריקאים התפכחו ממנו. אבל במכסיקו חיים בהישרדות במלוא מובן המילה. סרט קטן חסר יומרות שאפשר למצוא בו הרבה.
סרט מרגש. ברור שזה לא בדיוק סרט לצעירים ולא סרט שנכנסים אליו אחרי השופינג בדרך הביתה. זה סרט על המפגש עם המוות אבל כזה שעושה חשק לחיות טוב יותר. יפהפה.
סרט יפה. סרט על אהבה בין בני אדם. ועל האופן שבו מצטלבים חייהם של אנשים ממקומות שונים ומשפיעים האחד על השני.
150 דקות של הסרט עברו בצורה נינוחה למדיי. הצילומים המרהיבים בסרט עושים את הקצב האיטי לקל לעיכול. ממילא לא הרבה צופים יגיעו לסרט ארוך שכזה ולז'אנר הזה. אי אפשר להתעלם מהדרמה האנושית החזקה שהסרט מגולל אבל משהו בניכור שהאב והאם שיחקו היה מנוכר מידי לטעמי והותיר אותי מעט אדיש למה שמתחולל ביניהם. הסרט שזור בפס קול מצמרר שעשוי להדהד בראש גם בדרך הביתה. אין לי ספק שבאקדמיה יאהבו את הסרט הזה, אפשר ללמוד איך מצלמים סרט בצורה וירטואוזית..לגביי בימוי ומשחק...גם מטעויות לומדים.
איזה פספוס של סרט. כבר הרבה זמן לא הייתי בסרט שיצאו אנשים באמצע ובסרט הזה יצאו. כבר באמצע הסרט נהייתי חסר-מנוחה ובעמדת זינוק לכיוון היציאה. נשארתי כי קיוויתי ויחלתי למפגש בין איבגי לדנקר...קיוויתי לראות טיפול מעמיק רציני יותר בין אב נוטש לבן נטוש...אני הייתי נבוך מהתוצאה. לא טואוב!
לפני שהשטן ידע אני רוצה שתדעו שמדובר בסרט טוב. על בן שמבקש לנקום בהוריו (במקום לסלוח) עמתכנן שוד שאמור להיות נקי אבל מתלכלך ומביא חורבן על משפחתו. הסרט בהחלט בועט ומטריד ומציק עד כדי כך שמישהו ליד קם באמצע לשירותים... סימור הופמן משחק נפלא. הסרט לא מלוטש אבל אני סולח כי זה הזמן לסלוח.
פשוט מעולה. הסרט מציג לא מעט ניגודים שמעוררים חוויה חזקה שאי אפשר להיות אדיש לה. בבסיס הסיפור רצח נתעב של כומר וילד. והעיר ברוז הופכת להיות מקום שבו הרוצחים מתמודדים עם הרגשות והמחשבות שהחטא שלהם מעורר ושם גם נגזר דינם. תסריט מבריק לטעמי. גם מצחיק, גם מעורר מחשבה וגם כואב.
החבר הכי טוב הסרט לא מי יודע מה...
יצירה מרתקת ונוגעת ללב. האמת שכבר בפרומו זה היה נראה לי כמו סרט מבטיח ואכן שווה ביותר לראות.
סיפור מעניין אבל סרט מאכזב ולא ממש סוחף כמו שהגדירו אותו. איכשהוא בתחילת הסרט זה נראה מבטיח אבל ההבטחה מהר מאד הופרה לטעמי.
אני דווקא שמח שהצטלבתי עם הסרט הזה. סרט על הצטלבות קוסמית בין קוסם לקוסמת. יש קסם בסרט הזה גם אם הוא חמקמק.
אופ, שעתיים של בעיטות לבטן בלי רחמים. מצוין.
לא הבנתי מי דויד ומי גליית בסרט הזה? האמריקאיים או העירקיים או כל אחד בתורו. אבל מה זה בעצם משנה, מלחמה זה חארה של דבר. אבל כשטומי לי גונס משחק את המלחמה הפנימית שמתרחשת אצל אב שמאבד את בנו, זה כבר ממש מרגש, משחק מאופק ומרתק שלדעתי בשבילו כדאי לצפות בסרט הזה.
וואלה, דנה מודן מאד מורגשת בתסריט וזה לא בהכרח מוסיף עומק לסיפור. מיה דגן הביאה אותה בשיחוק שריתק אותי. היה מצחיק אבל לא עד כדי דמעות.
יש מה לראות! הרבה צבע אדום של דם ושל בורשט.ראש מאפיה שידיו מגואלות בדם אבל גם יודע להכין מרק בורשט מעולה. זה מתכון לסיפור טוב. ויש גם מרחץ דמים בבית המרחץ ומכל זה גם יש חיים חדשים. אמרתי כבר ששווה ללכת לראות!?
סרט מגניב ביותר. כן הדרך לגילוי האמת עוברת דרך החושך. ככה זה מסתבר. שווה ביותר.
סרט מרגש, סיפור מעניין, משחק מרתק. הסרט מצולם יפה.מיוצגים בסרט הזה שמתרחש בברזיל שלושה דורות. כשההורים נעדרים נותר ילד וסבא חלופי. הסרט מראה את הקשר המיוחד שמתפתח בין השניים על רקע משחקי הגביע והדיקטטורה. המשחק של השניים מרגש. הילד פשוט מקסים.
הסרט הזה כל כך נודל. הרבה נודל ומעט מאד חתיכות של בשר. אבל הנודל הזה בסה"כ מחליק בקלות בגרון והוא מוגש כמו מנת נודל שנבחרה מהתפריט המוכר והידוע. לא יודע אם הייתי בוחר כתסריטאי לכתוב קומדיה שקשורה לנושא כאוב כמו מעמד העובדים הזרים בארץ כי זה כבר ממש לא עוד נודל שאפשר להחליק בקלות בגרון.... לדעתי. אבל עדיין זה סרט שכדאי לראות...מי לא אוהב נודלס.
בקושי הוצאתי את הממחטה למרות שבאולם שמעתי יבבות ומשיכות אף, סיפור מעניין אבל לא השתכנעתי מספיק כדי שאוציא את הממחטה כמו שמשכנעים אותי סרטים אחרים על מוות פרידות ושיבה הביתה. בכל זאת שווה לראות . מוזיקה טובה.
סרט קטן אבל עם עוצמות שמחלחלות. סרט שנותן בעיטה לבטן כי זה על אהבה שהלכה לאיבוד. משחק מצוין של דמיאן. מומלץ להגיע בלי ציפיות.
אודט הזבנית קראה את הספרים של הסופר השרמנטי ומאז היא "בסרט", למדה לרחף מעל צרות הקיום הבנאלי שלה ושל רובנו כנראה. אישה קטנה עם לב רחב. קצת מזכיר את אמלי, אבל "אמלי" הרבה יותר מוצלח.
כשהולכים לאט נהנים מהדרך. זה נכון לטעמי במקרה של הסרט המרשים הזה. הדרך לא קלה אבל מאפשרת לחומרים לשקוע ולעורר מחשבה לאחר מכן. המשחק של ה"חוקר הטוב" נראה כל כך מדויק, היה בו משהו מהפנט. איש טוב, סרט טוב , הכי טוב.