מינארי

אין כאן שוס אבל יפה ונוגע. בעל איזונים נכונים. מצד אחד מתאר מצב של סערה ריגשית ומצד שני שומר על איפוק יחסי ותחושת אותנטיות וזה פלוס גדול.הקצב מסונכרן היטב עם מה שהצופה אמור להרגיש. לא סרט שמשאיר חותם, אבל בסיכומו של דבר מדובר בחוויה טובה ומחממת לב. ציון 7.5.

סרט נחמד אבל לא מחזיק שעתיים העניין יורד עם הקצב המונוטוני והניסיון להיות מיוחד מביא את הצופה להתנתק וחבל הופתעתי לראות שבראד פיט הגדול הינו המפיק זה מגלידיאטור ומכלבי אשמורת יודע לשמור היטב על קשר ועיניין עם הצופה שבסוף קנה כרטיס …

סרט יפה לא גדול אבל איכותי אנושי וטבעי, מקיים את ההבטחות שלו. מומלץ בחום. לא סתם הסבתא שם זכתה באוסקר באמת תפקיד גדול.

יו-יונג יון המגלמת את הסבתא זכתה בפסלון כשחקנית המשנה. ההופעה שלה נהדרת וקורעת מצחוק. היא יודעת לקלל, לגנוב ולהשתעשע. שם הסרט הינו על שמו של צמח קוריאני שיכול לפרוח ולהשתלט על כל שטח אדמה ובכל מקום. הבמאי לי אייזק צאנג הוא בן למשפחת מהגרים קוריאנית ומציג בסרט את סיפורו האישי. הסרט מגולל את קורותיו של גבר קוריאני –גייקוב שמגולם על ידי סטיבן יאון. הוא אוסף את משפחתו: אשתו –מוניקה -ירי האן-, ואת שני ילדיו לאמריקה הגדולה בתקווה לפתח חווה חקלאית. מלבד סיפור ההגירה, התסריט נשען על משחקו הנפלא של דוויד -אלן קים-. בנם הצעיר של ג''ייקוב ומוניקה שיש לו גם פגם בליבו. המשחק של אלן קים מקסים ושובה לב. הבמאי ניסה להדגיש בסרט את החשיבות והקשר שבין האדם לאדמה. מאוד אהבתי את הנופים והמרחבים. סרט נוגע ללב ואנושי. למרות זאת לדעתי הסרט איטי רוב הזמן וממש לא סרט גדול. בשורה התחתונה: דרמה על זיקת האדם לאדמתו.

סרט קטן עם עלילה בנאלית. ארוך יתר על המידה. לא מובן לי מדוע הוא מקבל ציונים כה גבוהים באתר הסרטים.

סרט שקט, נעים מאוד, עדין, עם סיפור שנכנס ללב ושחקנים מעולים שבצדק זכו בפרסים. סרט לאנשים שאוהבים קולנוע. תענוג וממליצה בחום לצפות בו. לא לפספס.

סרט מאד רגשי ואינטליגנטי. מציג את החיים עצמם ולא "חלומות של הוליווד". אין ניסים, אין פעלולים ואין פתרונות קסם. היופי הוא שניתן ללמוד היכן הסרט הזה "פוגש אותי" בחיי האמיתיים. הסרט לכאורה איטי ועם זאת כל גיבוריו עוברים תהליכים נפשיים משמעותיים. הסרט מחנך שעם החיים יש להתמודד, זה לא קל, לא מיידי, עדיף שלא "לשלוף מהמותן", וזקוקים גם למעט מקריות בת מזל בזמן הנכון, גם אם היא לא נראית כך במבט שטחי ראשון. הסרט גם מאד מחנך לעדנות ונחמדות ביחסים הבין אישיים הן במשפחה והן מחוצה לה. למרות שהסרט "איטי" ישבתי מרותק כל הזמן.

סרט מקסים וחובה

יצירה מקסימה. סרט שקט, נעים מאוד, עדין, עם סיפור שנכנס ללב ושחקנים מעולים שבצדק זכו בפרסים. סרט לאנשים שאוהבים קולנוע. תענוג

סרט איטי ומהורהר על מהגרים קוריאנים בארה"ב שבחרו בחקלאות ומתחילים כמעט מאפס. מינארי הוא עשב קוריאני שצומח בכל מקום ששותלים אותו והוא משל על חוסנם של המהגרים. הסרט מתמקד בחשיבות המשפחה, העבודה הקשה והאמונה. הנופים בסרט יפהפיים והמוזיקה של אמיל מוסרי לא יוצאת מהראש. נהניתי.