מלך האימה: הספרים של סטיבן קינג שטרם זכו לעיבוד קולנועי ראוי

הילדה שאהבה את טום גורדון

לטרישה בת ה-9 נמאס לשמוע את אמה ואחיה מתווכחים במהלך טיול משפחתי בחיק הטבע. היא מזדחלת מאחור כדי לחמוק מהמריבות, אבל הולכת לאיבוד וכל ניסיון לחזור אל השביל רק גורם לה לתעות עמוק יותר אל תוך היער. ברשותה רק מעט מזון ושתייה ורדיו באמצעותו היא מקשיבה למשחק הבייסבול בכיכובו של האליל שלה, טום גורדון. הימים חולפים וטרישה מתחילה להזות מרוב פחד, רעב וצמא כשהיער סביבה הופך למסתורי ומוזר יותר ויותר. ככל שעובר הזמן היא מתחילה להאמין שפניה מועדות לעימות עם ישות מרושעת שצדה אותה, האל של האבודים.

סיפורי הישרדות הם דבר שבשגרה, אבל עם גיבורה בגיל חד-ספרתי מדובר במאורע יוצא דופן. לא שסטיבן קינג מפחד לכתוב על ילדים במצבי קיצון (ראו ערך "זה"). למעשה הסופר הוותיק נמצא במיטבו כשהוא מרוכז בדמות אחת ורומן האימה הפסיכולוגי משנת 1999 מוכיח זאת. עיבוד קולנועי כמעט מתבקש ואפילו נמצא בתכנון כבר מעל לעשור כשג'ורג' רומרו המנוח היה אמור לכתוב ולביים אותו. על אף שחלק ממנו כבר נראה מיושן (גם באמריקה לא כולם זוכרים מי זה טום גורדון בימינו), הפוטנציאל לשעה וחצי של כסיסת ציפורניים עדיין שם ולנו לא נותר אלא להתאזר בסבלנות.

[*]

הנרדף

מבוסס על ספר של סטיבן קינג משנת 1982 או ליתר דיוק ריצ'ארד בכמן, שם עט בו השתמש קינג על מנת לכתוב מספר רומנים. הסרט המקורי משנת 1987 לא גרוע, להפך הוא מבדר מאוד ואחד המוצלחים בקריירה של ארנולד שוורצנגר אבל הוא לא ממש דומה לספר עליו הוא מבוסס. סרטו של פול מייקל גלזר ייזכר כאחד מסרטי הקאלט הכיפיים של שנות ה-80 עם שוורצנגר בטייץ צהוב מכסח נבלים הזויים. יחד עם זאת, למה שלא נזכה גם לגרסה המחוספסת והאפלה שקינג כתב במקור. אפשר ליהנות משני העולמות.

בניגוד לסרט, בסיפור המקורי בן ריצ'ארדס הוא איש צנום עם מראה חולני ודל אמצעים החי עם משפחתו בעולם דיסטופי. על מנת להרוויח כסף עבור בתו החולה ואשתו הנאלצת לעסוק בזנות הוא מתנדב להשתתף בתכנית "האיש הרץ" בו המתחרים מוכרזים כאויבי המדינה ומקבלים יתרון של 12 שעות על מנת לברוח לפני שהציידים משוחררים בעקבותיהם. עם שריקת הפתיחה נמלט בן על חייו תוך שהוא מחליף תחפושות ונוסע ברחבי ארה"ב בניסיון לשרוד את השעשועון הקטלני.

The Long Walk לספרים אותם פרסם קינג תחת השם ריצ'ארד בכמן יש נטייה לפסימיות והם אפלים אפילו יותר מעבודותיו הרגילות, "The Long Walk" משנת 1979 לא יוצא דופן. בעתיד דיסטופי בו ארה"ב נשלטת ע"י דיקטטור, מתקיימת מדי שנה ב-1 למאי תחרות אכזרית במיוחד - 100 נערים מכל רחבי המדינה מתנדבים לצאת להליכה בלתי פוסקת. החוקים פשוטים, למתחרים אסור להפריע אחד לשני פיזית ואסור להם להאט מתחת לארבע מייל לשעה. מתחרה שמאט למשך 30 שניות מקבל אזהרה, שלוש אזהרות וגורלו מר. אסור להם לעצור והתחרות נמשכת עד שנקבע מנצח שיוכל לבקש כל מה שירצה. הבעיה, הדרך היחידה לזכות היא ש-99 המתחרים האחרים ימותו.

הסיפור עוקב אחרי ריי גררטי בן ה-16 המשתתף בתחרות והנערים ההולכים לצדו בקונספט פשוט אך יעיל וחסר רחמים. קינג מראה את מלוא יכולותיו כמאסטר של אימה פסיכולוגית בתיאור מה שהוא הלכה למעשה צעדת מוות. נעשו מספר ניסיונות עם השנים לעבד את הרומן לסרט, אך נראה שכעת זה באמת עשוי לקרות תחת שרביטו של הבמאי הנורווגי אנדרה אוברדאל. ניתן רק לקוות שהמסך הגדול יעשה עימו חסד.

קוג'ו

הסיפור על קוג'ו, כלב סן-ברנרד חביב שהופך לרצחני לאחר שננשך ע"י עטלף נגוע בכלבת ונדבק במחלה, הגיח לעולם בשנת 1981 ממוחו הקודח של סטיבן קינג. שנתיים בלבד לאחר מכן הפך הרומן לסרט בבימויו של לואיס טיג. בעיני חלק מהאנשים מדובר בקלאסיקת אימה ובעיני אחרים אפילו לא קרוב.

