פסטיבל הקולנוע הגאה ושבוע הגאווה הסתיימו אתמול, לכבודם אנו מעלים לראשונה את הראיון שקיים רון פוגל עם הבמאית ועם הכוכבת הטרנסג'נדרית של הסרט "פורט אוטוריטי" שהוקרן בבכורה בקאן ועוסק בסצנה המחתרתית של ריקודי הווג. בהפקה ובתסריט של הסרט סייע לא פחות ממרטין סקורסזה
בפסטיבל קאן האחרון הוקרן במסגרת "מבט מסוים" הסרט "פורט אוטוריטי" שמספר את סיפורה של סצנת ריקודי הווג, סצינה מחתרתית בקהילה הלהטבי"ת. פןל מגיע לתחנת האוטובוסים הראשית בניו יורק-פורט אוטוריטי ושם הוא פוגש את ווי. פול מתאהב בווי ומגלה כי היא טרנסית. הגילוי מוביל לשבר ביחסיהם והעלילה מסתבכת. פגשתי את במאית הסרט דניאל לסוביץ' ואת כוכבת הסרט ליינה בלום לשיחה על סצנת הווג ,על ליהוק שחקנים טרנסים ועל ניו יורק.
ראיון עם הבמאית דניאל לסוביץ'
איך הגעת לעשיית סרט?
"במקרה נתקלת בחברה מסצנת ריקוד הווג, דבר שלא הכרתי וחשבתי שגם רוב הקהל לא מודע לקיום הסצנה ולכן סרט בנושא יכול להיות מעניין. תוך עשיית הסרט הפרספקטיבה שלי על מוסכמות ומקובלות חברתיות מאד השתנתה וזה מה שקורה גם לגיבור הסרט שהוא בחור סטרייט שמתאהב בבחורה טרנסית. עבדתי על הסרט קרוב לשלוש שנים. הלכתי לאירועים ומסיבות של הסצנה".
לפני כמה שנים הוקרן הסרט" ליב איט און דה פלור" בפתיחת פסטיבל הקולנוע הגאה. הסרט תיאר את סצנת ריקודי הווג בלוס אנג'לס. אני מרגיש שסרטך הוא הרבה יותר מלנכולי לעומת אותו סרט שהיה שטוף שמש ומאוד שמח. נדמה לי שאת צובעת את ניו יורק בצבעים כהים .
"שמע, ניו יורק היא מקום קשוח. במיוחד לחברה בסצנות מחתרתיות והסצנה מהווה מעין מקלט עבור אלו שמשתתפים בה. העיר היא שילוב בין הרבה כאב לאיים של נחמה. רציתי גם להראות את התחרותיות האדירה שקיימת בעיר שדומה גם למלחמת הישרדות. הדבר גם מופיע בסצנת הווג כשכל הזמן מתקיימות תחרויות ריקוד ונותנים ציונים להופעות".
יש טענות שסרטים כמו שלך בעצם מנצלים את הסצנה לטובתם האישית ומציגים אותה באופן מכוון כאקזוטית מה דעתך על כך?
"אכן, לא מעט חברים בסצנה מתנגדים נמרצות לחשיפה וטוענים שבכך הסצנה תאבד את המחתרתיות שלה. אני מאמינה שהצלחתי לרכוש את אמון החברים בסצנה שרובם משחקים את עצמם בסרט. ניסיתי לכבד את הסצנה ואני גם דואגת שרווחים מהסרט( בהנחה שיהיו) ינוצלו לטובת חברי הסצנה".
כוכבת הסרט לנה המגלמת טרנסג'נדרית היא טרנסית בעצמה. במאי הסרט "נערה" לוקאס דונט שזכה בקאן בשנה שעברה בפרס מצלמת הזהב על סרטו זכה לביקורת רבה על כך שהוא בחר נער לתפקיד הטרנסג'נדרית. מה דעתך בעניין?
"אני משתדלת ללהק שחקנים שמזדהים וקרובים לדמות שהם מגלמים. אני בהחלט מודעת לדיון שמתקיים בנושא במיוחד בארה"ב ולטענה כי מכיוון שיש כל כך מעט תפקידים של טרנסים אז צריך ללהק טרנסים לתפקידים האלו. אני חושבת שאין כאן ליהוק נכון או לא. אני שחותרת לניאו ריאליזם חיפשתי טרנסית לתפקיד".
[*] איך היה לעבוד עם מרטין סקורסזה ששימש כמעין מנטור לסרט?
"מאוד מפחיד. הוא אדם מדהים ויודע כל כך הרבה והייתי אסירת תודה שהוא הסכים לתרום את זמנו לסרט. הוא עבר על התסריט, סייע בעריכה ובכלל היה מעורב כמעט בכל שלבי עשיית הסרט".
רוב החבר'ה בסרט הם נון-אקטורס, מדוע בחרת בשחקנים לא מקצועיים?
"גילינו שרבים מהם מאוד מוכשרים. הם מגלמים בעצם גרסאות מוקצנות של עצמם. חשוב לזכור שהסצנה כוללת הרבה מאוד משחקי תפקידים וגילום דמויות שונות שנבנות לצורך התחרויות. כך שעבורם לשחק זה דבר די טבעי. בסרט משתתפים רק שני שחקנים מקצועיים וכל השאר-נון אקטורס, דבר שלדעתי מאד מוסיף לאותנטיות שלו".
הכרתי את ריקודי הווג לפני כן?
"ממש לא, אבל קיבלתי הסברים מדוקדקים. אני רקדנית גרועה וכל הזמן ניסו לשכנע אותי להצטרף לריקודים. אני יודעת שהם צילמו אותי ואני בפחד מכך שהם יפרסמו את הצילומים. אני מקווה שהם יגנזו אותם. בכל מקרה היה ממש כיף להכיר את כל מי שהשתתף בסרט .זו חוויה שתישאר איתי להרבה שנים".
ראיון עם כוכבת הסרט ליינה בלום
האם את מגדירה עצמך כשחקנית?
"הייתי מגדירה את עצמה כפרפורמרית. אני אוהבת לתת שואו. אני מדגמנת ומופיעה לעיתים קרובות. כך שלשחק בסרט בא לי מאוד בטבעיות. חשוב לי לציין שאני נמצאת בסצנת הווג הניו יורקית מאז גיל 16 ולכן היה לי מאוד קל לגלם את הדמות של ווי הגיבורה הטרנסית, שיש בה חלק ממני".
מה דעתך בשאלה של את מי ללהק לתפקיד טרנסג'נדרי-שחקן טרנס או שחקן שאינו טראנס?
"כשגדלתי הייתה הרבה פחות פתיחות בנושא של יחס החברה לטרנסג'נדרים(כמוני). טרנסים היו מסתירים את נטייתם. אני לא זוכרת שראיתי שוטרים או חיילים או רופאים טרנסים כשגדלתי ולכן טוב שהעיסוק בנושא היום כה נפוץ. מבחינתי ליהוק של טרנסים הוא חשוב ומהותי במיוחד לתפקיד שבו הם מגלמים טרנסג'נדר, זה הדבר האמיתי!".
[*]
כמה זמן צילמתם והאם צילמתם און לוקיישן ?
"לקח כחודש ובהחלט צילמנו במקומות שהסצנה מתרחשת כמו בהארלם. הבמאית וגם אנחנו שאפנו שהסרט ייצג את הסצנה בצורה הכי אותנטית שאפשר".
מה בעצם המסר של הסרט?
"סובלנות, סובלנות ועוד סובלנות וכיבוד האחר. בסרט הבחור הסטרייט הלבן מתאהב בטרנסית כהת עור. למרות ההתקדמות האדירה ובמיוחד היום חשוב להדגיש שוב ושוב את המסר המכיל והמקבל כי אחרת נלך לגמרי לאיבוד".
אחרי החוויה הטובה שעברת בסרט ,מה הרצונות לעתיד?
"אני רוצה לעשות דברים חשובים ולהיות חלק מדברים שיוכלו לגעת באנשים ולחולל שינוי. מאוד נהניתי לשחק בסרט, אני מגדירה עצמי כמו אקטיביסטית קטנה שרוצה לעשות שינוי גדול".
איך הייתה החוויה בקאן?
"מדהימה! יש סצנת ווג פעילה מאוד בפריז וחלק מהחבר'ה באו לצפות בסרט בקאן. הכרתי המון אנשים מרתקים והמסיבות משגעות".