חדשות טלוויזיה / סדרות

"אני כריסטיאנה פ.": ביקורת מיני סדרה

אני כריסטיאנה פ.: ביקורת מיני סדרה
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
לפני 40 שנה בדיוק, סיפורה המצמרר של כריסטיאנה פלשרינו על שנותיה כנערת רחוב בברלין המזרחית של שנות ה-70 עובד לסרט לא פחות קשה בשם "אני, כריסטיאנה פ." שהפך בעצמו לקאלט ופתח את עיני העולם המערבי להתמכרות בצל חיי עוני. הסרט הפך כעת למיני סדרה בת 5 פרקים באותו השם, אך איפה שהסרט המקורי לא חשש להציג את האמת המרה בפנים, הסדרה מרגישה יותר כגרסה אירופאית ומלוטשת ל"אופוריה", מינוס המשמעות
כריסטיאנה (נטיה ברונקהורסט) היא נערה צעירה בת 13 בברלין של שנות ה-70. היא מתגוררת עם אמה, אחותה הקטנה, החתול פיטי ואוסף תקליטי דיוויד בואי שלה. אך כשאמה מבלה יותר זמן עם בן זוגה החדש ואחותה עוברת לביתו של אביה המתעלל, כריסטיאנה נחשפת לצד האפל יותר של העיר - אותו מתווך לה נער צעיר ויפה תואר בשם דטלב (תומאס האושטיין). במהרה, היא ודטלב נחשפים למערבולת חושים של התמכרויות, אלכוהול, עוני, כסף, מין וזנות, והמסוכן מכולם - ה-H, ההרואין.

"אני, כריסטיאנה פ." מבוסס על רשמיה של כריסטיאנה פ. האמיתית, כריסטיאנה פלשרינו, שעובדו ראשית ע"י צמד העיתונאים קאי הרמן והורסט רייאק לרב מכר ביוגרפי ב-1979, "Wir Kinder vom Bahnhof Zoo" ("אנחנו הילדים מתחנת הרכבת של גן החיות"). כוכב התהילה של פלשרינו האומללה נסק במהירות והיא הפכה בעל כורחה ל"מלכת המסוממים". באותה המידה, גם הסרט המחתרתי עליה הפך לסרט הגרמני המרוויח ביותר באותה התקופה ולאורך השנים גם לתופעת קאלט, שהשפעותיה נלמדות ונחקרות עד עצם היום הזה. עדיין, קשה להאמין איך דבר כזה קרה. גם 40 שנה אחרי צאתו, להגיד ש"אני, כריסטיאנה פ." הוא אינו סרט קל לצפייה זהו אנדרסטייטמנט. בין אם מדובר בהצגת ילדים צעירים מתקיימים על מזרקי הרואין על בסיס יום-יומי, מראים סימני גמילה, מקיאים, מדרדרים למכירת גופם לזנות עבור כסף ל-"מנה" הבאה, מוטלים מתים על רצפות דירתם המעופשת בעקבות מנת יתר וכו' - הצופה הממוצע יזוז באי נוחות בכיסאו לפחות פעם אחת במהלך הסרט.



אז מה הוביל דווקא עכשיו, כשהמודעות להתמכרויות ובמיוחד לנוער בסיכון גבוהה בהרבה מכשהייתה בגוש המזרחי והעני של גרמניה לפני למעלה מ-40 שנה – את התסריטאית אנט הס והבמאי פיליפ קדלבך לחדש את סיפורה של כריסטיאנה לדור חדש שלא ידע אותה? התשובה, לפי התוכנית "אני, כריסטיאנה פ." שעלתה מוקדם יותר השנה ל-"אמזון פריים" וכעת עולה ל-HOT HBO איננה מתוך ניסיון לחקור את אותן התמות הכואבות שהסרט עסק בהן, אלא נדמית יותר כדי "לרכב" על תופעה – הסדרה "אופוריה".

