בסרטם הראשון, שנעשה בתקציב נמוך שגייסו בקהילה היהודית, ביימו שני אחים צעירים מהתלת פשע בסגנון פילם-נואר סביב משולש אוהבים. לתפקיד הראשי הם ליהקו את אשתו של אחד מהם. התוצאה - הסרט שהזניק את הקריירה של האחים כהן ושל הכוכבת פרנסס מקדורמנד. חזרנו ל"רציחות פשוטות" שיצא לפני 4 עשורים ורק משתבח עם השנים
לפני ארבעה עשורים, אי אז בשנות השמונים הרחוקות, עלה לאקרנים סרט הבכורה של האחים איתן וג'ואל כהן, "רציחות פשוטות" עם שחקנית צעירה בשם פרנסס מקדורמנד (אשתו של ג'ואל) בסרטה הראשון. הסרט, שהפך לאבן דרך בתולדות הקולנוע העצמאי בארצות הברית, ממשיך לשמור על מעמדו כאחת היצירות החשובות של הז'אנר. עם תסריט מהודק, צילום מסוגנן ובימוי חכם, "רציחות פשוטות" חשף את סגנונם הייחודי של האחים כהן וסימן את תחילתה של קריירה קולנועית מרשימה במיוחד.
על פניו, "רציחות פשוטות" עשוי להיראות כסרט מעט "בוסרי" - הוא ישן ואיטי והעלילה בו מתפתחת בקצב מאוד רגוע ובצעדים שקטים. נראה כי מדובר על סיפור פשוט שמכיל את כל המצרכים לסרט אפל קלאסי שמשתמש במוטיבים מוכרים של ז'אנר הפילם-נואר כמו צללים חדים ודמויות מתעתעות. אך בהתבוננות מעמיקה יותר רואים כי הוא מצליח לשבור את הכללים עם זוויות צילום ייחודיות, הומור מקאברי ודמויות מורכבות שאינן עונות על הציפיות המסורתיות של הז'אנר.
כאמור, "רציחות פשוטות" שואב השראה רבה מסרטי פילם-נואר וסרטי בילוש קלאסיים. במרכז העלילה מתהווה משולש אוהבים: בעל, אישה ומאהב. כמו בסרטי נואר, האחים כהן נאמנים לאסתטיקה הקודרת ולהתרחשויות המורכבות. עם זאת, הם מוסיפים טאצ' אישי – המערבון - עולם שומם שבו מתנהל עימות ישיר בין בני אדם, כאשר רק המוות מפריד ביניהם. בסרט יש שימוש במספר שחקנים מועט, מבחר מצומצם של לוקיישנים ודיאלוגים קצרים. כבר מהסצנה הראשונה בסרט, כשאנו נחשפים לשטחים האינסופיים והשוממים של טקסס, אנו שומעים את המספר שמסכם "אני מכיר את טקסס, כאן אתה לבד".
שמו של הסרט באנגלית, "Blood Simple", מתייחס לביטוי מתוך ספרו של הסופר הבלשי האמריקאי האגדי דשיל האמט, "קציר אדום", המתאר מצב נפשי של בלבול ופרנויה לאחר מעשי אלימות. שמו בעברית – "רציחות פשוטות", מתאר את המצב כאשר הבלש מתבקש לבצע רצח פשוט יחסית אך בגלל בחירה אחת הוא מסתבך ומפיל איתו את כל המעורבים.
כדי לממן את הסרט, האחים כהן יצרו טריילר קצר באורך שתי דקות, אשר הציג את הסגנון והאווירה המתוכננים. באמצעות הטריילר, הם פנו למשקיעים פוטנציאליים, בעיקר בקהילות יהודיות עשירות במינסוטה, והצליחו לגייס תקציב של כ-1.5 מיליון דולר. הפקת הסרט התנהלה בתקציב נמוך יחסית, ותהליך הפוסט-פרודקשן נמשך שנה שלמה והושלם ב-1983. למרות התקציב המוגבל, הצליח הסרט ליצור אווירה מתוחה, מסתורית ואינטימית, בעיקר בזכות הדיוק הרב בשימוש בכלים הקולנועיים, דיוק שהראה את שליטתם של השניים במדיום כבר בסרט הביכורים שלהם.הקרנת הבכורה הציבורית והמשמעותית שלו התקיימה בפסטיבל הסרטים של דאלאס בארצות הברית. לאחר מכן, הוא הוצג בפסטיבל סאנדנס, שם זכה בפרס חבר השופטים הגדול. בהמשך, הוצג הסרט גם בפסטיבלים מרכזיים כמו טורונטו, קאן וניו יורק ולאחר הפצתו הוא גרף הכנסות של 2.7 מיליון דולר ברחבי העולם.
הקלטות הראשונות של הסרט יצאו למדיה הביתית באוקטובר 1985, באורך של 96 דקות. בשנת 1995 הופצה גרסה נוספת, שאורכה היה 99 דקות, וכללה שינויים מסוימים, בהם החלפת השיר "It’s the Same Old Song" של ה Four Tops-ב-“I’m a Believer” של ניל דיימונד. בשנת 2001 יצאה "גרסת הבמאי", שהייתה קצרה בשלוש דקות מהגרסה המקורית, בזכות עריכה מהודקת יותר שהסירה וקיצרה סצנות. בגרסה זו שוחזר השיר המקורי של הFour Tops-.
אחד העיבודים המוזרים לסרט "רציחות פשוטות" הוא הסרט הסיני משנת 2009 "סיפור נודלס פשוט"A Simple Noodle Story) ) בבימויו של צ'אנג יימו. הסרט מתרחש במסעדת נודלס מבודדת במדבר של צפון-מערב סין, ומבצע את אותו המהלך העלילתי של "רציחות פשוטות", שבו בעל, אשתו והמאהב שלה מעורבים במזימה לרצח.
"רציחות פשוטות" היווה את יריית הפתיחה לקריירה המפוארת של האחים כהן, שהמשיכו ליצור שורת סרטים מוערכים כמו "ביג לבובסקי", "אחי, איפה אתה?", "פארגו" ו"ארץ קשוחה". הסגנון הייחודי שלהם הפך אותם לאחד הצמדים המשפיעים והמוערכים ביותר בתעשיית הקולנוע. למי שאוהב את האחים וטרם צפה, הסרט לחלוטין עומד במבחן הזמן ומוכיח כי יצירה איכותית אינה תלויה בתקציב גבוה, אלא בהמון יצירתיות ותשוקה וכמובן כמויות אדירות של כישרון.