Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: אלגנטי ואינטילגנטי – מאניבול

מאת: יאיר הוכנר

קצת מוזר לכתוב על סרט שעוסק בבייסבול שהתסריט שלו אינטליגנטי ולעיתים אף מדויק ומושחז, שהבימוי שלו אלגנטי ולרגעים אף מעודן ומאופק. הז'אנר עוסק ברוב המקרים במערכת היחסים בין המאמן הקשוח לשחקנים הסוררים. בדרך כלל הסרט עוסק בקבוצה אפרו-אמריקאית עם מאמן לבן או קבוצה לבנה עם מאמן אפרו-אמריקאי, או איזשהו ערבוב כלשהו בין קבוצה נכשלת ומעורבת בשלל גזעים עם מאמן אלכוהוליסט ובסוף הם מנצחים במשחק הגורלי.

[*]

"מאניבול" הוא יוצא דופן בז'אנר סרטי הבייסבול. הוא עוסק במנהל הקבוצה, האיש שאחראי על גיוס השחקנים קבוצה. התוצאה מבריקה וזה כלל לא מפתיע כאשר בוחנים מי האנשים שעומדים מאחורי הסרט הנ"ל. הבמאי בנט מילר התפרסם בזכות הסרט "קפוטה" שזיכה את פיליפ סימור הופמן באוסקר השחקן הטוב ביותר. התסריטאים המבריקים של הסרט השנון והמדויק הם זוכי פרס האוסקר אהרון סורקין (הרשת החברתית) וסטיבן זיליאן (רשימת שינדלר).

[*]

השילוב בין שלושת הכשרונות מצליח לספק את אחד הסרטים המרגשים של השנה החולפת וזאת למרות שהסרט עוסק בסטטיסטיקות שבעזרתן גיבורי הסרט בילי בין ועוזרו פרנק ברנד מגייסים שחקנים אנונימיים שאף אחד לא רוצה להעסיק וביחד הם מרכיבים סוג של נבחרת חלומות. שחקנים הסובלים משלל מגרעות אך גם יתרונות. קבוצה בלי כוכבים אלא סוג של קבוצה שביחד הופכת לסוג של כוכב שביט בשמי ספורט הבייסבול. מרבית הסרט עוסק בדרך שבה בילי בין מנהל הקבוצה מגיע למצב שבו הוא מחליט לפתח שיטה חדשה של ניהול קבוצה. שיטה שבסופו של דבר משנה את פני הענף הספורטיבי הזה .

[*]

בראד פיט שכישורי המשחק שלו רק הולכים ומשתבחים עם השנים, נראה נפלא. הוא לא עבר שום ניתוח פלסטי כדי להעלים את הקמטים מפניו וכך השחקן הותיק הופך לאנושי יותר. המצלמה מתענגת על הקמטים הקטנים שמעטרים את פניו. עזר כנגדו כמקור ההשראה של בילי בין לשיטת הסטטיסטיקה הוא פיטר בראנד בוגר לימודי כלכלה באוניברסיטת ייל. צעיר שמנמן בן 25, שהופך לסוג של חניך. מגלם אותו ג'ונה היל בתפקידו הרציני האיכותי הראשון.

פיליפ סימור הופמן הוא מאמן הקבוצה שמתנגד לדרך העבודה החדשה של בילי בין ואילו רובין רייט היפה מגלמת את גרושתו בסצנה קטנה, מאופקת ופוגעת. מפתיע לגלות שמרבית השחקנים בסרט לא מוכרים אך כולם משכנעים, אבל נראה שהמרכיב החשוב ביותר בסרט הוא הקבוצה שאחראית ליצירתו. לסרט יש קצב ייחודי. הוא לא מהיר או קפיצי כמו "הרשת החברתית" הצעיר. כאן הגיבור הוא מבוגר בשנות ה-40 לחייו, ונראה שיש לו רק שתי סיבות לחיות - העבודה ובתו היחידה. הוא אפילו לא מנסה להיות עכשווי ומדליק. ועדיין, הצופה מיד נופל בקסם של היצירה הבוגרת הזאת

"מאניבול" הוא דרמה אמריקאית מפתיעה שמיועדת לקהל איכותי, כנראה בוגר גם בגילו. בספק אם הדור שגדל על סרטי "דמדומים" ודומיהם יוכל בכלל להתמודד עם היצירה הזאת. בקיצור, הגיבורים אולי לוזרים אבל הסרט הזה הוא ניצחון קולנועי מר