הסרט, כמו הרומן עליו הוא מבוסס, סובב סביב שתי משפחות בעיירה במיין. החלק הראשון עוקב אחר חייהם היומיומיים של משפחת טרנטון ומשפחת צ'יימברס להם שייך קוג'ו וכן תושבים נוספים. כאן מתגלה הנקודה החלשה ביותר של הסרט - הקצב איטי, העלילה משעממת למדי וההופעות מניחות את הדעת אבל לא יותר.

החלק השני משתפר בהרבה כשדונה טרנטון נוסעת עם בנה למוסך של משפחת צ'יימברס לתיקון המכונית ונלכדת ע"י קוג'ו מוכה הכלבת. המתח מורגש היטב אבל המשחק לא מזהיר, בעיקר מצידו של הכוכב הראשי. נכון, קשה לבוא בתלונות אל הכלב אבל גם קשה לגרום לסן-ברנרד גדול ופרוותי עם פנים נפולות להיראות מאיים. זהו אחד המקרים בהם טכנולוגיה מודרנית יכולה לחולל פלאים עם כמה אפקטים מיוחדים במקומות הנכונים. יחד עם תסריט מהודק יותר וצוות שחקנים מוכשר "קוג'ו" יכול להפוך מחביב על חלק מהקהל לסיוט של כולם.

The Gingerbread Girl

אחרי מות בתה היחידה מתחילה אמילי לרוץ על בסיס קבע כדרך להתמודד עם האבל. יום אחד במהלך הריצה צדה את עינה מכונית אדומה מבריקה. כשהיא ניגשת לראותה מקרוב, היא נחרדת לגלות גופת אישה עם גרון משוסף בתוכה. אמילי מוכה ומאבדת את הכרתה, היא מתעוררת קשורה ומבינה שנפלה לידיו של רוצח מטורף. אחרי מאבק היא מצליחה להימלט, אך הרוצח בעקבותיה ומתוך האימה צומחת הארה, היא התאמנה בדיוק לרגע הזה מבלי להתכוון.

על אף שמדובר ביצירה קצרה יחסית, היא דוחסת לתוכה סיפור על בדידות, אבל, התעללות ופסיכוזה. עם הבמאי הנכון והשחקנית הנכונה בתפקיד הראשי הנובלה עטורת השבחים משנת 2008 של סטיבן קינג יכולה להפוך לחוויה קולנועית מורט עצבים. בשנה שעברה הוכרז סרט שיופק על פי הסיפור אך עדיין אין תאריך יעד באופק.

יורקת האש

סטיבן קינג עצמו אמר על הסרט הזה משנת 1984 שהוא "חסר טעם, כמו פירה תפוחי אדמה של קפיטריה", לא מחמאה גדולה. זה מפתיע בהתחשב בצוות השחקנים הכולל בין היתר גם את מרטין שין, הת'ר לוקליר ודרו ברימור בת ה-9 בתפקיד הראשי, אבל כמאמר הקלישאה אסור להסתכל בקנקן, כשלמרבה הצער אף אחד מהשחקנים לא מצליח להעביר בצורה טובה את הדמות שלו.

האכזבה גדולה כפליים כשמבינים שמדובר בסיפור על גבר בעל יכולת שליטה מוחית שבורח עם בתו הקטנה בעלת הכוחות פירוקינטיים מציפורניה של סוכנות ממשלתית סודית ששולחת בעקבותיהם רוצח אינדיאני. איך מכל זה יוצא פירה תפל? הספר המקורי נפתח כשצ'ארלי ואביה נסים על חייהם ותוך כדי אנו מקבלים הצצות אל עברם ומגלים מאין הגיעו כוחותיהם, ממה הם בורחים וכמובן נחשפים לקשר האוהב בין השניים. יש הרבה יותר בסיפור ממה שרואים בסרט, כך שהגיע הזמן לתקן את העוול ולתת לקהל הצופים עיבוד ראוי.

המגדל האפל

הוא יצא רק בשנת 2017 וכבר נשמעות קריאות 'תעשו את זה שוב רק טוב יותר'. נכון, ליצור סרט על בסיס סדרה שלמה של ספרים לא אמור להיות פשוט, אבל התוצאה מאכזבת. הסדרה עוקבת אחרי רולנד "האקדוחן" ומסעו אל עבר "המגדל האפל", בניין מסתורי המקשר את כל היקומים יחד. כלומר, את כל היקומים בהם מתרחשים הסיפורים של סטיבן קינג ואכן הסדרה עוברת כחוט השני בין יצירותיו.

הסרט לעומת זאת עושה סלט בין ספרי הסדרה ולא ממש מתאמץ לעקוב אחר אף אחד מהם. הניסיון לרצות את כולם, מי שקרא את הספרים ומי שלא, מבוגרים וצעירים כאחד, גרם לכך שאף אחד לא יצא מרוצה. טרם ידוע האם צפוי סרט המשך, אבל סדרת טלוויזיה הסובבת סיב אירועי סדרת "המגדל האפל" נראית באופק. נכון לעכשיו נראה שהמעריצים ייאלצו להמשיך להסתפק במילה הכתובה וכשסטיבן קינג הוא הכותב, לא מדובר במשימה קשה.