Seret מהעבר: 20 שנה לבאטמן מתחיל

Seret מהעבר: 20 שנה ל"באטמן מתחיל"

שלח לחבר הוסף תגובה

היום לפני שני עשורים, הגיע לאקרנים סרט שפתח את אחת הטרילוגיות הקולנועיות האהובות בכל הזמנים, הזניק את הבמאי כריסטופר נולאן לעבר שיאים חדשים והיה חלק בהתבגרות של ז'אנר הקומיקס. עדיאל קורן חוזר לסרט "באטמן מתחיל"

ביוני 2005, אחרי כמעט עשור של קיפאון בעולם סרטי באטמן, עלה לאקרנים הסרט "באטמן מתחיל" – אתחול אפל, מחושב ורציני יותר לדמות שהורגלנו לראות בגרסאות צבעוניות וסגנוניות יותר. הסרט השפיע על עידן חדש של סרטי גיבורי־על בוגרים ורציניים יותר – "לוגאן", "ג'וקר", ואולי אף חלק מסרטי היקום הקולנועי של מארוול והוביל למה שרבים מחשיבים לסרט הקומיקס הטוב בכל הזמנים – "האביר האפל".

כריסטופר נולאן, יחד עם התסריטאי דייוויד ס. גויר, לא הסתפק בעוד סרט גיבורי־על עמוס פעלולים. הוא ביקש לחקור את הדמות שמאחורי המסכה – את הפחדים, הכאב והבחירות שהופכים את ברוס ויין לבאטמן. נולאן שאב השראה מקומיקסים כמו "האיש שנופל", "שנה ראשונה" ו"ליל כל הקדושים הארוך", אך לא הלך בעקבותיהם ישירות. לצד זאת, הוא הושפע מסרטים כמו "בלייד ראנר" ו"סופרמן" של ריצ'רד דונר, מתוך רצון להעניק לסיפור עומק דרמטי ולא רק סגנון ויזואלי. העיר גות'האם נראתה פחות כעיר קומיקס ויותר כמטרופולין מודרני – שילוב של ניו יורק, שיקגו וטוקיו, עם גורדי שחקים מזכוכית, גשרים נמוכים וגרפיטי בכל פינה. אפילו הבאטמוביל קיבלה טוויסט: מרכב עתידני הפכה לשילוב בין האמר לטנק צבאי, נטוע ומקורקע לאדמה.

בתפקיד הראשי ניצב כריסטיאן בייל, שהתמסר לדמותו של ברוס ויין באופן טוטאלי. אחרי שהוריד עשרות קילוגרמים לסרט "המכונאי" (2004), הוא העלה יותר מ־40 ק"ג כדי להיכנס לנעליו של הגיבור, ביצע כמעט את כל הפעלולים בעצמו ואיבד את קולו שלוש פעמים במהלך הצילומים, בניסיון לפתח את קולו המחוספס של באטמן. לצדו עמד קאסט מרשים: מייקל קיין כאלפרד, גארי אולדמן כג'ים גורדון, מורגן פרימן כלושיוס פוקס וליאם ניסן בתפקיד אמביוולנטי של מנטור ונבל. קיליאן מרפי הפתיע כדחליל – נבל שביסס את תמת הסרט: התמודדות עם טראומות ופחדים. ייחודו של הדחליל הוא שאינו מציג נבל קלאסי בעל כוח פיזי, אלא כזה שמפעיל עליונות מנטלית דרך פחדים וטראומות. מנגד, הדמות הנשית היחידה – רייצ'ל דוז (קייטי הולמס) נותרה שטוחה יחסית, והסרט העדיף להתמקד בגיבוש הפסיכולוגי של הדמויות הגבריות. הציפיות מהסרט היו מתונות יחסית. אחרי כישלונו של "באטמן ורובין" (1997), רבים פקפקו ביכולתו של איש העטלף לשוב למסך הגדול. אך עם צאתו ביוני 2005, הוא התקבל בחום על ידי המבקרים והקהל. המבקרים שיבחו את הגישה הריאליסטית והבוגרת של נולאן, את ההעמקה הפסיכולוגית בדמותו של ברוס ויין, ואת משחקו של בייל. גם הצילום, העיצוב האפל של גות'האם והפסקול של האנס זימר וג'יימס ניוטון הווארד זכו להערכה רבה. קופתית, הסרט הכניס כ־372 מיליון דולר ברחבי העולם – סכום מרשים, גם אם נמוך מהמשכו, "האביר האפל", שהפך לתופעה תרבותית. עם זאת, "באטמן מתחיל" הוכיח שיש מקום לגישה רצינית ומחוספסת יותר בז'אנר גיבורי־העל.

מעבר לסיפור המקור של באטמן, הסרט עסק גם בגות'האם המושחתת – עיר שנטרפה בידי קפיטליזם דורסני וייאוש חברתי. תאגיד תעשיות ויין, שהוקם לטובת הציבור, נחטף בידי טייקונים, ורק כשברוס חוזר – יש סיכוי לגאולה. אך נולאן אינו מציע מהפכה, אלא אחריות מוסרית. לא במקרה הוא שם את הדגש לא רק על באטמן, אלא על ויין. הוא מזכיר לנו שהמסכה אינה התחפושת, אלא האמצעי. שהגיבור האמיתי הוא האדם מאחוריה – אדם שאינו מבטל את פחדיו, אלא לומד לחיות לצידם.

"באטמן מתחיל" היה יריית הפתיחה לטרילוגיית "האביר האפל" – אחת הסדרות המצליחות והמדוברות של המאה ה־21. "האביר האפל" (2008) לקח את הסיפור למחוזות אפלים ומורכבים אף יותר, עם הג'וקר של הית' לדג'ר ז"ל – מההופעות האיקוניות בתולדות הז'אנר. הסרט השלישי, "עלייתו של האביר האפל" (2012), סגר את הסיפור בקנה מידה אפי, גם אם באופן פחות הרמוני. גם שני עשורים לאחר יציאתו, "באטמן מתחיל" נותר נקודת מפנה בקולנוע הפופולרי – סרט שממשיך לרתק גם היום, להשפיע על יוצרי קולנוע וכזה שהגדיר מחדש מהו סרט גיבורי על איכותי.

לכתבות נוספות במדור Seret מהעבר >> לחצו כאן

« לידיעה הקודמת | לידיעה הבאה »
עדיאל קורן - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות