חמישה סרטים חדשים עלו בסוף השבוע, שלושה מתוכם נכנסו לטבלה - פרויקט הסרטים הקצרים של סם שפיגל "קולו של אחמד", דרמת המתח "פנים רבות לאמת" וסרט האימה המבוסס על ספרו של סטיבן קינג "זה: חלק 2". לאיזה מקומות הגיעו הכניסות החדשות?
חמישה סרטים חדשים עלו בסוף השבוע – דרמת המתח הפסיכולוגית "פנים רבות לאמת", סרט האימה "זה: חלק 2", האנתולוגיה הדוקומנטרית "קולו של אחמד", הדרמה הקומית "לב משוגע" והסרט הגרמני "כמו כולן" – שלושה מתוכם קיבלו מספיק ציוני מבקרים כדי להיכנס לטבלת המבקרים.
הכניסה הגבוהה השבוע שייכת לסרט "קולו של אחמד" עם ציון ממוצע של 3.8 כוכבים. מדובר בפרויקט מחווה של ביה"ס סם שפיגל לסרט הקצר "אני אחמד" (1966), שביים אבשלום כ"ץ והפיק רם לוי ("חירבת חיזעה", "לחם"). סרט המקור העמיד לראשונה גיבור ערבי בקולנוע הישראלי התיעודי ועם צאתו עורר סערה ציבורית ודיון ציבורי נוקב וכמעט שצונזר. כעת נוספו לו שישה סרטים קצרים, שמתכתבים עם המקור ועם הדמויות המרכזיות שהיו מעורבות ביצירתו.
כניסה נוספת השבוע עם ציון ממוצע של 3.1 כוכבים היא לסרט "פנים רבות לאמת" שהשתתף בפסטיבל סאנדנס ושהקרנת מיוחדת שלו של אתר סרט נערכה השבוע לגולשי האתר בסינמה סיטי גלילות. העלילה עוקבת אחר לוס, ילד שנולד באריתריאה ואומץ ע"י זוג הורים בארה"ב. לוס התבגר בבית משפחת אדגר והפך לנער פופולרי ונערץ בקרב חברי הקהילה.
הארייט וילסון, המורה שלו, רואה בו סמל למצוינות המסוגל להעניק השראה לסטודנטים שחורים אחרים בבית הספר. כאשר היא מטילה על הכיתה של לוס משימת כתיבה, היא נדהמת לקרוא את המאמר המטריד שהוא מגיש לה. מלא בהתבטאויות שנויות במחלוקת ותמיכה באלימות פוליטית, המאמר גורם להארייט לחקור לעומק את מקור דעותיו של לוס. היא מחטטת ללא רשות בלוקר שלו ומה שהיא מגלה שם מאשש את הפחדים הגדולים ביותר שלה. "אוקטביה ספנסר מרגשת והמתח נשמר באוויר בסרט מעורר מחשבה", כתב עליו מבקר האתר נמרוד שובל.
הכניסה השלישית השבוע שייכת להמשך לסרט האימה "זה" המבוסס על ספרו המצליח של סטיבן קינג. 27 שנים חלפו מאז אירועי קיץ 1989 והמפגש של ילדי "מועדון הלוזרים" עם "זה", פניוויז הליצן המבעית והתגלמות הרוע. הילדים כבר גדלו והתבגרו, הסתלקו מהעיירה דרי ופרשו איש איש לחייו ולעיסוקיו. שיחת טלפון מסתורית ומטרידה מחזירה אותם לרחובות הרדופים של ילדותם ומאלצת אותם לשוב לעיירה על מנת לקיים את ההבטחה שחרטו בדם בצעירותם ולהילחם פעם נוספת ב"זה", כשהם אינם יודעים שהפעם "זה" חזר חזק יותר מתמיד ומצא יותר לנקמה בהם. הביקורת שלי עליו במשפט: "גדול, מדמם ומורכב יותר מקודמו, מדובר בעליית מדרגה אך גם בסרט אימה ארוך וגדוש מדי".