ההשוואה ללהיט המדכדך של HBO מתבטאת בצורה הטובה ביותר ובהבדלים הטכניים בין סרטו של אודל לבין סדרתו של קדלבך: בעוד הסרט מ-1981 מצולם בדומה למיקומים אותם מצלם – קלסטרופובי, מעיק, עכור – נדמה כי הסדרה מנסה "ללטש" את המציאות, ובוחרת לא פעם בצבעים צבעוניים יותר, בולטים יותר (כדוגמת, צבאי ניאון) להבעת ההתמכרות של הנוער. כמו כן, גם תקופת הזמן – שמודגשת כה חזק גם בסיפורה המקורי של פלשרינו וגם בסרט אודותיה – הופכת בסדרה למעין מיש-מש של עבר והווה: מצד אחד, לא תראו טלפונים סלולריים בידיהם של כוכבינו, ומרבית תלבושותיהם יראו כתוצרי שנות ה-70, אך אלמנטים רבים – כדוגמת ההתעלמות המוחלטת מההקשר החברתי (חומת ברלין) - מציבים את "כריסטיאנה פ." כעוד תוצר בדרמות על נערים ונערות הסובלים מצרות החיים, ולא כסיפור בעל רבדים שונים. הבדל נוסף ומהותי בין שתי הגרסאות הוא דווקא השחקנים. אמנם שחקנים אלו (ובמיוחד השחקנית הנוכחית של כריסטיאנה, ג'אנה מקינון) מפתחים את דמויותיהם בעומק חזק יותר מאלו שקודמיהם בתפקיד זכו לעשות, אך הבעיה נעוצה דווקא בגילם. בעוד הסרט המקורי נודע לשמצה בשימושו בנערים ונערות (בשנות העשרה המוקדמות שלהם – 14,13) נטולי התנסות במשחק, שהסתובבו באזור תחנת הרכבת של גן החיות (כפי שגיבוריו עושים), הסדרה מלהקת לתפקידי הילדים. ההתבוננות באישה מבוגרת המנסה לגלם את כאבה של נערה הקטנה ממנה בעשור מוציא את הצופה מהאווירה, ויוצר תחושת הזרה. כאן נכנסת שאלת האתיקה – האם עדיין בכלל ראוי ללהק ילדים צעירים לפרויקטים שלא מתאימים כלל להתפתחותם הנפשית? דעתי היא שלא, אבל אין ספק שאת התגובה הראשונית והרפלקסיבית שהשיג הסרט הראשון מפספסת כאן הסדרה, ובגדול.



כמו כן, אחד האלמנטים הזכורים ביותר בסרט הוא הפסקול והופעתו הרודפת של דיוויד בואי (שם חוותה מעריצתו הגדולה כריסטיאנה את הזרקת ההרואין הראשונה שלה). מרבית שיריו של בואי המופיעים בסרט מגיעים מאלבומו "Station to Station" (1976) ומטרילוגיית "אלבומי ברלין" - שסימנו עבור בואי תקופת התמכרות קשה ואת שלב הגמילה המתקדם באירופה, ובייחוד בברלין. כך, שיריו של המוזיקאי לא תורמים רק ליצירת האווירה הקודרת, האימתנית והדחוסה שמאפיינת את הסרט, אלא גם להעביר את רגשות הדמויות במהלך ההתמכרות ואת הרגשות הגדולים עוד יותר שהובילו אותם לנקודה זו. לעומת זאת, בסדרתם של קדלבך והס שיריו של בואי עדיין נשמרים, אך בגיוון רחב יותר (משלל תקופות בקריירה המוזיקלית שלו) ולא מעט פעמים כקאברים מודרניים – כך, העומק הנוסף שניתן לפרויקט המקורי באמצעות המוזיקה הופך כאן לעוד בחירה "סטייליסטית" וריקה מתוכן.

ל-"אני, כריסטיאנה פ." גרסת 2021 ישנם יתרונות (זמן פיתוח ממושך לדמויות, עבודות מצלמה ועריכה נהדרות) ואין ספק שהוא יעניין לפחות חלק משמעותי מהקהל הצעיר שנקרה בדרכו ולא שמע על סיפורה של פלשרינו. אך באותה מידה, רבים מהם יסתכלו על התוצר ויגידו, "זה מזכיר לי את 'אופוריה'!", ויעברו במהירות המבוקשת לצפות שוב בתוכנית ההתמכרות לנוער האיכותית מבין השניים.

הסדרה "אני כריסטיאנה פ." משודרת החל מה-27.10, ימי רביעי בשעה 22:50, וכל הפרקים ב-HOT VOD וב-NEXT TV. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן
דניאל עמיר - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
אני כריסטיאנה פ. (עמוד סדרה)
 
חיפוש בארכיון 2021
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
The Fellowship Of The Ring1שר הטבעות: אחוות הטבעתציון גולשים10 / 9.0ציון מבקרים5 / 5.0
The Raft2הרפסודהציון גולשים10 / 8.7ציון מבקרים5 / 3.5
Legend of Destruction3אגדת חורבןציון גולשים10 / 8.4ציון מבקרים5 / 3.9
Free Guy4לשחרר את גאיציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 3.3
Od Sipur5עוד סיפור אחדציון גולשים10 / 8.2ציון מבקרים5 / 2.0
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט