המערכת שאנחנו חיים בה כל כך מושחתת שאנשים יעשו הכל כדי לשרוד

הסרט המקסיקני "הירואי" של הבמאי דיוויד זוננה, שמוקרן בימים אלה בפסטיבל הקולנוע ירושלים ודאי יעורר עניין והזדהות בקרב רבים מהצופים הישראלים שמכירים מקרוב את תופעת ה"זובור" הצבאית אותה הוא מציג במלוא אכזריותה. על מנת לאפשר ביטוח בריאות לאמו חולת הסוכרת, לואיס בן ה-18 (סנטיאגו סנטובל) מצטרף לאקדמיה הצבאית הלאומית של הצבא המקסיקני תחת הסמל הסדיסט סיירה שרודה ומשפיל את טירוניו בשיטות שונות. לואיס מגלה שהמרחק בין השיטות של בכירים בצבא שנלחם בכנופיות הסמים לבין הקרטלים עצמם אינו גדול וצריך לבחור בין ערכיו לבין הדאגה למשפחתו.

זהו סרט שהוא אגרוף בבטן שמראה את האלימות הממוסדת במקסיקו, אבל כזה שמנסה לזעזע יתר על המידה ומותיר את הצופה עם תחושה קשה מאוד עם סיומו. פגשתי את הבמאי היהודי, שהוריו ואחיו מתגוררים בישראל, לשיחה בבכורה האירופית של הסרט בפסטיבל הקולנוע בברלין, לאחר שהוצג בבכורה עולמית בפסטיבל סאנדנס בארה"ב.

מדוע בחרת לטפל בנושא הזה?

"בשנים האחרונות יש במקסיקו מלחמה בין הצבא והקרטלים והצבא צבר יותר כוח במדינה ונהיה קרוב מאוד לממסד ולממשלה. רציתי לדבר על שורשי הבעיה ולמה ילדים צעירים נכנסים למערכת הצבאית, מה המוטיבציה שלהם, מה המערכת מציעה להם שהחברה האזרחית לא יכולה".

הרבה ממה שאנו רואים בסרט מבוסס על מקרים אמיתיים?

"עשיתי הרבה ראיונות עם צעירים שהיו בצבא ומצאתי אנשים שמוכנים מאוד לשתף בחוויות שלהם לגבי מה שקרה להם. תרגמתי את העדויות שלהם לנרטיב שמורכב רובו ככולו מעדויות שונות. ההתעללויות שרואים בסרט הן חלק מהמערכת הצבאית".

אחד הנושאים הקשים בסרט הוא שללואיס אין באמת אופציה אחרת מלבד להתגייס כדי לעזור לאמו. גם כשהוא רוצה לעזוב לאחר ההתעללויות בו ובחבריו, היא מטיחה בו "אתה לא דואג לי".

"זה בדיוק הנושא החשוב ביותר עבורי בסרט. הצבא והאלימות הם תוצאה של בעיות חברתיות גדולות יותר ואחת מהן היא שאין אופציות אחרות לצעירים מלבד להתגייס לצבא או לקרטלים. זה מה שהמדינה מציעה לצעירים באזורים העניים ביותר. זה לא סוד שהצבא מציע הרבה הטבות כמו ביטוח בריאות ומשכורת גבוהה. עבורי השאלה היא מדוע אנשים נכנסים לצבא ולקרטל והסיבה היא כלכלית וחוסר הזדמנויות".

התמונה שעולה מהסרט לגבי הצבא בפרט ומקסיקו בכלל היא מאוד קשה, אלימה ומושחתת. איך לדעתך מקסיקנים יגיבו לדימוי הקשה הזה כשהסרט יופץ?

"כל אמן יויוצר סרטים מדבר על הבעיות שרואה במדינה ובקהילה שלו. אנשים יודעים מה קורה, זו לא הפתעה. אני מקווה שהסרט יגרום לשיח וייצור דיון בנושא השנוי במחלוקת של על מה שקורה עם האנשים האלה בתוך הצבא".

אתה חושב שהוא יכול לעשות שינוי חברתי?

"זה לא הגיוני לעשות סרט אם אף אחד לא יצפה בו. החשיבות שהוא יופץ מסחרית היא ברורה. אני רוצה לעורר שיח שייצור פעולות חדשות ואולי גם שינוי". במובנים רבים הצבא בסרט מתנהג לא אחרת מהקרטלים, ולפעמים גם גרוע יותר.

"שינוי יהיה אפשרי רק עם בעיות סוציאליות ייפתרו במקסיקו. האלימות לא תשתנה רק מתוך הצבא אלא משינוי השורשים ומתן אפשרויות לצעירים ללמוד, לקבל עבודה טובה. עוני כלכלי, התפתחותי והשכלתי הוא השורש של כל האלימות לדעתי. אם מישהו רוצה לפתור את האלימות, הוא חייב לפתור את אי השוויון והבעיות הסוציאליות שטבועות במדינה. אם הבעיות האלה לא ייפתרו, אנשים ינסו לשרוד בכל דרך. אם אני רעב ואין לי כסף לאכול אני אגנוב או אהרוג מישהו כדי לאכול. אנשים יעשו הכל כדי לשרוד. אם המצב הכלכלי לא ייפתר ואנשים רק ירצו שהם ומשפחותיהם ישרדו, מקסיקו תמשיך להיות אלימה. המערכת שאנו חיים בה היא כל כך מושחתת ואין דרך קלה החוצה".

בעבודה על סרט זה, כמו בסרטו הקודם שזכה להצלחה במקסיקו "כוח אדם", עבד זוננה עם שחקנים לא מקצועיים (פרס למפקד סיירה), כולל השחקן הראשי סנטיאגו סנטובל. המשותף לכולם הוא שהם צוערים לשעבר באקדמיה הצבאית במקסיקו, זאת במטרה להכניס אותם בקלות יתר לדמויות, ולאופן שבו הולכים, מדברים ומתנהגים בצבא ולהקנות להם ממד אמין ואותנטי יותר.

העובדה שהשחקנים הם צוערים לשעבר גרמה לך לשנות דברים בתסריט על הסט עצמו בעקבות הערות שלהם?

"כן, לגמרי. התסריט היה כתוב מהרבה עדויות של צוערים לשעבר, אבל גם כשצילמתי ובזמן החזרות אפילו כשהתסריט כבר סוים תמיד שאלתי את השחקנים ובדקתי האם הדברים קרו בצורה כזו, הם נתנו את ההערות שלהם ולפעמים שינינו דברים בעקבות כך".

הסרט הוקרן בסאנדנס ובברלין. איך קיבלו אותו?

"האפשרות להקרין אותו בפסטיבלים גדולים וחשובים כאלה פתחה הרבה אפשרויות עבור הסרט. הוא זכה לקבלת פנים טובה ואני מקווה שהוא יקבל הכרה מקהל מקסיקני כשנפיץ אותו באופן מסחרי ויקבל את תשומת הלב של הציבור".

מעניין אותך לעבוד בהמשך בארה"ב?

"עד עכשיו התעניינתי בנושאים מקסיקניים וגם הפרויקט הבא שאני כותב יהיה במקסיקו. אבל בהחלט יכול להיות מעניין לעשות סרט בארה"ב או באירופה או בישראל, שם יש לי משפחה. אני אשמח ללמוד עוד על הקולנוע הישראלי".

הקרנות נוספות של "הירואי": יום שלישי 18 ביולי בשעה 22:00 בסינמטק 2 ירושלים, יום רביעי 19 ביולי בשעה 15:45 בסינמטק 3 ירושלים. לפרטים מלאים, מועדי הקרנה והזמנת כרטיסים באתר הרשמי של הפסטיבל. לכל הכתבות מפסטיבל ירושלים 2023 >> לחצו כאן