ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

היתרון הגדול של הסרט הזה הוא שהוא הזכיר לי שהייתי ילד טוב ביפו, בשנות ה-60. הייתי תלמיד טוב, ולא קיללתי. בילדותינו ביפו, בת-ים הייתה העיר המשופרת, לא כפי שמוצגת בסרט הזה.

סרט אותנטי שמשקף את הישראליות. ויכוחים עם בן/בת הזוג, עימותים עם האמא, וגם משלימים ואוהבים. וגם סיום אופטימי של יום מלא התלבטויות. 8 בסולם ששון גואטה.

"הטבעת", סרט ישראלי. סיפור שמשלב בתוכו את ההוויה הישראלית: סיפור שואה, חוזר בתשובה, זוגיות בין נשים. הסרט משובץ בהומור, כמו שאדיר מילר יודע לעשות. 8 בסולם ששון גואטה.

שלוש נשים עוצמתיות, שלושה מקומות בעולם, לכול אישה מטרה חשובה בחיים. סרט טוב, מתוסרט ומצולם בקפידה. שיעורים לחיים של כולנו.

"הילד השישי" - סיפור טוב, שחקנים טובים, דילמה מוסרית, אתית, חוקית. כמה טוויסטים בעלילה, וסיום לא ממש צפוי. 8 בסולם ששון גואטה.

סיפור טוב, ישראלי מאוד. כל סצנה, מרשימה ומרגשת. הסרט כולו, לא מספק. הסוף, לא ברור.

סרט שהוא שיעורים לחיים: 1. כל חיוך משפר את החיים. 2. ניתן להתגבר על חוויות קשות שעוברים. 3. יש בעולם, אנשים טובים.

כבוגר מלחמת יום כיפור, אני מעניק לסרט את הציון המקסימלי. הסרט אמין, מרשים, מרגש וגם אנושי. גלריה של שחקנים מעולים, שמציגים דילמה של ממש, מהמלחמה הקשה. 10 בסולם ששון גואטה.

"קירבה" הסרט אומנם מציג נושא רגיש, אבל איטי מאוד, חוזר על עצמו, ארוך מידי, ודי מתיש. יכול להיות שבבלגיה, הסיפור מצליח לעורר אמפטיה, בישראל האגרסיבית, לא ממש. 6 בסולם ששון גואטה.

סרט טוב, שחקנים טובים, סיפור מורכב, קשה לצפייה. אם אתם מעוניינים ללמוד רובד נוסף על החיים - לכו לסרט, אם אתם רוצים ליהנות - לכו לקומדיה. 7 בסולם ששון גואטה.

איתרתי משפט שימחיש את המסר העיקרי בסרט: "כדאי להזהר כשאתם מתערבים בבורגנות רבת שנים". שחקנים טובים - יש, סיפור - יש. התוצאה בינונית. 7 בסולם ששון גואטה.

זאת דעתי על הסרט - "הוט קונטור": אחת המשימות החשובות בחיים שלנו, היא לגדל את הדור הבא שלנו, כאן אנחנו חווים אישה שמגדלת את הדור הבא, לאו דווקא צאצאית שלה. בנוסף, הסרט ארוך מידי, ומתפתח באיטיות. 6 בסולם ששון גואטה.

נורבגיה, אין בעיות של ממש, אז מחפשים אותן. מה ללמוד, במה לעסוק, בחירת בן זוג. עד כאן, זה בסדר. הסרט ארוך מידי, איטי מידי, ולא קורה בו מספיק בשביל להחזיק את הצופים. כמו סרט סטודנטים, שמישהו היה אמור לערוך. 6 בסולם ששון גואטה.

הסיפור שלהם, הוא חווייה אנטרופולוגית, לבני 70. הסיפור אמיתי ומרגש, על הבחירה בין רווח כספי לאמנות. כאמן וותיק, אני עוד מתלבט בין השניים. מי שמחזיקה את הסרט היא דווקא עדי חבשוש, עם הומור ברצף של אירועים הזויים. 7 בסולם ששון גואטה.

סרט אולמודוברי טיפוסי. סיפור עם עלילה מתגלגלת. פיתולי החיים. 8 בסולם ששון גואטה. קצת ארוך וגם איטי. לפעמים צפוי.

צפינו בסרט. הסרט ראוי, לא קל לצפיה. הזכיר לי, שמלחמת העצמאות נשכחה, אחרי כל כך הרבה מלחמות ישראל. לא אחיד באיכויות. סצנות מנותקות, הסיפור מוגש בצורה מבלבלת. לאורך כל הסרט, התנגן לי השיר "מגש הכסף". 7 בסולם ששון גואטה.

סרט ישראלי מאוד, עדכני מאוד, רציני מאוד, למרות שמצחיק לכל אורכו. הייתי מגדיר אותו, כשיקוף רנטגן או MRI, של החברה הישראלית, ומה שקרה לרומנטיקה, בשנים האחרונות. מומלץ ביותר, חווייה מיוחדת.

