עם עליית האינטרנט והוזלת עלות הציוד ליצירת סרטים, תחום הקולנוע חווה תהליך של דמוקרטיזציה. בשנים האחרונות יוצרי תוכן שהחלו דרכם ביוטיוב זוכים להצלחה קולנועית עולמית: האחים פיליפו (“נגעת נרצחת”, “להחזיר אותה”), מאט ג'ונסון ("הסרט המופרע בכל הזמנים") וגם קן פרסונס ("באקרומס"). אליהם מצטרף קארי ברקר בן ה-26 הבמאי והתסריטאי מאחורי שובר הקופות "אובססיה". ברקר החל את דרכו יחד עם קופר טומלינסון (המופיע בסרט בתפקיד משנה) דרך ערוץ יוטיוב בשם “That’s A Bad Idea”, שהעלה מערכוני קומדיה אבסורדיים שזכו לחשיפה ויראלית. התפנית הגיעה בשנת 2023, כאשר העלה לרשת סרט אימה קצר וסוריאליסטי על זקנה בשם “The Chair”.
הסרט הגיע משום מקום, וכיום יש לו קרוב לעשרה מיליון צפיות. לאחר מכן ברקר הוציא את סרט הביכורים שלו, “Milk and Serial”, גם הוא זמין לצפייה ביוטיוב. הסרט צולם בתקציב זעום של 800 דולר בלבד, הופק לאורך סופי שבוע במשך ארבעה חודשים. זהו סרט אימה מסוג פאונד פוטג’ באורך שעה, שאף הוא זכה לוויראליות. את הבכורה לסרט הקולנוע הראשון שלו "אובססיה" הוא כבר קיים בפסטיבל טורונטו והסרט זכה לאהדת הביקורת וחשוב יותר הקהל. חברת יוניברסל רכשה את זכויות ההפצה שלו במחיר הגבוה ביותר בתולדות הפסטיבל, המוערך בכ-14 מיליון דולר. (הפקת הסרט עצמה עלתה כ-800 אלף דולר). בין אם אוהבים את יצירתו של ברקר ובין אם לא, קשה שלא לראות בסיפורו מקור השראה.
פרסומת
“אובססיה” עוקב אחר בר (מייקל ג'ונסטון), צעיר מופנם שמאוהב בחברתו ניקי (אינדי נוורט). בערב אחד גורלי, בר מנסה לספר לניקי איך הוא מרגיש לגביה, אך במקום זאת משתמש בצעצוע ישן בשם “ערבה של משאלה אחת”. הוא מוציא אותו מהאריזה, צליל מתנגן והוא מבקש שניקי תאהב אותו. אך התוצאות של המשאלה מתגלות כזדוניות ורחוקות ממה שבר באמת רצה. ברקר שאב את ההשראה מתוך פרק של “משפחת סימפסון” שבו הוצג חפץ שמגשים משאלה. ברקר שילב את הרעיון המקורי אבל עם טוויסט.מפתיע. הקונספט המוכר של “היזהר ממשאלותיך” נלקח כאן עד לקצה.
”אובססיה” אינו חלק מתנועת ” Elevated Horror” הפופולרית מאז פריצתם של סרטי אימה איכותיים כמו "המכשפה", "תורשתי" ו"תברח". אפשר גם לצרף את הלהיט החדש, "באקרומס" לתנועה המתיימרת להיות פסיכולוגית ואמנותית. לעומתם "אובססיה" שואף לרגש ולהסעיר והוא עושה זאת בהצלחה. החל מרגע המשאלה, ניקי משנה את התנהגותה. ההידרדרות של דמותה היא הדרגתית וכל שפל חדש בהתנהגותה מרגיש עוצמתי. הרבה מכך נסמך על ביצועה המופתי של אינדי נוורט, שכובשת את המסך מהרגע הראשון שבו היא מופיעה. השחקנית מבססת היטב את דמותה האמיתית של ניקי לפני המשאלה, כך שהשינוי בהתנהגותה נהיה כה אפקטיבי. היא מתמסרת לכל תפנית ביזארית. אם היא תמשיך לככב בסרטי אימה, היא בהחלט תהיה ראויה לטייטל ”מלכת הצעקה” החדשה.
מאפיינים קולנועיים נוספים בסרט אינם נופלים מביצועה של נוורט. קארי ברקר משמש בסרט כבמאי, תסריטאי ועורך – שלושה תפקידים חיוניים שנעשו בחן. דווקא העריכה שלו בולטת לטובה: על אף האורך היחסית ארוך לסרט אימה (קרוב לשעתיים), “אובססיה” זורם היטב בלי רגע דל. כל חיתוך נעשה בקפידה והסיפור מתקדם בקצב שאינו מהיר במיוחד, אך כשהסרט מסתיים הוא מרגיש קצר יותר ממה שהוא באמת. היבט נוסף הבולט בסרט הוא עיצוב התפאורה, שעושה שימוש מצוין במיקום המרכזי של העלילה: ביתו של בר. זהו בית שבר ירש מסבתו שנפטרה, כל רהיט ממחיש את הבעלות האמיתית על הבית ויוצרים סאבטקסט מעניין, שמציב את בר כזר בתוך ביתו.
“אובססיה” נכשל מעט בכך שלסרט יש פוטנציאל להיות מעורר מחשבה ולהעביר מסרים חשובים אך הרעיונות המורכבים שלו נעלמים בעומס של ריגושים קולנועיים המספקים חוויה מטלטלת. זה לא בהכרח דבר רע, אך בהתחשב בכך שהסיפור מנסה לספק אמירות נוקבות על יחס של שליטה בין גברים לנשים, על מערכות יחסים בעידן המודרני וגם על אי היכולת של דור ה-Z לתקשר אחד עם השני פנים אל פנים, התוצאה קצת הולכת לאיבוד בתוך צרחות וצווחות של צמד הגיבורים ושל הקהל באולם הקולנוע.
קארי ברקר מפגין ב”אובססיה” ללא ספק רבים מאותם כישורים שהוכיח בסרטיו האינטרנטיים. הוא יצר סרט אימה המשלב היטב פחד עם נגיעות של הומור שחור ביזארי, ריגושים ותוכן מחריד. על אף תקציבו הזעום, הסרט ראוי ביותר לאולמות הקולנוע ואיכותי ללא ספק יותר ממרבית סרטי האימה המוקרנים כרגע. הופעתה של אינדי נוורט תיזכר שנים ארוכות, ולא יהיה מפתיע כלל אם תלוהק לסרטי אימה רבים מכאן ואילך. אם אתם מעוניינים בעוד מהתענוג המקאברי של “אובססיה”, בערוץ היוטיוב של הבמאי מחכות לכם יצירות מרתקות הזמינות לצפייה חינם.