דוז פואה: חמישה שירים מהסרטים שיכלו לזכות באירוויזיון

"תהילה" (1980) – FAME

מאז יציאתו לאקרנים ב-1980, הסרט "תהילה" כבש את הקהל בזכות קבוצת האמנים הצעירים המחשמלת שלו השואפים להגשים את חלומותיהם בבית הספר הגבוה לאומנויות הבמה בניו יורק. בליבה של יצירת המופת הקולנועית הזו נמצא שיר הנושא הבלתי נשכח שלה הנושא את שמו של הסרט באנגלית "FAME". הלהיט שהולחן על ידי מייקל גור למילים מאת דין פיצ'פורד עלה על הצלחתו של הסרט והפך לשיר אייקוני הנושא את מסריו התרבותיים של ילדי שנות ה-80.

מהרגע שבו אקורדי הפתיחה של "תהילה" נשמעים הם הדהדו מייד דרך המסך, באמצעות הקצב והלחן המדבקים של השיר אשר משמשים כמניפסט מוזיקלי ומהווים השראה הן לדמויות בסרט והן לקהל ברחבי העולם. מילותיו מדברות על השאיפה האוניברסלית להכרה והצלחה, אך גם דנים בקורבנותיה של התהילה והקשיים שלעתים קרובות נלווים אליה. שורות כמו "אני הולך לחיות לנצח, אני אלמד איך לעוף" עוברות בראשו של כל מי שהעז לחלום בגדול ובחר להתנגד למגבלות שמטילות החברה או הנסיבות.

מעבר לכך "תהילה" חוגגת את הגיוון והאינדיבידואליות של הדמויות שלה, בדיוק כמו המניפסט שעולה מתחרות האירוויזיון, כשכל אחד מביא אל הבמה הגדולה את הכישרונות והשאיפות הייחודים לו. השיר משמש כזעקה מרגשת לאמנים מכל הסוגים וקורא לאמץ את האותנטיות שלהם ולהפיץ את כשרונם לעולם. השיר הפך להמנון לדורות של אמנים, פרפורמרים וחולמים כאחד. המסר הנצחי שלו הוא של העצמה וביטוי עצמי אשר ממשיך להדהד עבור רבים ברחבי העולם, תוך שהוא זוכה לאינספור קאברים, רמיקסים ופרשנויות מחודשות השומרים על רוח השיר.

"ריקוד מושחת" (1987) - I've Had the Time of My Life

ישנם שירים בודדים שיכולים לעורר רגשות של שמחה ונוסטלגיה כמו בהאזנה ללהיט "I've Had the Time of My Life" שיצא ב-1987 כשיר הנושא של סרט הקולנוע הרומנטי-מוזיקלי "ריקוד מושחת". ההמנון הנצחי הזה הפך לשם נרדף לרגעים של חגיגה, אהבה וחוויות בלתי נשכחות. את המילים כתב פרנק פרוויט והשיר הולחן על ידי ג'ון דה-ניקולה ודון מרקוביץ', ובביצועם של ביל מדלי וג'ניפר וורנס. השיר עד מהרה הפך ללהיט הרחבות האולטימטיבי עם אפיל אוניברסלי שמתעלה על הזמן והמקום.

המילים המרגשות והלחן המרומם שלו משמשים תזכורת לאמץ את שמחות החיים בזרועות פתוחות, מטפחים תחושת אחווה והצלחה בדיוק כפי ששירי אירוויזיון משדרים במסרים שלהם. עם יציאתו זכה השיר לשבחים נרחבים ולהצלחה מסחרית מרשימה. הוא עמד בראש מצעדי המוזיקה ברחבי העולם, כולל במצעד הבילבורד 100 בארצות הברית, וזכה בפרסים רבים, כולל פרס אוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר ופרס גראמי להופעת הפופ הטובה ביותר.

"טיטניק" (1997) – My Heart Will Go On

הקלאסיקה הנצחית מתוך שובר הקופות של ג'יימס קמרון, "טיטניק" משנת 1997, נכתבה על ידי ג'יימס הורנר ובוצעה על ידי סלין דיון בשיר שהפך ללהיט המזוהה איתה יותר מכל (וזאת על אף זכייתה בתחרות האירוויזיון בשנת 1988 היא נחשבה עד לצאת שיר הנושא מהסרט חסית לזמרת אנונימית). "My Heart Will Go On" שוחרר כסינגל מוביל מפס הקול של הסרט, ולכד את תמצית הרומן האפי של הסרט בין ג'ק ורוז (ליאונרדו דיקפריו וקייט ווינסלט).

למרות שיצא לפני קרוב לשלושה עשורים, "My Heart Will Go On" ממשיך להצליח ברחבי העולם. ההצלחה של השיר חורגת הרבה מעבר להישגיו המסחריים. מלבד העובדה כי הסרט עמד בראש מצעדים ברחבי העולם וזכה בפרסים רבים, כולל פרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר ופרס הגראמי לתקליט השנה, ההשפעה שלו עמוקה יותר מכך. השיר הפך לסמל של אהבה ותקווה מתמשכת, ומציע נחמה לאלה המנווטים בים הרגשות הסוערים של עצמם. חלק מהמשיכה המתמשכת לשיר טמון ביכולתו לעורר זיכרונות ורגשות עוצמתיים. עבור רבים, השיר משמש כפסקול לרגעים משמעותיים בחייהם, בין אם זה רגעים רומנטיים אישיים, פרידה ושברון לב או מסע של גילוי עצמי.

הוא הותיר חותם על התרבות הפופולרית, וחלחל למדיומים שונים מעבר לתחום הקולנוע והמוזיקה. הוא בוצע כקאבר על ידי אינספור אמנים, עבר פרודיה במערכונים קומיים, ואפילו היו בהשראתו ממים אינטרנטיים. ג'יימס קמרון סיפר פעם בראיון כי הוא כלל לא רצה להכליל את שיר הנושא בסרט אך לבסוף הוא שוכנע תמורת הסכמה לכך שהנעימה של השיר תנוגן במהלך הסרט ואילו שיר הנושא יוכנס לסרט בסופו במהלך הקרנת הקרדיטים.

"ארמגדון" (1998) - I Don't Want to Miss a Thing

שירים מעטים לוכדים את תמצית עוצמתה וגעגועיה של האהבה בצורה כה נוקבת כמו הלהיט הענק של אירוסמית' "I Don't Want to Miss a Thing". השיר שיצא ב-1998 כחלק מפסקול לסרט שובר הקופות "ארמגדון", הפך עד מהרה את הבלדה האייקונית של להקת הרוק הפופולרית ללהיט שמצליח מזה שלושה עשורים. השיר נכתב על ידי הפזמונאית הנודעת דיאן וורן. הטקסט והמנגינה קיבלו חיות ורעננות באמצעות הבחירה בלהקת הרוק "אירוסמית'" בביצוע קורע לב של הסולן סטיבן טיילר שבתו כיכבה בסרט.

משורות הטקסט העדינות שלו ועד הפזמון המתפוצץ שלו, השיר נבנה לקרשנדו של רגש גולמי, המשקף את עוצמת חיבוק האהבה ואת הכמיהה לנצור כל רגע יקר עם אהוביך. עם יציאתו, "I Don't Want to Miss a Thing" כבש את הקהל ברחבי העולם, הגיע לראש מצעדי המוזיקה וזכה לשבחים נרחבים. השיר הפך לשם נרדף לרומנטיקה האפית של הסרט בין הדמויות שגילמו ליב טיילר ובן אפלק. אילו השיר היה משתתף באירוויזיון הוא היה זוכה כנראה גם שם להצלחה כבירה כבלדה נצחית שמדברת על החוויה האוניברסלית של אהבה ועל הרצון העמוק להחזיק ברגעים החשובים ביותר, ערכים הנישאים על נס התחרות ומזכירים לנו את כוחה של המוזיקה ללכוד את עומק הרגש האנושי ואת היופי של הרגעים היקרים ביותר של החיים.

"נסיך מצרים" (1998) – When You Believe

"נסיך מצרים" מבית ההנפשה של "דרימוורקס" שיצא בשנת 1998 לווה עם שיר שהעמיד במרכזו את זמרות הנשמה הגדולות של שנות התשעים של המאה ה-20 בביצוע מרטיט של וויטני יוסטון ומריה קארי בדואט עוצמתי וחודר לנשמה. השיר נכתב והולחן על ידי סטיבן שוורץ, והפך עד מהרה להמנון אוניברסלי של תקווה ואמונה. על רקע הסיפור המקראי על משה ויציאת מצרים, השיר משמש נחמה מוזיקלית לאלה המנווטים את ניסיונות החיים ותלאותיהם, ומציע מגדלור של תקווה בתוך החושך.

מילות השיר מתייחסות לתשוקה האנושית הקולקטיבית למשמעות ולתכלית נוכח המצוקה. באמצעות הלחן המרגש והביצועים הווקאליים העוצמתיים שלו, השיר מדבר על האמת האוניברסלית שלאמונה יש כוח להזיז הרים ולחולל ניסים, גם בנסיבות המאתגרות ביותר. אחד ההיבטים המדהימים ביותר של השיר הוא בהיותו סמל חוצה תרבותיות וקהלים דתיים. עם יציאתו, "When You Believe" זכה להצלחה עצומה, כשהוא קוטף את פרס האוסקר לשיר המקורי הטוב ביותר בשנת 1999. השיר מזכיר לנו גם ברגעים האפלים ביותר שלנו (כמו בימים אלו ממש), כי לאמונה יש כוח להאיר את הדרך קדימה לעבר מחר בהיר יותר וכמו הסלוגן של האירוויזיון השנה UNITED BY MUSIC – הסמליות בשיר נעוצה בעובדה שהמוזיקה שלו מגשרת על ההבדלים ומצליחה לחבר בין תרבויות ועמים.