"אגדת חורבן", הוא סרט ייחודי שנעשה בטכניקה שלא נעשתה אי פעם. שיטוט על ציורים איכותיים, ופס קול מושקע. הסרט מתריע בפנינו, כי ההסטוריה עלולה לחזור על עצמה. מבחינה זאת, הסרט מהווה תזכורת מבהילה על המפעל הציוני הנוכחי, והנסיונות הקודמים, לריבונות על ארץ ישראל. "אנו למדים מההסטוריה, שאנחנו לא למדים מההסטוריה".

צר לי, הסרט לא עובר את המינימום, כדי לעניין את הצופה.

האם העבודה במשטרה, גרמה לשוטר להיות אטום רגשית?או האטימות הרגשית, איפשרה לו להיות שוטר?האם הגישה, של "רק אני יודע, מה נכון לעשות", יצרה את החוסר באינטליגנציה הרגשית?הסרט טוב, הצפיה בו לא קלה.7 בסולם ששון גואטה.

סרט עם סיפור טוב, שלא מגיע למימוש. מרבית המסרים לא מספיק ברורים. אולי כי המוסד מחוייב להשאר בצל. בסרט, זה פחות עובד.

הסרט מפתיע. לכאורה, סרט משמים על חילופי אפיפיורים בוותיקן. אבל לא. הסרט מתחיל בסצנה קצרה ומצחיקה, כשהאפיפיור מנסה להזמין כרטיס טיסה, ולא מאמינים לו שהוא האפיפיור. הסרט רגיש, אנושי, חכם ומלא הומור. לקח לו זמן לא קצר להתניע. 8 בסולם ששון גואטה.

גוקר, מורכב, מטלטל, אלים, ביקורתי מאוד על החברה האנושית, בעיקר על הבלתי אנושית, שהתפתחה לנו. הסרט מיועד למעט מאוד אנשים. 7 בסולם ששון גואטה.

סרט מקסים, בנלי, מהנה, צפוי, מצחיק, ובעל מסר חזק וטוב. הסרט הזכיר לי, לכל אורכו, שהנכדים שלי, בני 7 ו-5, חכמים יותר, ממרבית המבוגרים שפגשתי בחיי. 8 בסולם ששון גואטה.

פרזיטים" - סרט ביזרי. מפתיע לכל אורכו, אלים ביותר, ובמקביל, מצחיק בדרכו. מהו הסיכוי, שצופה ישראלי, שמחובר לתרבות המערבית, יכול להתחבר, לסרט קוריאני, עם תרבות שונה לחלוטין. בסרט הזה, זה קורה. רבדי הסרט כל כך אוניברסליים, שזה בהחלט קורה. 8 בסולם ששון גואטה.

מחילה הוא סרט לא מספק. הסרט מתבסס בעיקר על אישיותם הכובשת של שני השחקנים הראשיים, ומגיל גגים ובדיחות טובות. התסריט תפור מטלאים של קטעי סיפורים, וזה לא מחזיק את הסרט כרצף אחד. לא ברור, מדוע ליהקו לסרט את אלון אבוטבול ואת שירלי מיימון, התרומה שלהם לסרט, לא ברורה. 6 בסולם ששון גואטה.

"ימים נוראים", הוא סרט מדאיג. הוא ממחיש לנו, בצורה אכזרית ואפילו מבהילה, שבחבל הארץ הזה, בין הים לירדן, חיים שני עמים. כולנו יודעים את סוף הסיפור, ולמרות זאת, אנחנו ישובים על קצה הכיסא במתח. זהו הישג של ממש. ניקרה לי השאלה, כל הסרט, איך יוצרי הסרט, איתרו שחקן, שכל כך דומה ליגאל עמיר. 8 בסולם ששון גואטה.

פנים רבות לאמת, הוא סרט מתוחכם מאוד, ומכיל בתוכו קשת רחבה של תחומים ומסרים: גזענות, דעות קדומות, קינאה, מחלות נפש ועוד ועוד. יש מצב, בהחלט, שלכל צופה תהייה הבנה אחרת על הסרט. הסרט מתנהל תוך תפניות ותזזיתיות מפתיעות. 8 בסולם ששון גואטה.

המוסד הוא סרט, שלא מיועד לכל אחד. הוא מכיל בדיחות וגגים קולנועיים, שיכולים להספיק לעשרה סרטים לפחות. הבדיחות מגיעות בקצב שלא קל לעקוב. נדמה לי שפספסתי כמה בדיחות, כי מצמצתי. הסרט לא חץ מחסרונות, אבל זה לא מפריע, כשמוזכרים בו משפטים מסרטי ג''יימס בונד, ואפילו מ"גבעת חלפון". 8 בסולם ששון גואטה.

מה הסיכוי הוא מטאפורה. ברובד ה"פשט", יש כאן סיפור אהבה בלתי אפשרי, בין אישה וגבר, שונים בכל אספקט אפשרי. ברובד ה"דרש", יש כאן השוואה מדליקה ומרתקת, של ההבדלים המהותיים, בין ארה"ב, השמרנית והרשמית, לבין ארה"ב היצירתית, המדליקה ופורצת הגבולות. לא אגלה מי מהן מצליחה לזכות בהשוואה הזאת. 8 בסולם ששון גואטה. סרט קצת ארוך מידי.